טיליקום (קטלן)
טיליקוּם (באנגלית: Tilikum, דצמבר 1981[1] - 6 בינואר, 2017) , שכינויו "טילי" (Tilly),[2] היה לווייתן קטלן זכר.
_(Shamu).jpg) | |
| טיליקום בתפקיד "שאמוּ", סיוורלד אורלנדו, 2009. | |
| לידה |
1981 איסלנד |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 2017 (בגיל 36 בערך) סיוורלד, אורלנדו, ארצות הברית  |
| כינויים | טילי |
| מין | לווייתן קטלן |
| זוויג | זכר |
| בעלים | סיוורלד |
| ידוע בשל | הריגת 3 בני אדם |
| תקופת הפעילות | 1983 – 6 בינואר 2017 (כ־34 שנים) |
  | |
טיליקום נולד בסביבות נובמבר 1981, נשבה בשנת 1983 מול חופי איסלנד והועבר לגן חיות ימי ליד רייקיאוויק; לאחר שנה הוא הועבר לפארק הימי "סילנד של הפסיפיק" (אנ') שבקולומביה הבריטית. בשנת 1992 הועבר לסיוורלד, אורלנדו שבפלורידה.[3]
טיליקום היה מעורב במותם של שלושה אנשים: שחיינית ב"סילנד של הפסיפיק", אדם שהתגנב לשטח "סיוורלד אורלנדו" (SeaWorld Orlando), ומאלפת בסיוורלד, אורלנדו. טיליקום "מככב" בסרט התיעודי "בלאקפיש".
בז'רגון צ'ינוק (אנ') של התושבים הילידים (אנ') של אזור הפסיפיק נורת' ווסט, משמעות שמו היא: "חברים, יחסים, שבט, אומה, עם".[4]
תיאורו עריכה
אורכו של טיליקום הגיע ל-6.9 מטרים ומשקלו למעל ל-5,700 קילוגרמים. אורך סנפירי החזה שלו היה 2.1 מטרים, אונת הזנב שלו מסתלסלת תחתיו וסנפיר הגב שלו, בגובה 2.0 מטרים, היה מקופל לגמרי לצדו השמאלי. טיליקום היה הקטלן הגדול ביותר המוחזק בשבי (אנ').
חייו עריכה
מוצאו עריכה
טיליקום נתפס בנובמבר 1983, כאשר היה בן שנתיים, יחד עם שני קטלנים צעירים אחרים, על ידי רשת דייגים מסוג סיינה (אנ') מול ברופיורדור (Berufjördur), איסלנד, והועבר לגן החיות הימי האפנארפיורור (Hafnarfjörður), ליד רייקיאוויק. לאחר כמעט כשנה במיכל מים בגן החיות, הוא הועבר ל"סילנד של הפסיפיק" (נסגר ב-1992), בדרום אוק ביי, בקולומביה הבריטית, ליד העיר ויקטוריה באי ונקובר, קנדה.[3]
בסילנד הוא חי יחד עם שתי קטלניות בוגרות, "היידה ה-2" (Haida II) ו"נוטקה ה-4" (Nootka IV). טיליקום היה בתחתית המבנה החברתי, והיידה ונוטקה התנהגו כלפיו באגרסיביות, ובעקבות זאת נאלצו המאלפים להעבירו לבריכה רפואית קטנה יותר, שם הוחזק להגנתו.[5]
מקרה המוות הראשון עריכה
ב-20 בפברואר 1991, החליקה קלטי בירן (Keltie Byrne), סטודנטית לביולוגיה ימית ושחיינית מקצועית בת 21, לבריכה שהכילה את טיליקום, היידה ונוטקה, בזמן שעבדה כמאלפת במשרה חלקית בסילנד. שלושת הקטלנים הטביעו אותה, גררו אותה סביב הבריכה ומנעו ממנה לעלות מעל פני המים.[5] בשלב מסוים היא הצליחה להגיע אל שפת הבריכה וניסתה לטפס החוצה, אולם, אל מול המבקרים המבועתים שצפו באירוע, הקטלנים משכו אותה בעודה צורחת בחזרה לתוך הבריכה. מאלפים אחרים, ששמעו את צעקותיה, זרקו לה גלגל הצלה, אולם הקטלנים הרחיקו אותה ממנו. היא עלתה מעל פני המים שלוש פעמים, כשהיא זועקת לעזרה, עד שטבעה. חלפו מספר שעות עד שניתן היה לשלות את גופתה מהבריכה.[6]
ב-9 בינואר 1992, הועבר טיליקום ל"סיוורלד אורלנדו", פלורידה.[7] "סילנד של הפסיפיק" נסגר מעט לאחר מכן.
מקרה המוות השני עריכה
ב-6 ביולי 1999, נמצא דניאל דיוקס (Daniel P. Dukes) בן ה-27 מת על גבו של טיליקום.[8] דיוקס ביקר בסיוורלד ביום הקודם, נשאר בפארק לאחר שנסגר למבקרים, חמק מהאבטחה ונכנס למיכל הקטלנים. בניתוח לאחר המוות נמצאו פצעים, חבלות ושריטות רבות המכסות את גופו, שנגרמו על ידי טיליקום. בניתוח נקבע שסיבת מותו של דיוקס הייתה טביעה. הרופא הבודק דיווח שלא נמצאו סמים או אלכוהול בגופו של דיוקס.[9]
מקרה המוות השלישי עריכה
ב-24 בפברואר 2010, הרג טיליקום את דון בראנשו (Dawn Brancheau) (אנ'), מאלפת בת 40.[10] בראנשו נהרגה לאחר מופע של "Dine with Shamu" (אנ') ("שאמו" היה שמה של קטלנית שהופיעה בסיוורלד בשנות ה-60). המאלפת המנוסה שפשפה את טיליקום כחלק מקטע קבוע של סוף המופע, אז תפס אותה הקטלן בזרועה השמאלית ומשך אותה אל תוך המים.[11] בניתוח שלאחר המוות נמצא שבראנשו מתה מטביעה וטראומה מתקיפה פיזית (אנ').[12]
חזרתו למופעים עריכה
ב-30 במרץ 2011, חזר טיליקום להופיע. צינורות מים בעלי עוצמה חזקה החליפו את ידי המאלפים לעיסוי גופו, ומחסומים ניידים הוכנסו לשימוש על הרציפים.[13] הוא צוות לנכדו, "טרואה" (Trua) (אנ'), וניתן היה לראותו מופיע לעיתים קרובות לצדו בקטע הסיום של המופע החדש "אוקיינוס אחד" (One Ocean). לפעמים הוחזק עם בתו "מאליה" (Malia), או עם מאליה וטרואה ביחד.
בדצמבר 2011 הוצא לפגרה מהמופעים עקב מחלה שלא נחשפה זהותה.[14] באפריל 2012 חזר להופיע בסיוורלד אורלנדו. במרץ 2016 הודיעה סיוורלד שבריאותו של טיליקום מדרדרת וקיים חשד לזיהום ריאותיו שנגרם על ידי חיידק נדיר וחסין.[15][16] במאי 2016 פורסם כי בריאותו של טיליקום משתפרת.
לטיליקום נולדו 21 צאצאים בשבי, 10 מהם עדיין בחיים.
ב-6 בינואר 2017, הודיעה סיוורלד אורלנדו על מותו של טיליקום מוקדם יותר באותו בוקר.[17]
מחלוקת עריכה
ב-7 בדצמבר 2010, דיווח אתר החדשות TMZ (אנ') שנשיא סיוורלד, טרי פראת'ר (Terry Prather) קיבל מכתב מ"אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים" (PETA) ומטומי לי (אנ'), חבר להקת מוטלי קרו, המתייחס להודעת סיוורלד על הגבלה של מגע אדם עם טיליקום. במכתב, מתייחס לי לטיליקום כ"בנק הזרע הראשי" של סיוורלד, וטוען ש"אנחנו יודעים ממנהל הבטיחות של סיוורלד עצמו (כמו גם מקטעי וידאו ברשת)" שסיוורלד משיגה זרע מטיליקום על ידי אדם ש"נכנס לבריכה ומבצע בו אוננות בעזרת וגינה של פרה מלאה במים חמים", דבר המהווה המשך של מגע אדם. המכתב מפציר בסיוורלד לשחרר את טיליקום מהמיכל שלו, ואומר: "אני מקוה שאין צורך במוות טראגי נוסף כדי שסיוורלד תבין שאל לה לגרום לתסכול בעלי החיים הנבונים הללו על ידי החזקתם סגורים במיכלים".[18] ב-8 בדצמבר 2010, הגיב סגן-נשיא יחסי הציבור של סיוורלד למכתבו של לי דרך התוכנית "חדשות E!" (אנ'), בה הודיע שהעובדות שהציגה PETA לא רק שאינן מדויקות, אלא שמאלפי סיוורלד "אינם נכנסים ומעולם לא נכנסו למים עם טיליקום למטרה זו".
