טיראניוס רופינוס

היסטוריון נוצרי רומאי, נזיר הוגה דעות מאבות הכנסייה ומתורגמן מיוונית ללטינית של ספרי פילוסופיה וכתבי הנצרות הראשונים, ובייחוד את כתבי אורי

טיראניוס רוּפִֿינוֹס מאקוויליה (Tyrannius Rufinus; נולד בסביבות 344 מת בשנת 411, נקרא גם רופינוס או רופוס, טירניוס מאקוויליה, רוּפֿינוס מאקוויליה, רופינוס מקונקורדיה, וגם טיראנוס) היה היסטוריון נוצרי רומאי, נזיר הוגה דעות מאבות הכנסייה ומתורגמן מיוונית ללטינית של ספרי פילוסופיה וכתבי הנצרות הראשונים, ובייחוד את כתבי אוריגנס.

טיראניוס רופינוס
Rufinus Aquileiensis.jpg
לידה 345?
איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 411?
מסינה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ציטוט מדברי טיראניוס רופינוסעריכה

ההתגשמות הייתה בטבע השמימי הקדוש של בן האל כמו חכה (וו) המוסתרת בתוך גופו (תחת עור האדם), והמושכת את נסיך העולם הזה אל מבחן, בו הבן יתן את בשרו כפתיון, והרוח השמימית הקדושה השוכבת תחתיו תתפוש בו ותעמידו... ...כמו דג, הניצוד ואינו יכול להשתחרר מן החכה, אשר נמשה מן המים והיה למאכל אדם, כך ראה הוא שבכוחו להמית, את מראה גופו של ישו אשר מת בלי לדעת ולהכיר בחכה הקדושה שארבה לו בתוך גופו (תחת עורו). משבלעהּ, מיד נתפש. שערי גהנום נשברו והוא נמשך מן הבור, כפי שהוא, והיה למאכל לאחרים. (הדת הנוצרית - מבוא, פרק 13, תורת הגאולה במשיח)[1]

ביוגרפיהעריכה

רופוס נולד בשנת 344 או 345, ביוליה קונקורדיה שליד אקוויליה באיטליה (כיום קונקורדיה סגיטריה לחוף הצפוני של הים האדריאטי) ככל הידוע להורים נוצרים. בסביבות שנת 370 התגורר בקהילת נזירים באקוויליה שם פגש את המתעד וההיסטוריון הנוצרי הירונימוס (יהורם - ירום). בסביבות 372 עבר לאלכסנדריה ולמד אצל דדימוס העיוור מורו של הירונימוס, ופגש במדבר את מקריוס הזקן.

ייתכן שעוד קודם לעזיבתו את איטליה הכיר את מלניה הזקנה - אלמנה נוצריה רומאית אדוקה, והצטרף אליה כאשר זו עברה לארץ ישראל ועמה נזירים ואנשי כמורה אשר ברחו ממצרים עם התגברות רדיפות הוולנים האריאנים.

בשנת 380, הגיע איתה לירושלים, אך חי במנזר נפרד על הר הזיתים שמומן בידה, ושם הקדיש את זמנו בלימוד הגות יוונית בענייני אמונה, על פי מסורת לימודית שפותחה עוד במצרים. עם הגעתו לירושלים הוסמך לכמורה בידי הגמון ירושלים יוחנן השני, שהכיר אותו עוד במצרים בהיותו במנזר בואדי אל נטרון.

שש שנים אחר כך, כשהירונימוס הגיע לבית לחם חודשה הידידות בין השניים, ושנים אחדות לאחר מכן הירונימוס הקים קהילת נזירים דומה לזו של טיראניוס על פי אותו הדגם, בסיועה של פאולה, התומכת שלו.[2]

בעקבות שלילת דברי אוריגנס בידי אפיפניוס מסלמיס, שנאמרה על ידי אפיפניוס בעת ביקורו בירושלים בשנת 394, נפתחה מחלוקת קשה בין טיראניוס להירונימוס, ששינה את דעתו וסבר עתה שביקורתו של אפיפנס מוצדקת בניגוד לדעתו של ההגמון יוחנן השני, בו צידד טיראניוס. הצדדים התפייסו כשלש שנים מאוחר יותר, לזמן מה.[3]

בסתיו 397 טיראניוס יצא לרומא שם הייתה התעניינות גוברת בוויכוחי הנצרות מן המזרח, ופרסם את תרגומו הלטיני "הגנת פמפֿילוס על אוריגנס" ובשנתיים שלאחר מכן את פרי-ארכיון (העקרונות) של פמפילוס. בהקדמה כתב שהירונימוס הוא מעריצו של אוריגנס, ותרגם חלק מכתביו בעבר. מילים אלו עוררו את הירונימוס לכתוב הכחשה חריפה, וסדרת חוברות תגובה נכתבו על ידי שני הצדדים הנצים: המלחמה ברופינוס, נגד ירום, ונגד רופינוס. לבקשת האפיפיור אנסטסיוס הראשון (הוא תאופילוס מאלכסנדריה (אנ')) הוא זומן לרומא בסביבות שנת 400 לאשרור אמונתו, אך במקום זאת הגיב באמצעות חוברת כתובה: אפולוגיא פרו פידה סואה. האפיפיור בתשובתו גינה את דברי אוריגנס, אך לא הכריז על רופינוס ככופר. עם זאת, לדברי הרשומות הנוצריות (דקרטום גלסיאי 20), דבריו מאז נתקבלו בחשדנות.

