עמק בית שאן
עמק בית שאן, המכונה גם בקעת בית שאן, היא בקעה בצפון ארץ ישראל, חלק מבקעת הירדן והיא חלק מהשדרה המזרחית וחלק מהשדרה הכפולה המתוכננת של מדינת ישראל. הבקעה גובלת בצפון בנחל תבור, בצפון-מערב בעמק חרוד (כגבול בין האזורים מקובל קו ניר דוד-שדה נחום)[1], במערב בהר הגלבוע, בדרום בנחל מלחה (ואדי אל-מאליח) בואכה השומרון, או בקעת צרתן, ובמזרח בנהר הירדן בקטע שלמרגלות רכס הגלעד.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
עמק  |
| מיקום | |
| מיקום |
ישראל, מחוז הצפון |
| קואורדינטות | 32°28′46″N 35°30′21″E / 32.4794°N 35.5058°E |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   עמק בית שאן  | |
  | |
היסטוריה
עריכה
אזור בית שאן מיושב ברציפות מראשית התקופה הכלקוליתית (לפני כ-6,000 שנה) ועד ימינו.
בסוף המאה ה-19 הייתה בקעת בית שאן משופעת בכפרים ערביים (לא היו באזור יישובים יהודיים). העיר בית שאן עצמה הייתה עיר ערבית מבוססת, ששימשה את השלטון העות'מאני כעיר מחוז. כאשר נסללה רכבת העמק על ידי השלטון העות'מאני, היה אחד ממסלוליה העיקריים בקו עפולה – בית שאן.
בזמן המנדט הבריטי הקשו הבריטים על התיישבות יהודים במקום, והראשונים שהחלו את ההתיישבות המחודשת במקום היו נוצרים טמפלרים מהמושבה וילהלמה, שהחלו לעבד חלק מאדמות הבקעה. הם הקימו שלוש חוות: חוות וילנד וקיבלר (כיום בשדה אליהו) וחוות קופ (כיום בטירת צבי). בין החוות הם נטעו שדרה של וושינגטוניה חסונה, הנמצאת במקום עד היום. ב-1938 מכרו את החוות ליהודים.
בסוף 1921, הסכימה ממשלת המנדט להעניק לבדווים של עמק בית-שאן את הבעלות על אדמות הסולטאן עבדול חמיד השני שהוחרמו על ידי ממשלת הטורקים הצעירים. אנשי התנועה הלאומית הפלסטינית החשיבו את המקרה הזה כ"עניין שבו גברו בני הארץ על הציונים", מה שיצר אמון בכוונות הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית, בפרט זו הכפרית[2].
בדצמבר 1936 התחילה ההתיישבות היהודית בעמק עם הקמת קיבוץ ניר דוד (תל-עמל) במסגרת יישובי "חומה ומגדל", ההתיישבות שהתחילה את תנופת ההתיישבות היהודית בעמק. רוב היישובים הראשונים הוקמו בשיטה זו. בשנות ה-30 וה-40 היוו קיבוצי עמק בית שאן ועמק יזרעאל עוגן כלכלי ליישוב היהודי בארץ ישראל.
היישובים היהודיים בעמק בית שאן סבלו מהתקפות תדירות של פורעים ערבים, וסבלו מאבדות רבות, עד למלחמת העצמאות ב-1948. במלחמה כבשו כוחות ישראלים את בית שאן והכפרים שמסביבה, ותושביהם הערבים נמלטו.
כיום בבקעת בית שאן שתי רשויות מקומיות: העיר בית שאן ומועצה אזורית עמק המעיינות.
מעיינות העמק
עריכההעמק מצטיין בשפע המים המצויים בו ולכן המועצה שבו נקראת כיום "עמק המעיינות". בין הידועים הם עין שוקק, עין מודע, נחל הקיבוצים, עינות חוגה (שהפכו לפארק בשם גני חוגה) ונחל עמל (האסי). כמו כן נובע שם מעיין המים החמים המפורסם ה'סחנה'. בעמק נמצא פארק המעיינות ובו שמורות טבע, אתרי תיירות, מעיינות ונחלים.
אזורי הבקעה
עריכהבקעת בית שאן היא אחד מאזורי ההתיישבות הראשונים בארץ ישראל. היא מחולקת לאזורים הבאים:
- עמק בית שאן המערבי, הכולל את הקיבוצים:
- ניר דוד (תל-עמל), נוסד ב־1936 והוא הראשון ליישובי חומה ומגדל.
- מסילות, נוסד בשנת 1939.
- רשפים.
- שלוחות, קיבוץ המשויך לקיבוץ הדתי.
