יאיר קליין
יאיר קליין (נולד ב-28 באוגוסט 1943, קיבוץ ניצנים) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת סגן-אלוף[1]. קליין עיברת את שם משפחתו לגל, אך התפרסם בשמו המקורי, שאליו חזר גם פורמלית לאחר שנים רבות. קליין שירת בסיירת חרוב כקצין וכמפקד הסיירת מ־20 ביולי 1973 ועד 10 באוקטובר 1973. לאחר שחרורו מהצבא החל לעסוק בסחר בנשק ואימון שכירי חרב ואנשי אבטחה. קליין הורשע בעבירות שונות בקולומביה, ובישראל. בנוסף, היה עצור ומעורב בתהליכים משפטיים בסיירה לאון וברוסיה.
יאיר קליין לפני צניחה בבית הספר לצניחה בתל-נוף, 1972 | |
לידה |
1943 (בן 81 בערך) ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
ביוגרפיה
עריכהקליין גדל בקיבוץ ניצנים להוריו ריבה וצבי, ממייסדי הקיבוץ. בשנת 1966 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ובפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר ושימש כמפקד כיתה בגדוד. לאחר מכן יצא לקורס קציני חי"ר[2]. בהמשך שימש כמפקד פלוגה בסיירת חרוב. באוגוסט 1973 פיקד על כוח הסיירת שהשתלט על מטוס "מידל איסט איירליינס" החטוף[3]. במלחמת יום הכיפורים לחם בחצי האי סיני כסגן מפקד הסיירת[4]. בהמשך שימש מפקד ענף חי"ר במרכז הלאומי לאימונים ביבשה.עם שחרורו מהצבא בשנת 1977 מונה לסגן מפקד חטיבת חי"ר מילואים 408[5].
קליין נישא לחווה, התגורר משנת 1972 בחמרה[6] ויש להם 4 ילדים. לקראת שחרורו מצה"ל ב-1977 הקים את "מפגש הבקעה", תחנת דלק ומסעדה, ולאורך השנים הקים עסקי הסעדה נוספים.[3]
לאחר שחרורו מהצבא הקים חברת שכירי חרב פרטית בשם Spearhead LT ("חוד החנית") שעסקה במכירת נשק לכוחות מזוינים בדרום אמריקה, לבנון וסיירה לאון[7]. לדבריו של קליין, חדל ממכירת נשק לאחר קשיים שהיו לו עם גורמי ממשל ישראליים בקשר למכירת נשק לפלנגות בלבנון בשנות ה-80, ואחר כך התרכזו עסקיו באימון לוחמים ואנשי אבטחה, כאשר "חוד חנית" קודמה בפרסומי משרד הביטחון הישראלי. בין השאר, אימן את אנשי האבטחה של רכבת ישראל.[3]
פרשת חוד החנית
עריכהבשנת 1989, הואשם עלי ידי הרשויות בקולומביה על כך שאימן במסגרת 'חוד החנית' חברים בקבוצות מיליטנטיות קיצוניות וקבוצות חיסול של סוחרי סמים כגון: גונזלו גצ'ה ופבלו אסקובר[9][10]. בספטמבר 1989 הגישה קולומביה לישראל בקשה להסגרתו[11]. קליין הואשם גם על ידי ממשלת אנטיגואה וברבודה, שהעביר משלוח של רובי עוזי שהזמינו לסוחרי סמים בקולומביה[12][13][14].
ב-3 בינואר 1991 נידון לשנת מאסר על תנאי ולקנס של 80,000 שקלים. עיקר האישום היה על כך שגרם נזק לשמו הטוב של צה"ל ופגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל[15]. העבירות שבהם הואשם הם: יצוא ציוד לחימה ללא היתר, עבירות על צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, ועל תקנות שירות הביטחון[16]. על פי הודאת קליין וחוד החנית: הם ניהלו משא ומתן עם "ארגון מגדלי הבקר" הקולומביאני, ובאימונים צבאיים של חברי הארגון. כמו כן הודו ביצוא חומרי לחימה הכולל: ציוד לראיית לילה, חגורים צבאיים וציוד גילוי נגד פיגועים. בנוסף הם הורשעו בניהול משא ומתן עם גורמים באנטיגואה על הקמת בית הספר להישרדות, ועם גורמים בפנמה על אימונים צבאיים וציוד בנשק[17].
בשנת 2001 הורשע על ידי בית המשפט בקולומביה, שדרשה את הסגרתו מישראל, ישראל סרבה להסגיר את קליין. בראיון שנעשה ב-2007 לרשת טלוויזיה קולומביאנית טען שהוא נשלח לקולומביה לבקשת משטרת קולומביה כדי לאמן את השוטרים הקולומביאנים וציין שהוא מוכן לחזור לקולומביה ולעזור להשמיד את קבוצה הגרילה FARC.
בין השנים 1999–2000 הוא ישב במעצר לפני משפט במשך 16 חודשים בכלא של סיירה לאון באשמת הברחת נשק לקבוצות מורדים מקבוצת ההתנגדות המאוחדת של סיירה לאון. במשפט זוכה וגורש לישראל.[18]
מעצר והסגרה לרוסיה
עריכהב-3 באפריל 2007 האינטרפול הפיק צו מעצר בינלאומי לקליין ושניים משותפיו, מלניק פרי וצדקה אברהם, באישום של קשירת קשר והדרכה לטרור. הוא נעצר על ידי המשטרה הרוסית במוסקבה ב-28 באוגוסט 2007[19]. ממשלת קולומביה ונשיאה אלברו אוריב ביקשו את הסגרתו לקולומביה. אם היה מוסגר עתיד היה להיכלא ל-10 שנים ו-8 חודשים בכלא הקולומביאני, עם תשלום ערבות של 22 משכורות מינימום קולומביאניות. בעבר הוא הואשם רשמית על ידי בית דין גבוה במנזלס בהשתתפות ואימון קבוצות מיליטנטיות בלתי חוקיות. למרות האישור שניתן על ידי בית הדין הרוסי להסגיר את קליין לקולומביה, בית הדין לזכויות אדם של אירופה החליט להקפיא את המהלך. לדברי פרקליטו ברוסיה דמיטרי ימפולסקי, ההסגרה של לקוחו "תהא הפרת זכויותיו והחופש שלו". קליין טען במהלך משפטו ברוסיה שהסגרתו לקולומביה תהווה "הוצאה להורג" בשבילו[20].
