טינטין בטיבט
טינטין בטיבט (בצרפתית: tintin au tibet) הוא הספר ה-20 בסדרת הקומיקס "הרפתקאותיו של טינטין" מאת הרז'ה. רצועות הקומיקס הוצגו לראשונה בשנת 1960 בצבע. הספר לא תורגם לעברית.
 | |
| כריכת הספר באנגלית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרז'ה |
| שפת המקור | צרפתית |
| סוגה | קומיקס |
| מקום התרחשות |
צרפת, טיבט, נפאל, הודו, Shishapangma  |
| הוצאה | |
| הוצאה | Casterman |
| תאריך הוצאה | 1960 |
| מספר עמודים |
64 |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | הרפתקאותיו של טינטין |
| ספר קודם | כרישי הים האדום |
| הספר הבא | תעלומת תכשיטי הזמרת |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | 978-1-85596-431-0 |
  | |
בספר זה מוזכרת לראשונה העיר שבה מתגורר טינטין - בריסל שבבלגיה.
הקומיקס נחשב ליצירתו הגדולה ביותר של הרז'ה. הוא נבחר כסיפור הקומיקס הכתוב בצרפתית הטוב ביותר של כל הזמנים[1]. הרז'ה החשיב אותו לספר המועדף עליו מבין כל ספרי סדרת טינטין.[2][3] הספר תורגם ל-32 שפות - יותר מאשר כל ספר אחר בסדרה.
עלילת הספר עריכה
טינטין קורא בעיתון על התרסקות מטוס בהרי ההימלאיה. בערב משחק טינטין שחמט עם קפטן האדוק, ובאמצע המשחק טינטין נרדם ורואה בחלומו את חברו הוותיק, הסיני צ'אנג-צ'ונג-צ'ן אותו פגש בספר הלוטוס הכחול, שוכב בתוך שלג וקורא לעזרה. הוא מתעורר נסער ומבוהל.
למחרת, מקבל טינטין מכתב מצ'אנג המבשר על ביקורו הקרוב באירופה. הוא כותב שהוא מתכנן לטוס דרך נפאל. בעיתון מתפרסמת רשימת ההרוגים מהאסון האווירי, וביניהם שמו של צ'אנג. טינטין מקבל קשה את הבשורה, אך מאוחר יותר מגיע למסקנה שצ'אנג לא מת, שכן התאונה התרחשה כמה ימים קודם לכן והוא ראה את צ'אנג בחלומו אתמול - פצוע, אבל חי. הוא מחליט לנסוע לנפאל ולהציל את צ'אנג, והקפטן מחליט להצטרף אליו.
טינטין, שלגי והאדוק טסים לניו דלהי, ולאחר ביקור בכמה מהאתרים של העיר הם ממריאים לקטמנדו, בירת נפאל. הם מבררים ומגלים כי כבר נשלחה משלחת לגילוי ניצולים באתר ההתרסקות, אך שום ניצולים לא נמצאו. הם שוכרים מדריך שרפאני בשם טארקי. בתחילה המדריך מסרב להצטרף למסע בטענה שזהו מסע מסוכן וחסר סיכוי, אך הקפטן משכנע אותו. בנוסף הם שוכרים כמה סבלים מקומיים.
הם מתחילים לטפס ברכס ההימלאיה. בשלב מסוים הם מגלים בשלג עקיבות גדולות, והסבלים טוענים שאלו עקבותיו של יטי ומחליטים לפרוש מהמסע. טינטין והאדוק ממשיכים עם טארקי לכיוון זירת ההתרסקות. כאשר הם מגיעים למקום האסון הם נוכחים שלא נותר איש במקום. טינטין עורך חיפוש בסביבה ומוצא מערה ובה אבן עליה חרוט שמו של צ'אנג. זוהי הוכחה שצ'אנג אכן לא מת בהתרסקות, אך טארקי טוען שגם אם שרד את ההתרסקות בוודאי מת מאוחר יותר מקור ורעב, ובכל מקרה אין להם אפשרות לדעת היכן לחפש אותו במרחבי ההימלאיה. טינטין נאלץ להפסיק את החיפושים.