- שדה נחום נוסד ב-1937
- עמק בית שאן המזרחי, משתרע מהעיר בית שאן עד נהר הירדן. בין יישובי האזור נמנים הקיבוצים הבאים:
- נווה איתן, נוסד בב' כסלו תרצ"ט (1939), על שפת נהר הירדן. שמו ניתן לו לפי הפסוק המקראי המתייחס לנהר שלידה: "הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן, אֶל-נְוֵה אֵיתָן--כִּי-אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ, וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד: כִּי מִי כָמוֹנִי, וּמִי יֹעִידֶנִּי, וּמִי-זֶה רֹעֶה, אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי."[3]
- מעוז חיים, בו שרידי בית כנסת עתיק.
- כפר רופין, הוקם יחד עם נוה איתן. הוא נמצא 250 מטר מתחת לפני הים.
- עמק בית שאן הדרומי, מבית שאן דרומה. הוא כולל "גוש" של ארבעה קיבוצים המאורגנים בקיבוץ הדתי וגוש מושבי ביכורה שהוקמו לאחר הקמת המדינה.
- טירת צבי, הקיבוץ הדתי הראשון, אשר הוקם בכ"א תמוז תרצ"ז (1937).
- שדה אליהו, הוקם בי"ט אייר תרצ"ט (1939), וקרוי על-שם הרב אליהו גוטמכר שאמר: "ביישוב ארץ ישראל - פתיחת שער לגאולה שלמה".
- עין הנצי"ב, נוסד בט"ו בשבט תש"ו (1946), ונקרא על שם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין.
- רחוב, נוסד ב-1951, וקרוי על שם העיר העתיקה רחוב ששכנה בסמיכות לו ושעל שמה נקרא גם תל רחוב הסמוך.
- שדי תרומות, נוסד ב-1951, נקרא על שם קינת דוד: ”הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל”
- רוויה, נוסד ב-1952, נקרא על שם מעיין עין רוויה הסמוך לו.
- תל תאומים, נוסד ב-1982 כיישוב קהילתי לבנים ממשיכים לשאר מושבי ביכורה, נקרא על שם תל בעל שתי פסגות הנמצא במרכז היישוב
- עמק בית שאן הצפוני, מבית שאן צפונה. על יישובי האזור נמנים:
- חמדיה, מקור שמה הוא ביישוב שהיה במקום, ואשר על-שם הסולטאן הטורקי. הקיבוץ הוקם בי"ט אלול תש"ב (1942).
- בית יוסף, אחד המושבים היחידים באזור. נוסד בכ"ז ניסן תרצ"ז (1937).
- נווה אור, מקור השם הוא ארץ מוצאם של המייסדים, בבל, היא "אור כשדים". הוקם בתש"ט.
- גשר, הקיבוץ הוקם ליד גשרי הירדן ב-17 בפברואר תרצ"ט (1939). פרנסתו התבססה על מחצבי גבס שנמצאו בקרבתו. במלחמת העצמאות עמדו מגיני הקיבוץ בפני כוחות הלגיון הערבי והצבא העיראקי שחצו את נהר הירדן ממזרח למערב, מנעו את ניסיון ההבקעה מערבה והביאו לנסיגת התוקפים לגדה המזרחית של נהר הירדן. לאחר המלחמה הוקם הקיבוץ מחדש על גבעת הגמל הסמוכה.
סוגיית המצוות התלויות בארץ
עריכה
חז"ל דנו בשאלה האם מצוות התלויות בארץ חלות בבקעת בית שאן, כלומר האם הבקעה היא חלק מתחום עולי בבל, התחום בארץ ישראל בו המצוות התלויות בארץ מתחייבות במלואן. באולם המבוא של בית הכנסת של העיר רחוב - 6 ק"מ דרומית לעיר, נמצאה כתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס. הכתובת כוללת 365 מילים (כמניין ימות שנת החמה) המחולקים לשמונה סעיפים, אשר ערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות של תנאים ואמוראים, שנוגעים למצוות התלויות בארץ.
גלריה
עריכה-
-
עמק בית שאן, 1941 -
בריכות דגים בעמק בית שאן -
-
-
-
בול קרן קיימת לישראל, עמק בית שאן -
.jpg)
לקריאה נוספת
עריכה- דב ניר, אזור בית שאן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשרי תשכ"ז
- דב ניר, בקעת בית-שאן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989
- צבי אילן, 78 טיולים במרחבי ישראל, עם עובד - תל אביב, תשל"ז
- זאב וילנאי,מדריך הגליל, הוצאת אריאל ירושלים, 1980
קישורים חיצוניים
עריכה
- התיישבות הטמפלרים בעמק בית שאן, באתר טירת צבי
- עמק בית שאן, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- סיכום השתלמות - על בקעת עמק הירדן בשנת 2006
בקעת בית שאן (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה