טרור מיזוגיני

טרור מיזוגיני ("טרור של עליונות גברית" או "מיזוגיניות קיצונית") הוא טרור הנובע משנאת נשים ומטרתו לפגוע בנשים. טרור מיזוגיני הוא בדרך כלל אירוע אלים רב-נפגעים המבוצע על ידי גבר מתוך תחושת עליונות על נשים, ונתפס בעיניו כנקמה על התנהגות של נשים שאינה עולה בעיניו בקנה אחד עם תפיסתו הפטריארכלית.

לוח זיכרון לקורבנות הטבח באקול פוליטכניק

הטרור המיזוגיני מכוון לעיתים קרובות לפגוע בבני אדם המייצגים תכונות שמעוררות כעס בעיני הטרוריסט. למשל, גבר עלול לתקוף נשים וגברים נאים, אם לפני כן אישה נאה דחתה את חיזוריו המיניים.

מעשי רצח המוני של אינסלים משנת 2014 עד 2020 גבו לפחות 53 קורבנות בנפש ועוד עשרות פצועים[1].

משנת 2018 נתפס הטרור המיזוגיני כ"איום עולה" על ידי חוקרי טרור. טרור מיזוגיני ועליונות גברית נוספו לרשימות של מספר ארגונים הנלחמים בטרור[2].

מקור הביטוי

עריכה

בשנת 1979 ראה אור הספר "Violence against Wives: A Case against the Patriarchy", ובו לראשונה תוארה אלימות נגד נשים כאקט פוליטי בעל מניעים אידאולוגיים. על פי המחברים (Dobash and Dobash) אלימות במשפחה שונה מפשעים פליליים אחרים, בכך שהיא מכוונת לאדם ספציפי, כלומר כלפי בת הזוג או הרעיה, ומשמשת ככלי שליטה באישה זו.

במאמר מאוחר יותר, משנת 1993, מחברי המאמר החלו לקשר בין אלימות במשפחה לבין צורות אחרות של אלימות נגד נשים, בהן אונס ואלימות מינית. במאמר משנת 1995 מייקל פ. ג'ונסון (אנ') טבע את הכינוי "טרור פטריארכלי" המתאר דפוס של שליטה בנשים באמצעות אלימות. הוא היה הראשון שחיבר באופן ישיר בין הגדרת טרור לבין אלימות במשפחה.

ג'ונסון תיאר כיצד אלימות משמשת ככלי לשליטה בנשים מתוך מטרה למסד נורמות שמרניות-פטריארכליות של משפחה גרעינית ותפקידי מגדר מסורתיים, ובמיוחד כדי לאכוף דיכוי כלפי נשים בחברה. מאמרים מאוחרים יותר מכנים צורה זו של אלימות "טרור אינטימי", מתוך הבנה שגברים ונשים כאחד משתמשים באלימות כאמצעי הפחדה ודומיננטיות, וגברים ונשים כאחד יכולים להיות הן המבצעים והן הקורבנות של אלימות זו.

התודעה הציבורית לאלימות המונית כלפי נשים גברה לאחר הפיגועים באיסלה ויסטה (2014) (אנ'), שלאחריהם הסתבר שרוב הקורבנות של אירועי ירי המוני בארצות הברית הן נשים. לורי פני כינתה את הפיגועים הללו "מיזוגיניות קיצונית", ורבקה סולניט הציעה ב-2018 את הכינוי "טרור הקשור לשנאת נשים" בהתייחסה לאירועי אלימות של אינסלים, או בקצרה "טרור מיזוגיני". מאז 2018 מופיע ביטוי זה בספרים ומחקרים רבים אודות התופעה[3].

מאפיינים

עריכה
 
פרחים באתר הנצחה לקורבנות פיגוע הדריסה בטורונטו

מיזוגיניה שכיחה באופן כללי אצל טרוריסטים, גם בקרב אלה ההורגים בני אדם מסיבות אחרות[4]. לדוגמה, אלן (הארי) גודמן פרץ באפריל 1982 להר הבית, רצח שומר ווקף ופצע מספר מתפללים. בחקירה התברר שגודמן היה בעל רקע בעייתי ביחסיו עם נשים, וזה היה אחד הגורמים לפיגוע שביצע[5].

