טרילוגיית מסעי הצלב

טרילוגיית מסעי הצלב היא סדרה של רומנים היסטוריים שנכתבו על ידי הסופר והעיתונאי השוודי יאן גילו על איחוד שוודיה ומסעי הצלב. הדמות הראשית של הטרילוגיה היא ארן מגנוסון, אביר טמפלרי בדיוני במאה ה-12, שהופך לעד כמו גם זרז לאירועים היסטוריים חשובים רבים הן במולדתו וֵסְטְרָה יֶיטַאלַנְד והן במדינות הצלבניות וממלכת ירושלים.[1]

טרילוגיית מסעי הצלב
מידע כללי
מאת יאן גילו עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן היסטורי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הטרילוגיה מורכבת מהרומנים הבאים:

ישנו גם רומן רביעי בשם מורשת ארן (2001), Arvet efter Arn, שמהווה המשך ישיר לטרילוגיה, המתארת את עלייתו של בירגר יארל, שבא לשלוט במהלך היווצרותה של שוודיה והוא מייסדה כביכול של סטוקהולם. ביקום הבדיוני של גילו, בירגר יארל הוא נכדו של ארן מגנוסון.

רעיון ויצירה עריכה

בשנת 1995 סיים גילו את סדרת הריגול על המלחמה הקרה אודות קארל המילטון. בשלב זה החל להבחין בעוינות גוברת בתקשורת המערבית, כמו גם ברשת CNN, כלפי העולם הערבי. הוא הגיע למסקנה שארצות הברית ובריטניה מחפשות לכוון לאויב חדש שיחליף את ברית המועצות והקומוניזם, על מנת שהמערב יפריד את העולם לחבר'ה טובים ורעים. הוא החליט לתאר התפתחות פוליטית זו על ידי כתיבה על מלחמת הדת הקודמת בין הנצרות לאסלאם.[2]

למרות שרוב האבירים הצלבניים הגיעו מצרפת, גילו נזקק לגיבור שוודי מכיוון שהוא כותב בעיקר לקהל קוראים שוודי, הוא אפילו הודה שאביר צלבני שוודי פחות מציאותי. עם החלטה זו היה צריך לקבע חלק גדול מהעלילה בשוודיה, אך כאשר החל גילו במחקר ההיסטורי שלו על המאה ה-12 הוא גילה ששוודיה עוד לא נוצרה. בתקופה שנבחרה, המחוזות השונים שהיו אמורים להתאחד לשוודיה עדיין נשלטו על ידי בתי אצולה ועובדות היסטוריות רבות היו מעורפלות ומעורערות. זה הוסיף את יצירתה של שוודיה כנושא מרכזי לטרילוגיה, והוא בחר בתזה ההיסטורית שאזור וֵסְטְרָה יֶיטַאלַנְד היה ערש לידתה של שוודיה[3], על אף שהיסטורית מזוהה דווקא עם סוויאלנד.

עלילה ראשית עריכה

הרומן הראשון מתחיל בשנת 1150 עם לידתו של ארן בממלכת וסטרגוטלנד, אחד המחוזות שלפני יצירת שוודיה. הסיפור עוקב אחר ילדותו וגידולו של ארן ומעורבותו שלאחר מכן בפוליטיקה ובאירועי המחוז, לפני גירושו לארץ הקודש בגיל 17.

הרומן השני עוקב אחר ארן בארץ הקודש, שם הפך לאביר מסדר אבירי היכל שלמה ומשתתף בהגנה על עזה וירושלים מפני כוחותיו של צלאח א-דין. במקביל הרומן עוקב גם אחר ההתפתחות בווסטרגולטלנד, בעיני אהובתו ססיליה.

הרומן השלישי מספר את חזרתו של ארן לווסטרגוטלנד, שם הוא מיישם את למידתו ממסעי הצלב בחברה הביתית שלו ולוקח חלק מכריע בהיווצרותה של שוודיה.

דמותו של ארן מגנוסון עריכה

ארן נולד בשנת 1150 כבנו השני של אציל משבט פולקונג (Folkung). בגיל חמש הוא עבר תאונה מסכנת חיים כשהוא נופל ממגדל במבצר משפחתו, והוא האמין כי הוא ניצל מפגיעה בזכות התפילות העזה של אמו לסנט ברנאר מקלרבו. האם רואה בכך נס ומוצאת שעליה לפצות את אלוהים על ידי מתן הילד למנזר וארנהם.