במשך רוב העשור הראשון של המאה החמישית רופינוס תרגם את אוריגנס, על ארבעת חומשי התורה הראשונים, על ספר תהלים, שיר השירים ושמואל. תרגומו בסביבות שנת 406 לפירוש אוריגנס על האיגרת אל הרומאים שבברית החדשה, עורר מחדש דיון בעניין הבחירה החפשית, שהחל כעשור קודם, ותוך זמן קצר היה למרכזו של המחלוקת בין אוגוסטין ופלגיוס.[4]

לבקשת ההגמון כרומטיוס מאקוויליה, רופינוס תרגם את תולדות הכנסייה של אוסביוס בשנת 401, כמענה לגלי פעולות האיבה בעקבות הפלישות הגותיות לאיטליה.[5] הוא תמצת את הכרך העשירי והוסיף אותו לכרך התשיעי, שינה כמה מהכתובים והוסיף גם שני כרכים משלו, כפי הנראה לפי הזמנה, או במגמה להתאים את הכתוב לקהל המקומי.

בין השנים 397–408 הוא שב לחיות באיטליה, כנראה באקוויליה. בשנת 408 היה במנזר פינתום (אולי בקמפניה) לאחר פלישת אלריק מלך הויזיגוטים לצפון איטליה. בשנת 410, בשעה שאלריק כבש ובזז את רומא, ברך לסיציליה, יחד עם מלניה הצעירה, שם מת בשנת 411.[6]

כתביםעריכה

  • הערות על מעשה השליחים - המעיד על הבנת ספר זה ותרגומו במאה הרביעים באיטליה.
  • הגנה על דבריו נגד התקפות הירונימוס - בנספח לספרו הגנה על דברי פמפילוס מקיסריה. De Adulteratione Librorum Origensis
  • הגנה נגד טענות כתבי הירונימוס - Apologia s. Invectivarum in Hieronymum Libri II

יש להעיר שלאורך השנים חלו זיופים במהדורות השונות.

בעבר ראו ברופינוס מאקוויליה כסופר הכותב את הספר אנטי-אוריגניסאי, אך כיום מייחסים אותו לרופינוס הסורי. רופינוס פ"ל קרוס וה"א ליוינסטון עמודים 399–401 הוצאת מקוונת של אוניברסיטת אוקספורד, 2005 (עמודים 399–401)

תרגומים מיוונית ללטיניתעריכה

על ספר זה הוסיף את תולדות קונסטנטין הראשון ועד מות תאודוסיוס הראשון בשנת 395. הספר פורסם בשנת 402 או 403 לספירה.

תרגומי הירונימוס בתגובה לרופינוסעריכה

בעקבות תרגומיו, הירונימוס כתב תרגומים ופרשנות משלו, בנוסף לשלש חוברות שכתב במסגרת הוויכוח עם רופינוס. ידוע על תרגום של הירונימוס לספר העקרונות (De Principiis) של אוריגנס, אך תרגום זה אבד עם הזמן.

  • מוסד הנזירות, ודרשות בזיליוס הגדול מקיסריה
  • תגובה לדברי פומפילוס מקיסריה
  • עקרונות של אוריגנס מקיסריה
  • דרשות אוריגן (בראשית, ויקרא, במדבר, יהושע, מלכים, שיר השירים, ובברית החדשה האיגרת אל הרומאים.)
  • הספרון מאת גרגורי מהעיר נזיאנץ שבקפא דוקיה
  • תוכיחות סיקסטוס - הוגה דעות יווני לא ידוע
  • תוכיחות אבגריוס פונטיקוס (כומר מקונסטינופוליס בשנת 383 הצטרף למנזר של רופינוס בירושלים)
  • התגלויות קלמנס - על פטר הקדוש ועל טיטוס פלביוס קלמנס ובן דודו האפיפיור קלמנס הראשון. (המקור היווני אבד)
  • קנון פסחאליס - תורת הפסח על חישוב זמן הפסח במחזוריות של 19 שנה מאת אנטוליוס מלאודיקיה (הספר פורסם עם כמה חוברות לימודים על חישובי חשבון פשוט)

השפעהעריכה

בתרגומי הכתבים היווניים הביא באחת את הוגי הנצרות שבמזרח אל הנצרות המערבית. ואבות הכנסייה שברומא ציטטו רבות מתוך תרגומיו, וכך גם מנהיגי הכנסייה בהמשך כדומיניק ולרסי וכך וז'אק פאול מיגנה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טיראניוס רופינוס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ באנגלית, הדת הנוצרית - מבוא, אליסטר מקגרת, הוצאת בלקוול (אתר ארכיב המרשתת Archive.org)
  2. ^ באנגלית (באנגלית) האנציקלופדיה לביבליה לתאולוגיה ולהגות נוצרית. (גיימס סטרונג וג'ון מקלינטוק הוצאת האחים הרפר, ניו יורק, 1880
  3. ^ באנגלית, כתבים פולמיים ודוגמטיים (וכחניים ומקובעים) של אבות הכנסייה, הירונימוס, ג'ון הריטסו, אבות הכנסייה כרך 53, הקדמה כללית עמ' 12 והלאה
  4. ^ באנגלית, הירונימוס ורופינוס, מרק ווסי, בתוך ספר קיימברידג' לתולדות הספרות הנוצרית הקדומה (2010, עמוד 324) Cambridge History of Early Christian Literature
  5. ^ ירום ורופינוס, מרק ווסי, עמוד 325
  6. ^ ירום ורופינוס, 327