ינה בארשון

רופא גניקולוג הונגרי-יהודי

ינה בארשון (במקור עד 1906 בורנשטיין,[1] בהונגרית: Bársony Jenő; מישקולץ, 12 במאי 1894[2]בודפשט, 5 ביולי 1969)[3] [4] דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, רופא נשים, פרופסור באוניברסיטה, בעל דוקטורט Ph.D (1952).

ינה בארשון
Bársony Jenő
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 במאי 1894
מישקולץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 ביולי 1969 (בגיל 75)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Bornstein Jenő עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד (1918) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ינה בארשון נולד במשפחה יהודית כבנם של שמואל בורנשטיין, סוכן מסחרי ושל תרזה הרטמן. הוא סיים את בית הספר התיכון במישקולץ, ולאחר מכן השלים את לימודיו הגבוהים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (בשמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל את התואר בשנת 1918. במהלך מלחמת העולם הראשונה התגייס לגדוד החי"ר ה-65 של הצבא האוסטרו-הונגרי וקיבל כמה אותות הצטיינות על ביצוע תפקידיו תחת אש. בין השנים 1918 - 1930 עבד בגינקולוגיה בבית החולים לנשים בכיכר בקאץ' בבודפשט בהדרכתו של פרופסור יוז'ף פרידיישי (מקודם: פרידנשטיין). בשנת 1926 ניגש לבחינות המיילדים-גינקולוגיה. משנת 1930 מונה לרופא הראשי של המחלקה לגינקולוגיה בבית החולים היהודי ברחוב סאבולץ' של הקהילה היהודית של פשט (כיום שמו המרכז הרפואי הלאומי) ומשנת 1934 עד 1948 היה הרופא הראשי.[5] [6] שם הוא הצליח לעבור את השואה ואחרי מלחמת העולם השנייה בשנת 1946 קיבל הסמכה כמרצה פרטי בתחום פתולוגיית ההריון ומאותה שנה עבד גם כמרצה בכיר באוניברסיטת פאזמאני פטר (משנת 1951 אוניברסיטת אטווש לוראנד) ובאוניברסיטת זמלווייס בבודפשט. בשנים 1948 - 1962 היה פרופסור חבר. משנת 1962 ועד מותו הוא עבד במכון להכשרה רפואית וכפרופסור מן המניין ראשי של המחלקה למיילדות ולגינקולוגיה. בין השנים 19591969 היה גם נשיא הוועדה למיילדות וגינקולוגיה של המועצה למדעי הבריאות. בארשון היה הנשיא המייסד של "אגודת רופאי הנשים ההונגרים", שנוסדה בשנת 1965, והיה חבר כבוד בגוף הייצוגי של הקהילה היהודית של בודפשט.[7]

ינה בארשון עסק בחקר התפקוד המיני הנשי ותפקוד לקוי של השחלות. הוא התקדם משמעותית בפתרון הניתוחי של ממאירות צוואר הרחם ובנספחות הרחם. בארשון היה אחד הראשונים בהונגריה שחקר את הבעיות הגינקולוגיות המיוחדות בגיל המעבר אצל נשים.

בארשון הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (5B-6-3).

חייו הפרטיים עריכה

אשתו הראשונה הייתה אולגה נויפלד, בתם של יאקאב נויפלד ושל לואיזה קרדוש, איתה התחתן בבודפשט ב-20 בספטמבר 1931, אך התגרשו כעבור שנה.[8] רעייתו השנייה הייתה ליוויה להוצקי (19091992).

עבודותיו העיקריות עריכה

  • על אנדומטריוזיס של תוספות הרחם (בודפשט, 1935)
  • על לויקופלקיה של החלק הנרתיק של צוואר הרחם (בודפשט, 1936)
  • ניסיונות לבחון את המצב הנוכחי של תפקוד המין הנשי (כתב העת לרופאי הנשים ההונגרים, 1938)
  • המאמצים האחרונים לרפא אי ספיקה בשחלות (כתב העת לרופאוי הנשים ההונגרים, 1953)
  • גיל המעבר אצל נשים והטיפול בשינויים (ספריית הרופאים המתמחים, בודפשט, 1955)
  • אסטרוגנים וגידולים סרטניים (כתב העת לרופאי הנשים ההונגרים, 1956)
  • השמנת יתר והריון (כתב העת לרופאי הנשים ההונגרים, 1957)
  • סיבוכי הריון עם מחלות פנימיות. (ספריית הרופאים המתמחים. בודפשט, 1962, מהדורה: 1965)
  • הנחיות עיקריות לטיפול מוגבר בנשים בהריון בסיכון. (בודפשט, 1964)
  • שאלת ותוצאות האינדיקציה לכריתת הרחם הנרתיקי בהתבסס על ניסיון 1237 מקרים . עם גאבור רדנוטי. (כתב העת לרופאי הנשים ההונגרים, 1965)
  • תפקידה של הפרעת חבל הטבור בניהול לידה מודרני (כתב העת לרופאי הנשים ההונגרים, 1966)

פרסים והוקרה עריכה

  • מדליית ארד של אבירות
  • מדליית מסדר העבודה (1962)
  • דרגת הזהב של מדליית מסדר העבודה (1969)

לקריאה נוספת עריכה

  • נתוניו בבסיס הנתונים של המוזיאון הספרותי פטפי
  • Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest, Makkabi, 2001. (אנדראש גרגיי: לקסיקון הרופאים היהודים ההונגרים המצטיינים. בודפשט, מכבי, 2001.)
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002., a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. איגוד הספרנים והארכיבאים ההונגרי. 1939-1944)
  • Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. כרך מילואים. 1981 ISBN 963-05-2500-3)
  • נקודת שם

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 88502/1906. Forrás: MNL-OL 30790. mikrofilm 468. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1906. év 2. oldal 43. sor
  2. ^ "Születési bejegyzése a miskolci izraelita hitközség születési akv. 93/1894. folyószáma alatt".
  3. ^ "Elhunyt dr. Bársony Jenő professzor". Népszabadság. 1969-07-08. p. 8.
  4. ^ "Gyászjelentése (1969)".
  5. ^ "Fővárosi kinevezés". Reggeli Hírlap (Miskolc).
  6. ^ "Dr. Bársony Jenő a budapesti zsidókórház osztályvezető főorvosa". Reggeli Hirlap (Miskolc). 1934-12-19.
  7. ^ "Emléksorok dr. Bársony Jenő egyetemi tanárról". 1969-07-15.
  8. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 666/1931. folyószáma alatt".