טרור מיזוגיני מאופיין על ידי מספר מניעים המשותפים לרוב התוקפים. להלן המניעים העיקריים שנמסרו על ידי התוקפים בחקירות של מקרי טרור מיזוגיני.

תחושת זכאות למין

עריכה

במקרים בהם אינסלים ביצעו מעשי רצח המוני, הם טענו כי המניעים העיקריים שלהם הם זכאות למין ולקשר רומנטי, וכמו כן טענו שרצו לנקום על "פגיעה ברגשותיהם" לאחר שנדחו על ידי נשים, וגם "להעמיד את הנשים במקומן". לדוגמה, בפיגוע הירי נגד נשים באיסלה ויסטה, קליפורניה, בשנת 2014, פרסם התוקף מנשר בו כתב: "בתקופת הלימודים בקולג' נמנעו ממני סקס וכיף והנאה. אתן הבנות מעולם לא נמשכתן אליי. אני לא יודע למה, אבל אני אעניש את כולכן בשל כך. זה אי-צדק, זה פשע."[6]

תחושת הזכאות למין הייתה גם המניע העיקרי בפיגוע הירי באטלנטה (2021). התוקף, שהיה דתי אדוק וטופל בעבר במרפאה לגמילה מהתמכרות למין, האשים נשים בתסכול המיני שלו.

עליונות גברית

עריכה

במספר פיגועים או איומים בטרור, התוקפן נימק את מעשיו בכך שרצה לחזק את העליונות הגברית בחברה באמצעות רצח נשים, כדי למנוע מהן הישגים או קידום מקצועי. לדוגמה, במרץ 2014 קיבלה מבקרת משחקי הווידאו אניטה סרקיזיאן פרס ונשאה דברים בכנס מקצועי. לאחר הטקס פורסם כי אלמונים ביקשו לבטל את השתתפותה ואיימו להטמין פצצה באולם אם לא ייענו. דוגמה נוספת היא פיגוע הירי בהנאו, בו התוקף פרסם לפני הפיגוע מנשר לפיו אחד המניעים העיקריים שלו היה עליונות גברית.

במקרים רבים של טרור מיזוגיני התוקפים אמרו שהם מאמינים שהפמיניזם הוא "כוח מרושע" השולט בחברה על חשבון הגברים, באופן דומה לתאוריות אנטישמיות על "אליטות יהודיות" השולטות כביכול בעולם. בחלק מהמקרים התוקפים טענו שהם לא שונאים נשים, אלא פיתחו שנאה כלפי פמיניזם וכלפי נשים ספציפיות שנתפסות בעיניהם כמייצגות את הגישה הפמיניסטית, ובפיגועיהם ניסו לפגוע בנשים מסוג זה.

הוכחת גבריות

עריכה

על פי החוקרת ג'סיקה ולנטי, חלק מהפיגועים נגד נשים מונעים על ידי רצונם של הגברים התוקפים להתאים לסטריאוטיפ לפיו "גברים אמיתיים הם חזקים" באמצעות אלימות. במקרים רבים האידאולוגיה של האינסלים כוללת תיעוב כלפי גברים שנתפסים כמוצלחים מינית עם נשים, ובמספר פיגועים מסוג זה הותקפו גם גברים.

הסתה מקוונת

עריכה

החוקרת הבריטית לורה בייטס זיהתה קריאות לאלימות המונית נגד נשים בקבוצות דיון באינטרנט בהן נושאי הדיון הם בעיות האופייניות לגברים בעולם המודרני, כמו תאונות עבודה, סרטן ומקרי התאבדות. בקבוצות אלה נפוצה שנאת נשים, וחלק מהמשתתפים חולקים כבוד למי שתוקף נשים ומעודדים טרור מיזוגיני.

