ג'ואל שומאכר

ג'ואל שומאכר
Joel Schumacher
לידה	29 באוגוסט 1939; ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	22 ביוני 2020 (בגיל 80); ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Joel T. Schumacher
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1970–2017 (כ־47 שנים)
מקום לימודים	אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס; בית הספר החדש לעיצוב ע"ש פרסונס; המכון הטכנולוגי לאופנה ;
פרסים והוקרה	פרס מכונת הזמן (2004)
	פרופיל ב-IMDb

ג'ואל ט. שומאכר (באנגלית: Joel T. Schumacher;‏ 29 באוגוסט 1939 – 22 ביוני 2020) היה במאי ותסריטאי קולנוע יהודי-אמריקאי. נודע בעיקר כבמאי הסרטים "באטמן לנצח", "באטמן ורובין", "תא טלפון" ו"פנטום האופרה".

ביוגרפיה

הוא נולד בניו יורק, ניו יורק שבארצות הברית. אמו, מריאן (לבית קנטור) יהודייה משוודיה, התאלמנה כשהיה רק בן ארבע מאביו, פרנסיס שומאכר האמריקאי-נוצרי. הוא למד במכון הטכנלוגי לאופנה של ניו יורק ולאחר מכן בבית ספר פרסונס לעיצוב, ולאחר שעבד בתעשיית האופנה, הוא החל לשמש כמעצב תלבושות בפרויקטים טלוויזיוניים ובהמשך במספר סרטי קולנוע, כולל שניים של וודי אלן. בד בבד החל לעסוק בכתיבה וכתב את הלהיט דל התקציב "שטיפת מכוניות" (1976), כמו גם סרטים עצמאיים נוספים, ובהם "הקוסם" (1978), עיבוד קולנועי להצגת התיאטרון, בו כיכבו דיאנה רוס ומייקל ג'קסון.

קריירה

לאחר שביים שני סרטי טלוויזיה בשנות ה-70 של המאה ה-20 ביים שומאכר ב-1981 את סרט הבכורה שלו, "האישה המתכווצת המדהימה", קומדיית מדע בדיוני לילדים שבא הציג את הקו הקולנועי בו נקט - סרטים הוליוודים נוסחתיים. בהמשך הוא ביים סרט פעולה בכיכובו של מיסטר טי ("D.C. Cab"), דרמת נעורים ("חברים") (1985)^[1], קומדיית אימה שהפכה לקאלט ("נשיכות קטנות") (1987)^[2], וקומדיה רומנטית ("בני דודים") (1989)^[3].

בשנות ה-90 של המאה ה-20 המשיך עם הקו הזה בדרמת המתח "קו הדממה", בדרמה הרומנטית "בחירתה של אהבה" (שניהם בכיכובה של ג'וליה רוברטס), דרמת המתח "הלקוח", על פי ספרו של ג'ון גרישם, כמו גם את "עת להרוג", הדרמה "אנשים מושלמים" בכיכובו של רוברט דה נירו, וסרטי הפעולה "בדרך למטה", "שמונה מ"מ". הקריירה של שומאכר התחילה להתדרדר כשהוא ביים את שני סרטי ההמשך המבוססים על הקומיקס של באטמן: הסרט הראשון שביים "באטמן לנצח" הפך לשובר קופות מספר שתיים במדינה באותה שנה. לעומתו, הסרט השני שביים "באטמן ורובין" קיבל ביקורות קשות ולא הצליח בקופות כמו קודמיו. בהמשך שומאכר הודה שהסרט היה מצועצע ולא אפל מספיק כפי שהמעריצים ציפו באותה תקופה.

בשנות האלפיים, שלוש שנים לאחר שני סרטי באטמן שביים, הוא המשיך לביים סרטי פעולה ואקשן אבל בתקציב נמוך. תחילה "טייגרלנד" ו"באד קומפני", ומשם המשיך לסרטו "תא טלפון", בו חרג מן הבימוי האופייני שלו וביים מותחן בסגנון היצ'קוק שזכה להצלחה קופתית רבה^[4]. לאחר מכן ביים את הדרמה על חייה של העיתונאית ורוניקה גרין ועיבוד קולנועי למחזמר המצליח "פנטום האופרה", שקיבל מועמדות לפרס גלובוס הזהב כסרט הקומי/מוזיקלי הטוב ביותר, דבר ששומאכר לא זכה לקבל בכל 20 השנים שבהן ביים סרטי קולנוע עד אז. ב-2007 ביים את הסרט "מספר 23" שהוא מותחן פסיכולוגי בכיכובו של ג'ים קארי.

