יאנוש ריינר

יאנוש ריינר (בהונגרית: Reiner János; זרניאנין, 22 ביוני 1865 – בודפשט, 27 באוגוסט 1938) היה דוקטור למשפטים ולמדע המדינה, עורך דין, פרופסור באוניברסיטה וחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים, הוא היה בנו של הרופא הראשי-הסופר ז'יגמונד ריינר.

יאנוש ריינר
Reiner János

אין תמונה חופשית
לידה	22 ביוני 1865 זרניאנין, האימפריה האוסטרית
פטירה	27 באוגוסט 1938 (בגיל 73) בודפשט, ממלכת הונגריה
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
תפקיד	פרופסור

קורות חייו

יאנוש ריינר נולד במשפחה יהודית, למד בבית ספר תיכון באלבה יוליה ולמד משפטים באוניברסיטה בבודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם הוענק לו תואר דוקטור במשפטים ב-1886 ודוקטורט במדע המדינה ב-1887. את רישיון עריכת הדין שלו קיבל בבודפשט ב-1889; במקביל, הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בודפשט הסמיכה אותו כמרצה בכיר בדיני כנסיות; באותה שנה מונה לחבר בוועדת הבחינות הממלכתית למדע המדינה באוניברסיטת בודפשט; בשנת 1894 נבחר לוועדת הבחינות של עורכי הדין בבודפשט ובמקביל הפך לחבר במחלקה הספרותית והמדעית של "אגודת סנט אישטוואן" (Szent István Társulat), ולאחר מכן הפך למזכיר הכללי שלה. האקדמיה ההונגרית למדעים בחרה בו כחבר נספח ב-9 במאי 1902. ב-1913 מונה לפרופסור (חיצוני לא חלק מהסגל), ובין 1915 לבין 1935 היה פרופסור מן המניין קבוע בנשא דיני כנסיות באוניברסיטת בודפשט.

מאמריו

• מאמריו ב-Archiv für katholisches Kirchenrecht (Main, 1888. Die Besetzung der Bisthümer in Ungarn; בשנה האקדמית 86–1885:
• מילוי המושבים האפיסקופליים, התפתחותו ההיסטורית ומעמדו הנוכחי, חלק מתזה עטורת הפרסים שלו. על הונגריה מחודש); בארכיון ההיסטורי (1889. מארכיון אלבה יוליה); בסקירה משפטית (מס' 1889).
• השפעת חלוקת העיזבון על זכות השימוש, 1891.
• הזכות לשם, זכויות השוכר, 1892.
• ירושה אלמנה וזוגית וזכות האלמנה של ה־1893. לגליזציה על ידי נישואים שלאחר מכן); בעלון המשפט (1889-92).
• האם ניתן לכפות על רב לערוך נישואין?
• האופי המשפטי של יחסי המשכון; עיתון עורכי הדין (1890).
• על דיני חסד, 1893.
• תקנות וצווים, 1894.
• הזכות והחובה של חיים משותפים נשואים; בחוק האזרחי (1896).
• האם ניתן לרשום בפנקס המקרקעין תביעה לסיום בעלות הקהילה?); ב-Oesterreichisches Rechtslexikon (פראג 1896. Ungarisches Privatrecht);
• הוא היה גם עורך שותף בלקסיקון הגדול של פאלאס.

מחקריו ופרסומיו

• A jogtörténelem és kutatási módszerei. Budapest, 1894. (Különnyomat a Jogtudományi Közlönyből).
• A felszentelési czím az érvényben levő jog szerint. Bp., 1895. (Különny. a Hittudományi Folyóiratból).
• Egyházi szervezet. Bp., 1896. (Az ezredéves magyar állam és népe c. munka része).
• Kirche und Kirchengenossenschaften in Ungarn. Wien, 1896. (Különny. az Ulbrich és Mischler által szerk. Oesterreisches Staatswörterbuchból).
• Az ezredéves magyar állam és népe. Wien, 1896.
• Magyar magánjog. Írta Zlinszky Imre. Teljesen átdolgozva s új részekkel kiegészítve 5. kiadásként. Budapest, 1887. (6. és 7. kiadás újra dolgozva. Uo. 1899., 8. k. Uo. 1901.)
• Jogi dolgozatok. Bp., 1898.
• A szerződésen kívüli kártérítési kötelmek. Bp., 1898. (A Fodor által szerkesztett Magyar magánjog III. kötetének részeként és külön is. Uo. 1899.)
• A Concordatumról. Bp., 1898. (Különnyomat a Hittud. Folyóiratból).
• Az egyházjog fogalma. Bp., 1899. (Különnyomat a Hittud. Folyóiratból).
• Az egyházi személyek utáni örökösödési jog Magyarországon. Bp., 1900. (2. kiadás, Uo. 1901.).
• Az egyházi házasságkötési jog történelmi alapjai. Bp., 1903. (Akadémiai székfoglaló. Értekezések a társadalmi tudományok köréből XII. 8.).
• Magyar házassági jog. 1. füzet. Bp., 1904.
• Az egyházi házasságkötési jog. Bp., 1908.
• Az egyház és állam szétválasztása. Bp., 1910.
• A királykérdés. Bp., 1921.
• A katolikus és nemzeti királyság. Bp., 1927.
• A jogtudományi irodalom fejlődése. Bp., 1930.
• A mai államjogi alakulatok jogalapja. Bp., 1931.

לקריאה נוספת

• Magyar Katolikus Lexikon. Főszerk. Diós István. Szerk. Viczián János. Bp., Szent István Társulat, 1993-.
• A magyar legújabb kor lexikona. Szerk. Kerkápoly M. Emil. Bp., 1930. Europa ny.
• Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
• A Magyar Tudományos Akadémia tagjai 1825-2002. Szerzők: Markó László, Burucs Kornélia, Balogh Margit, Hay Diana. Bp., MTA Társadalomkutató Központ, 2003.
• A Pallas nagy lexikona, az összes ismeretek enciklopédiája. 1-16 k. (17-18. pótk. Szerk. Bokor József). Bp., Pallas-Révai, 1893-1904.
• Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
• Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
• Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XI. (Popeszku–Rybay). Budapest: Hornyánszky. 1906.
• Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969.
• Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XI. (Popeszku–Rybay). Budapest: Hornyánszky. 1906.
• Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסירון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת