יאן דה בונט
יאן דה בונט (בהולנדית: Jan de Bont; נולד ב-22 באוקטובר 1943) הוא צלם קולנוע, במאי ומפיק קולנוע הולנדי, הפעיל בארצות הברית מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. ידוע במיוחד בשל בימוי שוברי הקופות "ספיד" ו"טוויסטר". שימש כבמאי הצילום[1] בשורה של סרטי קולנוע מצליחים, בהם "מת לחיות" ו"אינסטינקט בסיסי".
לידה |
22 באוקטובר 1943 (בן 81) איינדהובן, הולנד |
---|---|
מדינה | ממלכת ארצות השפלה |
השכלה | Netherlands Film Academy |
תקופת הפעילות | 1965–2016 (כ־51 שנים) |
בן או בת זוג | מוניק ואן דה ון (1977–1988) |
ביוגרפיה
עריכהתחילת דרכו
עריכהדה בונט נולד באיינדהובן שבהולנד למשפחה קתולית, אחד משבעה עשר ילדים. בנערותו החזיק ברשותו מצלמה מסוג Standard 8 mm film והכין סרטים קצרים, דוקומנטריים ואחרים.[2] כן צילם סרטי חתונה של חברים של הוריו. אז גם הבין כי הוא רוצה להיות צלם קולנוע מקצועי בעתיד. בבגרותו למד צילום קולנוע באקדמיה ההולנדית לקולנוע[3] שבאמסטרדם המסונפת לאוניברסיטת אמסטרדם לאמנויות. דה בונט עסק בתחום וזכה להכרה כאשר שימש כצלם המוביל בסרט הקולנוע הגרמני-הולנדי Das Porno-Haus von Amsterdam (1971) לצד ורנר לקבוש. כשנתיים לאחר מכן שימש כצלם המוביל בסרט הקולנוע ההולנדי Turkish Delight (במקור בהולנדית: Turks fruit. בעברית: פירות טורקיים, ראה אור ב-1973) אותו ביים פול ורהובן, סרט שזכה להצלחה רבה[2] והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר.
במאי צילום בארצות הברית
עריכהדה בונט שאף לקריירה בהוליווד וב-1977 היגר לארצות הברית והתיישב בלוס אנג'לס. דה בונט נשכר לתפקיד הצלם המוביל בסרט הקולנוע שאגה, קומדיית הרפתקאות של נואל מרשל. הסרט שעלילתו מתרחשת באפריקה, דרש את השתתפותם של אריות ובעלי חיים אחרים. הפקת הסרט התארכה, הייתה קשה ומייגעת והביאה לפציעתם של עשרות מהשותפים להפקה, כולל דה בונט עצמו שהותקף על ידי אריה שקרע את קרקפתו והזדקק ל-220 תפרים (אך התאושש והמשיך בעבודתו).[4] הסרט יצא לאקרנים ב-1981 והיה לכישלון קופתי, דבר שלא פגע בקריירה של דה בונט, אשר נשכר כצלם המוביל בשורה של סרטים, בהם חרדה, סרט אימה המבוסס על הספר קוג'ו מאת סטיבן קינג (יצא לאקרנים ב-1983), רומן הדמים, סרט הרפתקאות רומנטי והיסטורי אותו ביים פול ורהובן (1985), חטיפה נעימה, קומדיה שחורה מאת צוקר, אברהמס וצוקר (1986) ומת לחיות, סרט פעולה ושובר קופות (1988). כן ביים את צילום סרט הפעולה גשם שחור, אף הוא שובר קופות (1989), המרדף אחר אוקטובר האדום, מותחן ריגול בכיכוב שון קונרי שזכה אף הוא להצלחה כבירה (1990), קו הדממה, מותחן פסיכולוגי אותו ביים ג'ואל שומאכר (1990) ונשק קטלני 3, קומדיית אקשן והסרט השלישי בסדרת סרטים מצליחה (1992). דה בונט ניצח על הצילום גם במותחן האירוטי המצליח אינסטינקט בסיסי (ראה אור ב-1992).