בנובמבר 2010, החליטו הרשויות הרוסיות לשמוע בעצת בית הדין לזכויות אדם של אירופה ולמנוע את הסגרתו לקולומביה[21]. קליין הוחזר לישראל, כשנחת בישראל טען בפני כלי התקשורת "הכל קשקוש של האמריקאים" בהתייחסו לצו המעצר שלו ובו-בעת הכריז שיחל בכתיבת ספר. נשיא בית המשפט של קולומביה גרמן ורגס לרס ציין שהממשלה הקולומביאנית "בודקת דרכים אלטרנטיביות כדי לאכוף את גזר הדין." ואמר "הקהילה הבינלאומית, כולל רוסיה וישראל, צריכה לשאול את עצמה איך נתנו לדברים כאלה לקרות".
לקריאה נוספת
עריכה- יאיר קליין, לוחם פראי, ePublish, 2013
- חנן עזרן, חוד החנית - סיפורו של קולונל קליין, שכיר - חרב ישראלי, הוצאת תמוז, שנת 2003. הספר עוסק ביאיר קליין שהיה מפקד סיירת חרוב, קצין מוערך בצה"ל שהפך לשכיר חרב והיה מבוקש על ידי הסי.אי.אי בחשד לקשרים עם ברוני הסמים בקולומביה.
קישורים חיצוניים
עריכה- ניר חסון, משחקי הגרילה של יאיר קליין, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2012
- מערכת וואלה! NEWS, קליין נחת בישראל: "הכל קשקוש של האמריקאים", באתר וואלה, 20 בנובמבר 2010
- טל אריאל אמיר, הבן הסורר של מערכת הביטחון ממשיך לעצבן את כל העולם, באתר מעריב השבוע, 18 בנובמבר 2013
- כרמל לוצאטי, יאיר קליין מדבר לראשונה מאז שחרורו מהמעצר, באתר מאקו, 19 בנובמבר 2010
הערות שוליים
עריכה- ^ נטע סלע, פרשת יאיר קליין: "המדינה הורגת אותו ברשלנות", באתר ynet, 6 במרץ 2008.
- ^ אביחי בקר, "אם למתן לא מגיע, למי כן?", הארץ, 15 במאי 1998
- ^ 1 2 3 יאיר קליין, "לוחם פראי", הוצאת המחבר, 2013, עמודים 117–118
- ^ יאיר אלטמן, 39 שנה למלחמת יום כיפור: "העובדה שאני על שתי רגליי היא נס", באתר וואלה, 27 בספטמבר 2012
- ^ זיכרונות, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2003
- ^ בית משפחת קליין במושב חמרה סגור - כולם עזבו, מעריב, 25 באוגוסט 1989
- ^ רונית ורדי, מה קורה, חיים?, באתר גלובס, 11 בינואר 2000
- ^ רותם גוטמן, "כשחיפשו מישהו מטורף ונועז, פנו אלי כי הייתי הטוב מכולם", באתר "חדשות קיסריה", עמוד 22, 21 בספטמבר 2018
- ^ עמנואל רוזן, דן ארקין, רן דגוני, אל"מ (מיל) יאיר קליין מאמן קרטל הסמים בקולומביה, מעריב, 24 באוגוסט 1989
- ^ רן דגוני, מתורגמנו של יאיר קליין: עבדנו בגלוי, לאור היום, מעריב, 30 באוגוסט 1989
- ^ רן דגוני ואילן בכר, בקולומביה תובעים להסגיר את יאיר קליין, מעריב, 3 בספטמבר 1989
- ^ רן דגוני, "סרן ישראלי ליווה 'עוזים' שהגיעו לידי קרטל הסמים בקולומביה", מעריב, 7 במאי 1990
- ^ איתן קליין, קליין לחוקרים מאנטיגואה: הנשק נועד למתנגדי משטר נורייגה, מעריב, 10 במאי 1990
- ^ אילן בכר, אדר אבישר, ניל קיסרי, במשך ארבע שעות חקרה המשלחת מאנטיגואה את יאיר קליין, מעריב, 9 במאי 1990
- ^ יוסי לוי, איתן לוין, המשטרה ממליצה להגיש כתב אישום נגד יאיר קליין, מעריב, 27 ביולי 1990
- ^ יאיר קליין הורשע ביצוא ידע בטחוני ללא היתר, מעריב, 30 בנובמבר 1990
- ^ יוסי לוי, קנס 80000 שקלים ליאיר קליין; "לא אשלם – מעדיף ללכת לכלא, מעריב, 4 בינואר 1991
- ^ סוחר הנשק יאיר קליין גורש מסיירה ליאון ושב לישראל, באתר גלובס, 27 באפריל 2000
- ^ ישראלי המבוקש ע"י האינטרפול נעצר במוסקבה, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2007
- ^ סוכנויות הידיעות, בית הדין האירופי לרוסיה: אל תסגירו את סא"ל במיל' יאיר קליין, באתר הארץ, 1 באפריל 2010
- ^ סא"ל במיל' יאיר קליין שוחרר מהכלא הרוסי לאחר 3 שנים, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2010