אולם, ממש לפני העזיבה טינטין מבחין בצעיף צהוב, קשור על סלע במעלה ההר. הוא משוכנע שזהו צעיפו של צ'אנג, ושצ'אנג הניח אותו שם כשטיפס למעלה. טארקי טוען שזה בלתי אפשרי משום שרק מטפס מקצועי היה יכול לטפס בתוואי הזה, אך טינטין מתעקש להמשיך. טארקי מחליט לעזוב. טינטין והקפטן מתחילים לטפס לכיוון הצעיף כשהם קשורים זה לזה בחבל וטינטין מוביל. בשלב מסוים הקפטן מאבד את אחיזתו בצוק ונותר תלוי באוויר. הוא מבין שמשקלו עלול למשוך גם את טינטין ואז ייפלו שניהם, ומנסה לחתוך את החבל ולהתאבד למען טינטין. מותו נמנע על ידי טארקי, שהחליט לחזור ולהמשיך בחיפושים.
לאחר שלושה ימים נוספים של חיפושים מתרחשת מפולת שלגים. טינטין, הקפטן וטארקי מתעלפים או נפצעים, ושלגי רץ להזעיק עזרה במנזר בודהיסטי סמוך. הנזירים מביאים את טינטין, הקפטן וטארקי אל המנזר ומשכנעים אותם להפסיק את המסע. טינטין מחליט בלב כבד לחזור לאירופה. ברגע האחרון לפני העזיבה אחד הנזירים רואה חיזיון של צ'אנג שוכב, פצוע, ויטי מתקרב אליו. טינטין משוכנע שזוהי נבואה אמיתית ושצ'אנג עדיין חי ונמצא בסכנה. טארקי מסרב להמשיך, וטינטין והקפטן צועדים לבדם למקום שבו נצפה יטי לאחרונה. הם מתצפתים על המקום במשך כמה ימים, עד שלבסוף רואים את יטי יוצא מתוך מערה. טינטין מנצל את היעדרותו של יטי, נכנס למערה ושם מוצא את צ'אנג.
לפתע חוזר יטי למערה ומנסה למנוע מטינטין לקחת את צ'אנג. הוא כמעט הורג את טינטין, אך בטעות לוחץ על הפלאש במצלמתו. האור החזק מפחיד אותו והוא בורח מהמערה בבהלה. טינטין, צ'אנג והקפטן חוזרים לכיוון המנזר. בדרך צ'אנג מספר להם שלאחר ששרד את ההתרסקות ניסה למצוא מסתור מהשלג במערה שבה מצא טינטין את האבן עם שמו, שם התעלף והיה מת במהרה אילולא יטי מצא אותו והביא לו מזון מדי פעם. כאשר הגיעה המשלחת הממשלתית לחיפוש ניצולים יטי הגיע למערה ולקח אותו עמו במעלה ההר כדי למנוע מאנשי המשלחת למצוא ולקחת אותו. בניסיון לסמן את מסלול הטיפוס צ'אנג הניח שם את צעיפו. לאחר מכן הניח אותו יטי במערה שבה הוא נמצא על ידי טינטין.
צ'אנג מספר שיטי דאג לכל צרכיו וכנראה חיבב אותו, ומסביר שלדעתו יטי הוא בעל רגשות אנושיים ולב טוב. הוא מחליט לא לספר על כך לציבור, כדי להגן על יטי מסקרנים או אנשים שינסו לאלף אותו. בדרכם חזרה אל הכפר הם פוגשים את ראש המנזר ופמלייתו, שבאו לברך אותם על הצלחת החיפושים. הם חוזרים לכיוון נפאל, משם יחזרו לביתם באירופה. הספר מסתיים בציור של יטי המביט בעצב על צ'אנג המתרחק.