ארן נשאר עם הנזירים במשך שתים עשרה שנים, מבודד במידה רבה מהעולם החיצון, ובנוסף ללימוד השפות ואומנויות הנזירים מתאמן באמנות המלחמה של ימי הביניים על ידי האח גילברט שהיה אביר לשעבר במסדר הטמפלרים במדינות הצלבניות. האח גילברט מאמן את ארן ברכיבה על סוסים ושימוש בנשק, עם הטכניקות המודרניות מצרפת ומארץ הקודש שטרם התגלו בסקנדינביה, שם הגברים עדיין נלחמים כויקינגים. כאשר מגיע לבגרות, הנרי האב אומר לארן שהוא יכול לחזור לחיק משפחתו. ארן רוצה להיות נזיר, אך לפני שהוא יוכל לקחת את הנדרים הנצחיים של עוני, צניעות וצייתנות עליו להיות עד לעולם החיצון וער אליו.

ארן מסתבך בפוליטיקה הקטלנית של המחוז, הן עם סכסוכים מקומיים של משפחתו והן סכסוך הדם בין שתי משפחות המלוכה המתחרות על כס המלוכה. הוא מוכיח את עצמו כסייף מעולה כאשר הוא מגן על כבוד משפחתו ומשתתף ברצח המלך, מה שהופך אותו ליריב פורה בסכסוך על כס המלוכה. באמצעות תוכניות פוליטיות הוא נשפט אשם בחטא הנורא של זנות לפני נישואיו עם בת האצילים ססליה אלגוטסדוטר, שאליה הוא מאורס. ססליה נכנסה להריון ומספרת לאחותה קטרינה. קטרינה, החוששת שהיא תקועה במנזר ששיתפה עד אז עם ססליה, הופכת לקנאית ומספרת לאם המנזר. כדי להחמיר את המצב, היא מודיעה שארן קיים עמה יחסי מין כשהיה שתוי מאוד בעת המעשה כאשר ניסתה (ולא הצליחה) להתרחק מארן. על פי חוקי הכנסייה, הדבר נחשב לשערורייתי במיוחד לקיים יחסי מין עם שתי נשים בעלות אותה אמא, ועוד כתוצאה מתפקידו במאבק הכוח המתמשך במחוז, ארן נידון לבלות 20 שנה בארץ הקודש כאביר טמפלרי, בעוד שססליה נשלחת למנזר.

בגיל 27, ארן הפך להיות ותיק בצבא הצלבני, כאשר הוא מתמודד עם החוויה המוזרה ביותר שאביר טמפלרי יכול לחוות. בתקופת הפוגה, תוך שהוא רודף אחר חבורת גנבים סרצנים, הוא נתקל באויב הנצרות, צלאח א-דין ומציל את חייו. רעיון זה מושאל ככל הנראה מהקמע מאת סר וולטר סקוט. לאחר מכן, שניהם הופכים לחברים קרובים מאוד, אך אויבים גדולים בו זמנית. ארן חוזר לפיקודו על המבצר בעזה, מאוחר יותר ראה את צבא צלאח א-דין מגיע אך לא נשאר כדי להטיל מצור, ובמקום זאת מתקדם אל העיר ירושלים. ארן מקבל את הפקודה לצעוד עם כל האבירים שלו, והם מנצחים את צבאו של צלאח א-דין בקרב על תל גזר. כאשר ארנולד מטורוג'ה נבחר לאדון האבירים הטמפלרים, ארן זומן לירושלים כדי להיות אדון העיר.

בקרב קרני חיטין, ארן פצוע קשה ומבלה מספר שבועות בבית החולים של צלאח א-דין בדמשק, לאחר מכן הוא מלווה אותו לירושלים, שנכבשת. בסוף הרומן השני, ריצ'רד לב ארי מגיע לארץ הקודש עם צבאו. הוא כובש את עכו מצלאח א-דין, וכשעמד לקנות את החופש של 5,700 שבויים מהמלך הנוצרי, צלאח א-דין וארן נחרדו לראות את ריצ'רד שוחט אותם, אפילו את הילדים "כשהממלוכים רוכבים, מנסים להצילם, בבכי..." לאחר מכן מודה ארן כי ריצ'רד "רק ייזכר כשוחט" וכי לעולם לא יכבוש את ירושלים, ובכך הוא סבור כי לא אכפת לו אם העיר תישאר בידיים מוסלמיות. הוא מחבק את צלאח א-דין, ואז מתחיל במסעו הביתה לשוודיה, שם עומדת להיוולד ממלכה. בחופשתו מעניק לו צלאח א-דין סכום כסף זהב גדול מאוד, הכסף שסירב ריצ'רד לקבל תמורת האסירים שהרג. הוא גם מעניק לו חרב מיוחדת הראויה לאביר טמפלרי. הכסף מאפשר לו לממש את תוכניותיו בממלכה החדשה.