הטלת אימה

עריכה

פיגועי טרור, ככלל, נועדו לזרוע פחד בציבור. פיגועי טרור מיזוגיני נוטעים פחד אצל כלל ציבור הנשים, מפני שקורבנות טרור מיזוגיני נבחרו רק בשל היותן נשים, ולא מפני שהיה להן קשר כלשהו לרוצח.

דרכי התמודדות

עריכה
 
מחאה לאחר פיגוע הירי באטלנטה (2021) נגד אלימות כלפי אסייתים

מחקר מצא שדרך ההתמודדות של גופי ממשל עם פיגועי טרור מיזוגיני היא פחות החלטית וזוכה לפחות תשומת לב לעומת סוגים אחרים של פיגועי טרור, כמו טרור אסלאמי. אחת הסיבות לכך היא שפיגועים אלה נתפסים יותר כ"אירוע פרטי" ולא כאירוע בעל משמעות פוליטית שמטרתו פגיעה בנשים. יתרה מזו, תקיפות של אינסלים לעיתים מכוונות כנגד גברים ונשים ללא הבחנה, לכן קשה לזהות את המניע כמבוסס על מגדר.

הכרה בטרור מיזוגיני כסוג של טרור

עריכה

בשנת 2018 נוספו טרור מיזוגיני ועליונות גברית לרשימות של ארגוני טרור המרוכזות בידי המרכז הבינלאומי למלחמה בטרור (אנ') (ICCT) בהאג, המכון הלאומי לחקר הטרור ותגובות לטרור (אנ') (START) והמרכז המשפטי לדרום העני (SPLC). מכונים אלה גם עוקבים אחר קבוצות דיון באינטרנט המפיצות את האידאולוגיה האינסלית.

גם הליגה נגד השמצה התייחסה לתופעה בדו"ח משנת 2018 בו נכתב: "בכל פעם שארגוני עליונות לבנה ארסיים מפיצים את שנאתם, אנחנו מיד מגנים אותם וקוראים להם קיצוניים. לא היינו מספיק החלטיים בגינוי גברים שמביעים כעס אלים ותיעוב כלפי נשים."[7]

בין הארגונים הנוספים שהכריזו על טרור מיזוגיני כסוג של טרור נמנים ארגון הביון והביטחון האוסטרלי, והארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה.

מניעת טרור מיזוגיני

עריכה

בפברואר 2021 פורסם מחקר לפיו ניתן למקם פיגועי טרור מיזוגיני ברצף של פגיעות מיניות הכולל התעללות בבני זוג, הטרדה מאיימת, הטרדות מיניות ואלימות נגד נשים. עורכי המחקר ממליצים לטפל בטרור מיזוגיני באמצעים דומים לטיפול בבעיות מסוג זה, למשל בעידוד תוכניות למעורבות בקהילה למניעת פגיעה מינית (כגון מודל דולות' (אנ'))[8].

חוקרים באוסטרליה המליצו להתייחס לטרור מיזוגיני כאירוע ביטחוני משמעותי הפוגע בביטחון האישי של כלל האזרחים, בדומה לסוגים אחרים של טרור, ולנהל מעקב מודיעיני אחר קבוצות אידאולוגית של אינסלים, כפי שנעשה עבור אידאולוגיות אחרות המעודדות טרור.

על פי החוקרת ג'סיקה ולנטי, כפי שהפמיניזם הצליח לחולל שינוי תרבותי אצל נשים צעירות, עליו לחולל שינוי דומה אצל גברים צעירים ולהעניק אלטרנטיבה ראויה לאלה המתקשים להתמודד עם הלחץ החברתי להתאים לסטריאוטיפ הגברי ועלולים להצטרף לקהילות מקוונות של אינסלים.