בימוי הסרט "ספיד" והמשך הקריירה
עריכהכאשר התסריטאי גרהאם יוסט החל לקדם בהוליווד הפקת סרט קולנוע אותו כתב, שבמרכז עלילתו אוטובוס שהוטמנה בו פצצה ואינו יכול לרדת מתחת ל-80 קמ"ש, שודך לו במאי הצילום דה בונט (בהמלצת ג'ון מקטירנן), אשר הפעם ולראשונה הוטלה עליו משימת הבימוי. דה בונט לקח על עצמו את האתגר בשל הניסיון שצבר כצלם מוביל בסרטי פעולה מצליחים. כאשר סרטי פרמאונט החליטו לוותר על הפרויקט, פנו יוסט ודה בונט לאולפני המאה ה-20, שנתנו להם אור ירוק. הסרט, אשר נקרא "ספיד", בכיכובם של קיאנו ריבס וסנדרה בולוק, צולם ב-1993 ויצא לאקרנים ב-1994. הוא זכה להצלחה מסחררת. דה בונט היה מועמד לפרס סאטורן על עבודת הבימוי.
דה בונט נשכר לתפקיד במאי סרט הקולנוע גודזילה, אך עזב לאחר חצי שנה של עבודה על שלב הקדם-הפקה בשל מחלוקת עם סרטי סוני על תקציב הסרט[5] (הוא הוחלף על ידי רולנד אמריך). דה בונט נשכר לביים סרט אחר, אף הוא דרמת אקשן עתירת תקציב – טוויסטר. הסרט, שיצא לאקרנים ב-1996, היה לשובר קופות. באותה שנה החל דה בונט לביים סרט המשך לספיד – ספיד 2 ואף היה שותף להפקתו. הסרט, אף הוא דרמת אקשן, הופק בתקציב של 110 מיליון דולר ויצא לאקרנים ב-1997. הוא לא הצליח לשחזר את הצלחת הסרט שקדם לו. דה בונט היה שותף להפקת דרמה דלת תקציב של ג'יימס מרנדינו המביאה את קורותיהם של אמני פאנק צעירים (SLC Punk!, יצא להפצה מצומצמת ב-1998). הוא ביים את סרט האימה בית האימה (ראה אור ב-1999, הופק בתקציב של 80 מיליון דולר והכניס 180 מיליון דולר בקופות). על סרט זה ועל ספיד 2 היה מועמד לפרס פטל הזהב – הבמאי הגרוע ביותר. אחרי שנת 2000 היה שותף להפקת שני סרטי קולנוע, שניהם מסוגת מדע בדיוני: שיווי משקל (יצא לאקרנים ב-2002 והיה כישלון קופתי) ודו"ח מיוחד (יצא לאקרנים באותה שנה וזכה להצלחה רבה). ב-2003 יצא לאקרנים סרט הקולנוע טומב ריידר 2: סוד החיים אותו ביים דה בונט. הסרט היווה סרט המשך לסרט הפעולה טומב ריידר, המבוסס על סדרת משחקי הווידאו טומב ריידר. בסרט כיכבה אנג'לינה ג'ולי והוא זכה להצלחה.
חייו האישיים
עריכהבשנים 1973 עד 1988 היה דה בונט נשוי לשחקנית ההולנדית מוניק ואן דה ון (כיכבה בסרט ההולנדי Turks fruit בו שימש כצלם מוביל ואשר ראה אור ב-1973). יש לו בן, אלכסנדר, ובת, אן, מרעייתו השנייה, טריש ריבס האמריקאית. דה בונט הוא אספן צילומים ומעריץ מושבע של רמברנדט.[2]
קישורים חיצוניים
עריכה- יאן דה בונט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- יאן דה בונט, באתר AllMovie (באנגלית)
- יאן דה בונט, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- יאן דה בונט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- יאן דה בונט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- יאן דה בונט, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ הצלם המוביל והאחראי בהפקה
- ^ 1 2 3 Jan de Bont: When you light in a different way, you can make the characters more interesting באתר FILM TALK, 2019
- ^ Nederlandse Filmacademie
- ^ בילג' אבירי, ‘They Really Fell From the Sky’: Jan de Bont Defends the Practical Effects in Twister באתר VULTURE 23 ביולי 2020
- ^ אנטוני גרמוליה, Godzilla '94 Could've Been a Great American Godzilla Film באתר CBR.com 8 ביוני 2019