פיתוח עריכה
בתקופת כתיבת הספר הרז'ה חווה משבר בחייו. הוא שקע בדיכאון ואף עמד בפני גירושים מאשתו הראשונה, ז'רמיין קיקנס. באותה תקופה הוא סבל מסיוטים שכללו מרחבים לבנים ומושלגים אינסופיים, מחזה שלדבריו היה "עצוב בצורה בלתי מוסברת". הוא תיאר זאת כך:
ברגע מסוים, באיזה חדר מיטות צח כשלג, הופיע שלד לבן כולו וניסה לרתק אותי בקסמיו. ובו ברגע, כל העולם מסביבי הפך לבן, לבן...
תחושות אלו התבטאו בנופי ההימלאיה המושלגים בהם התרחש הסיפור.[4] בתחילה תכנן הרז'ה ליצור כריכה לבנה לחלוטין, מלבד הדמויות והכותרת, אך המוציא לאור, קסטרמן, חשב שעיצוב כזה יהיה פחות מושך, ולכן הוסיף הרז'ה הרים ושמים ברקע.[5] הרז'ה גם העדיף לקרוא לקומיקס "קרן היאק", על שם המקום שבו נמצא צ'אנג, אך קסטרמן חשב שספר שכותרתו מכילה את שמו של טינטין ימשוך תשומת לב רבה יותר, ולכן שונתה הכותרת ל"טינטין בטיבט".
ביקורת וניתוח עריכה
זהו הספר הרגשני, המופנם והעמוק ביותר בסדרה.[3][6] הרז'ה תיאר אותו כיצירה האישית ביותר שלו, ואמר ש”זו היצירה שבה שמתי הכי הרבה מעצמי.”[4]
"טינטין בטיבט" הוא בין הספרים היחידים בסדרה שלא מציג אלימות כלל, וייחודי גם בכך שכמעט ולא מופיעות בו דמויות משנה מהסדרה. אל מסעו של טינטין הצטרפו רק טארקי - שסיפק תמיכה והדרכה טכנית - והקפטן, שסיפק ליווי רגשי והומור. בנוסף, אין אנטגוניסט בסיפור, ואיש אינו אשם בתקלות בהן נתקל טינטין. הספר משקף מסע פנימי.[2][5] במהלך הסיפור טינטין בוכה שלוש פעמים[7] - יותר מבכל שאר הספרים יחד[8]. מומחה הקומיקס מייקל פאר כתב שזוהי ההרפתקה שהייתה הכי אישית וחשובה עבור הרז'ה[9], ושהספר הזה הוא "סיפורה של ידידות".[10]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של טינטין
הערות שוליים עריכה
- ^ אלי אשד, האם טינטין הוא גזען ופשיסט?, באתר המולטי יקום של אלי אשד
- ^ 1 2 פייר אסולין, Hergé: the Man Who Created Tintin, ניו יורק: אוניברסיטת אוקספורד, 2009, עמ' 191, ISBN 978-0-19-539759-8. (באנגלית)
- ^ 1 2 פול גרווט, Hergé - One Hundred: The Father Of Tintin, Paul Gravett (באנגלית)
- ^ 1 2 Raphaël Taylor, The Artist at Work: Reading Originals in the Musée Hergé, European Comic Art, 2010
- ^ 1 2 טינטין בטיבט, באתר האתר הרשמי של טינטין (באנגלית)
- ^ Hergé, Lambiek - Comiclopedia (באנגלית)
- ^ עמ' 6, עמ' 36 ועמ' 57
- ^ פעם אחת בטיסה 714 לסידני ופעם נוספת בהלוטוס הכחול.
- ^ Michael Farr, Tintin & Co., עמ' 43
- ^ Michael Farr, Tintin & Co., עמ' 83