הרשעות בדין

עריכה

כריסטופר קלירי תכנן פיגוע נגד מצעד הנשים 2019 (אנ') שנערך ב-2019 בפרובו, יוטה. הוא נתפס, נשפט והורשע באיום בטרור. במשפטו השתמש בטיעונים של זכאות למין ולקשר רומנטי כמניעים למתקפה. הוא נדון לחמש שנות מאסר, ומקרה זה נחשב לאירוע המשפטי הראשון שניתן לסווג כטרור מיזוגיני[9].

פיגוע המצ'טה בטורונטו (אנ'), בפברואר 2020, בוצע על ידי אדם שהיה חלק מקבוצת אינסלים, וגם הוא הורשע בטרור מיזוגיני[10].

בינואר 2021 נתפס אדם באדינבורו, סקוטלנד, שרכש כלי נשק ותכנן לבצע פיגוע טרור מיזוגיני. הוא הורשע ונדון למאסר.

פיגועים בולטים

עריכה
 
כ-20,000 משתתפים באזכרה לקורבנות הפיגועים באיסלה ויסטה, קליפורניה

במהלך השנים התרחשו פיגועי טרור מיזוגיני רבים. בחלק מהמקרים נעצרו חשודים בתכנון פיגועים מסוג זה, והפיגועים נמנעו[11].

להלן מספר פיגועי טרור מיזוגיני בולטים.

לקריאה נוספת

עריכה

החוקרות קייט מאנה (אנ') ולורה בייטס (אנ') פרסמו מספר ספרים (באנגלית) על תרבות האינסלים ועל מיזוגיניה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The Conversation – Incels, ‏7 במאי 2020 (באנגלית).
  2. ^ Male Supremacist Terrorism as a Rising Threat - ICCT, באתר המרכז הבינלאומי למלחמה בטרור (ICCT) בהאג, ‏1 בפברואר 2020 (באנגלית).
  3. ^ Caron E. Gentry, Misogynistic terrorism: it has always been here, ‏8 בפברואר 2022 (באנגלית).
  4. ^ A Common Trait Among Mass Killers: Hatred Toward Women, באתר הניו יורק טיימס, ‏10 באוגוסט 2019 (באנגלית).
  5. ^ השיגעון האמיתי: סינדרום ירושלים, באתר ישראל היום, 8 בנובמבר 2013.
  6. ^ סוכנויות הידיעות, הטבח בקליפורניה: "ארצח כי נשארתי בתול", באתר ynet, 24 במאי 2014.
  7. ^ When Women are the Enemy: The Intersection of Misogyny and White Supremacy, באתר הליגה נגד השמצה, ‏2018 (באנגלית).
  8. ^ Misogynist Incels and Male Supremacism, באתר "New America", ‏18 בפברואר 2021 (באנגלית).
  9. ^ "אני רוצה להיות היורה המוני הבא", באתר ‏מאקו‏, 23 בינואר 2019.
  10. ^ סוכנויות הידיעות, נער-רוצח מתנועת הגברים הדחויים מואשם בפיגוע טרור, באתר ynet, 20 במאי 2020.
  11. ^ ניתן למצוא סקירה רחבה של פיגועים וניסיונות פיגוע מיזוגיני במאמר הבא: [1] (באנגלית).
  12. ^ אביטל מימון, ‏גבר החליט שנשים לא מסוגלות לנהוג, אז הוא ירה בהן, באתר onlife,‏ 28 באוגוסט 2018.
  13. ^ Westgate shooting suspect was an "incel" who wanted to kill couples, prosecutor alleges, באתר ניוזוויק, ‏21 במאי 2020 (באנגלית).
  14. ^ בפיגוע הירי באטלנטה נהרגו 8 אנשים, מתוכם 7 נשים. בגלל הרקע של הרוצח, רבים מתייחסים לאירוע זה כפיגוע שנועד בעיקר לפגוע בנשים, למשל כאן וכאן.
  15. ^ 5 הרוגים במסע ירי נדיר בבריטניה, היורה הזדהה בתור "אינסל", באתר וואלה, 14 באוגוסט 2021.