בעשור השני של המאה ה-21 בייים ב-2010 את דרמת הנעורים "12"^[5]. ב-2011 ביים את סרט המתח "הסגת גבול" בכיכובם של ניקולס קייג' וניקול קידמן^[6].

חיים אישיים

שומאכר יצא מהארון ונודע כגיי מוצהר במשך רוב הקריירה שלו^[7].

הוא נפטר ב-22 ביוני 2020^[7].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ואל שומאכר בוויקישיתוף

ג'ואל שומאכר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ואל שומאכר, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ואל שומאכר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
ג'ואל שומאכר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ואל שומאכר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ואל שומאכר, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ואל שומאכר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ביוגרפיה ורשימת סרטיו
מרט פרחומובסקי‏, יותר פנצ'ר ממאכר: על הבמאי ג'ואל שומאכר, באתר וואלה, 19 באוגוסט 2010
אורון שמיר, פרידה מג'ואל שומאכר, הבמאי הגרוע הכי טוב בהוליווד, באתר הארץ, 24 ביוני 2020

הערות שוליים

^ מאיר שניצר, רק זכרונות המהלכים על בהונות, חדשות, 25 באוקטובר 1985
^ עירית לינור, לכל הרוחות - אולי זה נשמע חולני, אבל לערפדים יש סקסאפיל. הסרט "נשיכות קטנות", חדשות, 8 ביוני 1989
קולנוע - מפחידון בקושי - "נשיכות קטנות" (ארצות הברית 1987), "העולם הזה", גיליון 2695 מ-24 באפריל 1989, עמוד 24
^ יונתן ארוך, תמונות מחיי נישואין, חדשות, 10 באוגוסט 1989
^ זה טלפון זה?, באתר גלובס, 11 ביוני 2003
^ אורי קליין, "12": כבר היו סרטים גרועים יותר, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2010
טל לוין, עכבר העיר, "12": לפחות אסתי גינזבורג עוברת טוב מסך, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2010
^ ארז דבורה, "הסגת גבול": המסך הגדול גדול עליו, באתר ynet, 4 בדצמבר 2011
עמית קלינג, עכבר העיר, "הסגת גבול": תשכחו את זה בבית, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2011
^ ¹ ² איתי שטרן, הבמאי ג'ואל שומאכר מת בגיל 80, באתר הארץ, 22 ביוני 2020

[1] מאיר שניצר, רק זכרונות המהלכים על בהונות, חדשות, 25 באוקטובר 1985

[2] עירית לינור, לכל הרוחות - אולי זה נשמע חולני, אבל לערפדים יש סקסאפיל. הסרט "נשיכות קטנות", חדשות, 8 ביוני 1989
קולנוע - מפחידון בקושי - "נשיכות קטנות" (ארצות הברית 1987), "העולם הזה", גיליון 2695 מ-24 באפריל 1989, עמוד 24

[3] יונתן ארוך, תמונות מחיי נישואין, חדשות, 10 באוגוסט 1989

[4] זה טלפון זה?, באתר גלובס, 11 ביוני 2003

[5] אורי קליין, "12": כבר היו סרטים גרועים יותר, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2010
טל לוין, עכבר העיר, "12": לפחות אסתי גינזבורג עוברת טוב מסך, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2010

[6] ארז דבורה, "הסגת גבול": המסך הגדול גדול עליו, באתר ynet, 4 בדצמבר 2011
עמית קלינג, עכבר העיר, "הסגת גבול": תשכחו את זה בבית, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2011

[שטרן-7] ¹ ² איתי שטרן, הבמאי ג'ואל שומאכר מת בגיל 80, באתר הארץ, 22 ביוני 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]


לידה	29 באוגוסט 1939 ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	22 ביוני 2020 (בגיל 80) ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Joel T. Schumacher
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1970–2017 (כ־47 שנים)
מקום לימודים	אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בית הספר החדש לעיצוב ע"ש פרסונס המכון הטכנולוגי לאופנה
פרסים והוקרה	פרס מכונת הזמן (2004)
פרופיל ב-IMDb