טיליקום והחזקתם בשבי של קטלנים נוספים הם נושאו העיקרי של סרט התעודה "בלאקפיש", שהוקרן לראשונה בפסטיבל סאנדנס בינואר 2013.[19] הסרט ועצומה ברשת שבאה בעקבותיו, הביאה מספר להקות פופולריות לבטל את הופעותיהן באירוע "Bands, Brew & BBQ" בסיוורלד וב"בוש גארדנס טמפה" (אנ') בשנת 2014.
קישורים חיצוניים עריכה
טיליקום, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- קטלנים בשבי
- Tim Zimmermann, The Killer in the Pool, באתר outsideonline.com, 30 ביולי 2010
- מערכת וואלה! חדשות, טרגדיה בפארק המים: לוויתן הרג מאמנת, באתר וואלה!, 25 בפברואר 2010
- רויטרס, זעזוע בפארק המים בפלורידה: לוויתן הרג מאלפת, באתר ynet, 25 בפברואר 2010
- סוכנויות הידיעות, הלוויתן שהרג מאמנת: "סי וורלד" הפקיר ונקנס, באתר nrg, 24 באוגוסט 2010
הערות שוליים עריכה
- ^ תאריך משוער
- ^ Damien Cave, Intentions of Whale in Killing Are Debated, באתר הניו יורק טיימס, 25 בפברואר 2010.
- ^ 1 2 Tim Zimmermann, The Killer in the Pool, באתר outsideonline.com, 30 ביולי 2010.
- ^ ז'רגון צ'ינוק, באתר מוזיאון עמק הנהר הלבן
- ^ 1 2 Inside Seaworld: The Tilikum Transaction, באתר PBS
- ^ Erich Hoyt, Dangers to Trainers, באתר PBS, 1992
- ^ מזכר בטיחות של סיוורלד המזכיר את טיליקום.
- ^ Corpse Is Found on Whale, באתר הניו יורק טיימס, 7 ביולי 1999.
- ^ דו"ח הניתוח לאחר המוות של דניאל דיוקס
- ^ SeaWorld trainer killed by killer whale, באתר CNN, 25 בפברואר 2010.
- ^ New details emerge in death of SeaWorld Orlando trainer in orca incident, 24 בפברואר 2010.
- ^ דו"ח הניתוח לאחר המוות של דון בראנשו
- ^ He's so dangerous trainers can't work with him directly... but SeaWorld puts Tilikum the whale who killed his trainer back on show, באתר הדיילי מייל, 30 במרץ 2011.
- ^ Jason Garcia, SeaWorld whale Tilikum battles illness, אורלנדו סנטינל, 22 בדצמבר 2011.
- ^ Caring for Tilikum The Killer Whale, באתר של סיוורלד, מרץ 2016
- ^ Tilikum, Subject of Documentary ‘Blackfish,’ Very Ill, באתר Seaworld of Hurt, 8 במרץ 2016.
- ^ SeaWorld: Tilikum, orca that killed trainer, has died, 6 בינואר 2017
- ^ המכתב של טומי לי לנשיא סיוורלד
- ^ 'Janet Kinosian, Director Gabriela Cowperthwaite gets in deep with 'Blackfish, לוס אנג'לס טיימס, 12 בדצמבר 2013.