לאחר שחזר לשוודיה יחד עם קבוצת אנשים מארץ הקודש (ביניהם שני אומנים ארמנים, שני אנגלים המתמחים בקשתות ובקשתות ארוכות, נפחיי זכוכית, יוצרי לבד, נפחי נחושת ושני רופאים מלומדים סרצנים), לארן יש תוכניות נהדרות עבור בית ילדות, ארנאס ופורסוויק, האחוזה שהייתה אמורה להיות שלו לפני שנאלץ לשמש כאביר הטמפלרים. הוא מסביר את הרעיון שלו "לבנות לשלום" על ידי הקמת טירה מודרנית בארנאס ויצירת מרכז ייצור בפורסוויק.

ארן מתחיל לאמן כמה צעירים ונערים להפוך לאבירים (או לפחות לכוח פרשים מוסמך) בפורסוויק.

כשהוא חוזר למשפחתו, הם מוצפים תחילה בשמחה שמתקררת במהרה כשהוא משמיע את רצונו להינשא לססיליה. משפחתו מבקשת להשתמש בו לנישואין פוליטיים, אך בשל התככים של ססיליה וחברתה המלכה הם מתחתנים זמן קצר לאחר מכן, מה שזיכה אותם באיבה מצדו של בירגר ברוסה, מיועצי המלך. לאחר זמן מה נולדה להם בת יחד ופורסוויק צומחת במהירות.

ברם מזלו החדש מתנפץ כאשר המלך סוורקר מנסה להרוג את בניו של המלך קנוט המנוח. כשהוא מפקד על כוח הפרשים שלו, הוא מנצח את חיילי המלך בקרב אלגראס. הוא גם יוצא כשידו על העליונה בקרב לנה.

שנתיים לאחר מכן, כאשר המלך סוורקר חוזר שוב עם צבא דני וארן מפקד על כוחותיו של המלך אריק בקרב הגסטילרן, הוא סופג פציעה קטלנית תוך שהוא דוחף קדימה להרוג את המלך סוורקר, הוא מצליח בכך והקרב מסתיים בניצחונו. הוא מת מפצעיו כמה ימים לאחר מכן, בן 60 ונקבר במנזר וארנהם.

תרגומים עריכה

הטרילוגיה תורגמה לשפות רבות: בולגרית, קטלאנית, מנדרינית, קרואטית, צ'כית, דנית, גרמנית, אנגלית, הולנדית, אסטונית, פינית, צרפתית, איטלקית, נורווגית, פולנית, סרבית וספרדית.

עיבודים עריכה

הטרילוגיה עובדה לשני סרטי קולנוע שוודים וסדרת טלוויזיה מורחבת, עם גרסה פשוטה של העלילה המקורית מתוך הרומנים. הסרט הראשון ארן: אביר מסדר הטמפלרים יצא לאקרנים לראשונה בשוודיה בדצמבר 2007, ואחריו ארן: הממלכה האבודה באוגוסט 2008.

סדרת טלוויזיה באורך 6 שעות, שודרה לראשונה ברשת TV4 במרץ 2010. העיבוד הוא פרויקט הקולנוע השוודי היקר ביותר אי פעם.[4]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Sandra Ballif Straubhaar, "A Birth Certificate for Sweden, Packaged for Postmoderns: Jan Guillou's Templar Trilogy," in The Year's Work in Medievalism 15 (2002), ed. Jesse Swan and Richard Utz.
  2. ^ Guillou, Jan (2003). På jakt efter historien. pp. 90-91 Guillou, Jan (2009). Orders makt och vanmakt. pp. 429-437
  3. ^ Guillou, Jan (2003). På jakt efter historien. pp. 93, 95 Guillou, Jan (2009). Orders makt och vanmakt. pp. 434-435
  4. ^ "Svenska Dagbladet". נבדק ב-20 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)