יאנוש בידרמן
יאנוש בידרמן (בהונגרית: Biedermann János; זויום, 28 ביולי 1887[1] – בודפשט, 29 באוקטובר 1967) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, רופא פנימי, פרופסור באוניברסיטה.
 | |
| לידה |
28 ביולי 1887 זבולן, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוקטובר 1967 (בגיל 80) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
רופא פנימי, מרצה באוניברסיטה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
יאנוש בידרמן נולד במשפחה יהודית כבנם של אדולף בידרמן (1848–1910) רופא נפתי ושל פאני דויטש (1857–1920).[2] הוא החל את לימודיו התיכוניים בבית הספר המלכותי האזרחי לבנים של הונגריה בעיר הולדתו, ולאחר מכן סיים את לימודיו בבית הספר התיכון המלכותי בבאנסקה ביסטריצה (1906). בין 1906 לבין 1911 היה סטודנט בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). לאחר השגת התואר ותעודה יצא למסע לימודים, אותו בילה בין השאר בקלן ובמרפאת מוריץ בברלין. הוא החל את הקריירה שלו במחלקה הפנימית של בית החולים היהודי ברחוב סאבולץ' (שמה היום המרכז הרפואי הלאומי) של הקהילה היהודית של פשט כמתמחה אצל ברטלן סטילר. בשנים 1913–1914 הפך לרופא משנה. במלחמת העולם הראשונה שירת בגדוד חי"ר 60 תחילה כרופא משנה ולאחר מכן כרופא ראשי.[3] משנת 1918 הצטרף להנריק בנדיקט. במרץ 1923 מונה לרופא הראשי של מרפאת בית החולים היהודי והופקד שם על ניהול המרפאה הפנימית.[4] בדצמבר 1926 - לאחר מותו של פרופסור בנדיקט - קיבל לידיו זמנית את ניהול המחלקה לרפואה פנימית, אותה חלק במהרה עם אימרה פודור.[5] ביוני 1928 מונה לרופא הראשי החדש ולמנהל מחלקה, שכבר חולקה לשלושה חלקים (מחלקות פנימיות א'-ב'-ג'), לצד לאיוש לוי ואימרה פודור.[6] [7] בתקופת השואה הוא היה המנהל והרופא הראשי של בית החולים החירום בכיכר בתלן שהוסב לכך מהיות המכון הלאומי לחרשים-אילמים יהודים. לאחר מלחמת העולם השנייה, חזר למחלקה הפנימית של בית החולים היהודי ברחוב סאבולץ'. בשנת 1956 הוקם המכון להכשרת רופאים בבית החולים היהודי לשעבר, מכון ששמו היום אוניברסטה לרפואה על שם אימרה היינל (Haynal Imre Egészségtudományi Egyetem), בו עבד עד פרישתו.
המחקרים העיקריים שלו כיסו מחלות לב ומחזור הדם, כמו גם כמה שאלות רבות של רפואה פנימית.
בידרמן הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה. בהלווייתו, לאחר התפילה ואל מלא רחמים של החזן המפורסם לאסלו שטרן, נשא נאום פרידה הרב אלכסנדר שייבר, מנהל בית המדרש לרבנים בבודפשט.[8]
מחקריו וכתביו (חלקי) עריכה
- נובאסורול כמשתן (רפואה, 1921, 6)
- נתונים למרפאה ולנתיחה שלאחר המוות של הפרעות תנועה חוץ-פירמידליות (רפואה, 1922, 42)
- על טיפול רפואי באי ספיקת זרימת דם חריפה. (בודפשט, 1925)
- הליך התעוררות חדש בנרקולפסיה (שבועון רפואי 1959, 39)
- נתונים בנושא תסמונות לאחר פגיעה בהיפותלמוס. עם ינה בארשון. (שבועון רפואי, 1960, 8)
פרסים עריכה
- עיטור מדליית הצטיינות לעבודה סוציאליסטית (1960)[9]
לקריאה נוספת עריכה
- אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט, הוצאת מכבי, 2001
- Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש).
- פרופ. ד"ר אישטוואן פרדה: ""ה""בית חולים יהודי . תקווה (remeny.org)
ראו גם עריכה
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002.
- Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. ISBN 963-950-132-8 (לקסיקון ביוגרפית רופאים הונגרים)
- Új magyar életrajzi lexikon I. (A–Cs). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2001. ISBN 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש)
קישורים חיצוניים עריכה
- יאנוש בידרמן ביוגרפיה באתר Arcanum
- ביוגרפיה קצרה של יאנוש בידרמן בספריה האלקטרונית ההונגרית.
- על פעולות ההצלה של בידרמן בית החולים חירום בכיכר בתלן (בהונגרית)
- מהפרוטוקולים של הוועדה הלאומית לטיפול במגורשים לגבי פעולות הצלה בבית החולים בכיכר בתלן
הערות שוליים עריכה
- ^ "Születési bejegyzése a zólyomi izraelita hitközség születési akv. 61/1887. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-02-22.
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 139/1884. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-02-22.
- ^ Budapesti Közlöny, 1915. szeptember 14. (49. évfolyam, 212. szám)
- ^ Orvosi Hetilap, 1923. április 1. (67. évfolyam, 12. szám)
- ^ "Dr. Biedermann főorvos átvette Benedict professzor osztályának vezetését". Egyenlőség. 1926-12-25.
- ^ "Dr. Biedermann János, dr. Fodor Imre és dr. Lévy Lajos a Zsidókórház belgyógyászati osztályának új főorvosai". Pesti Hírlap. 1928-06-29. p. 8.
- ^ "Megválasztották a zsidókórház belgyógyász-főorvosait". Az Újság. 1928-06-29. p. 6.
- ^ "Két kiváló orvos halála – Dr. Biedermann János". Uj Élet. 22 (22). 1967-11-15.
- ^ Magyar Közlöny, 1960. június 18. (53. szám)