זרניאנין
זְרֶנְיַאנִין (סרבית קירילית: Зрењанин; סרבית לטינית: Zrenjanin) היא עיר בצפון סרביה, במרחק 70 ק"מ צפונית לבירה בלגרד. בירת המחוז באנאט המרכזי בפרובינציה וויבודינה, ומרכז מסחרי, תעשייתי ותרבותי. זרניאנין היא העיר הגדולה ביותר בחלק הסרבי של חבל באנאט.
| |||
מבנה העירייה | |||
מדינה | סרביה | ||
---|---|---|---|
מחוז | באנאט מרכזי | ||
חבל ארץ | וויבודינה | ||
ראש העיר | מילטה מיכאילוב | ||
תאריך ייסוד | 1326 | ||
על שם | Žarko Zrenjanin | ||
שטח | 190.9 קמ"ר | ||
גובה | 76 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 67,129 (1 באוקטובר 2022) | ||
‑ במטרופולין | 123,362 (2011) | ||
‑ צפיפות | 93.2 נפש לקמ"ר (2011) | ||
קואורדינטות | 45°22′51.6″N 20°23′46″E / 45.381000°N 20.39611°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
www.zrenjanin.rs | |||
שם העיר
עריכההעיר נקראה בעבר בשם נאג'בצ'קרק (בהונגרית: Nagybecskerek, בסרבית: Veliki Bečkerek, כלומר בצ'קרק הגדול). בין השנים 1935–1941 היה שם העיר פטרובגרד. שמה הנוכחי של העיר הוא משנת 1946, לכבוד ז'ארקו זרניאנין (1902-1942), שהיה פרטיזן וגיבור לאומי יוגוסלבי.
זרניאנין היה מנהיג של הקומוניסטים בוויבודינה, שסבלו עינויים וחודשים של מאסר על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא נרצח על ידי הגסטפו ב-4 בנובמבר 1942.
היסטוריה
עריכההעיר מוזכרת לראשונה ב-1326 ככפר הבנוי על שלושת האיים של נהר בגה. העיר הייתה אז בחסות משפחת האצולה ההונגרית "בצ'ה".
לפני הפלישה הטורקי הייתה העיר רכושו של דספוט הסרבי. מאוחר יותר הוקם מבצר, והמקום היה מיושב על ידי סרבים, גרמנים, רומנים, איטלקים, צרפתים, ואפילו קטלונים.
תחת שמה הישן, נאג'בצ'קרק, הפכה העיר למרכז סחר ב-1769.
בין השנים 1941–1944 הייתה העיר תחת כיבוש נאצי, חלק ממחוז בנאט האוטונומי בתוך סרביה הכבושה בידי הגרמנים.
החל מ-1945 הייתה זרניאנין חלק במחוז האוטונומי של וויבודינה בתוך יוגוסלביה הסוציאליסטית החדשה. בין השנים 1992–2003 הייתה חלק מהרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה, שהפכה לאחר מכן לאיחוד של מדינת סרביה ומונטנגרו.
מאז 2006, כשמונטנגרו עזבה את האיחוד, נותרה זרניאנין חלק מסרביה.
הקהילה היהודית
עריכה- ערך מורחב – יהדות סרביה
סוחרים יהודים התיישבו בעיר בסוף המאה ה-17 והקהילה נוסדה במהלך המאה ה-18. באמצע המאה ה-19 מנתה הקהילה כ-500 נפשות ולאחר הקרע ביהדות הונגריה הייתה הקהילה נאולוגית ברובה. ב-1847 הוקם בית הכנסת הראשון לקהילה וביום 17 באוגוסט שנת 1896 לכבוד יום הולדתו ה-66 של הקיסר פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה נחנך בית הכנסת המרכזי "החדש".[1] אחד מבניה המפורסמים של העיר, יליד 1860 הוא פרנץ קמני (קוהן) יהודי-הונגרי חבר מייסד של הוועד האולימפי הבינלאומי, שיזם והשיק את המשחקים האולימפיים המודרניים, ומזכיר ומייסד של הוועד האולימפי ההונגרי. קמני נרצח בשואה בבודפשט כנראה על ידי אנשי צלב החץ.
ב-1900 התגוררו בזרניאנין 1,335 יהודים. עוד הוקם במקום בית ספר יסודי יהודי וכן פעל בעיר סניף של אגודת כל ישראל חברים. בקרב הקהילה נרשמה גם פעילות ציונית ענפה. ב-1931 מנתה הקהילה 1,127 נפשות ובפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בזרניאנין 1,260 יהודים.
רבה האחרון של הקהילה היה הרב ד"ר צבי עזריה.[2]
לאחר כיבוש ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית חולקה הממלכה לאזורי שליטה וזרניאנין נותרה בלחץ המיעוט הגרמני בחזקת הגרמנים. יהודי זרניאנין גורשו על ידי שכניהם ממוצא גרמני לאחר שרוכזו במחנה מעבר ברחוב המלכה מריה בעיר. מפקד המחנה היה גרמני מקומי בשם הנס גוסמן. באוגוסט 1941, ארגנו התושבים הגרמנים מצעד של היהודים ברחובות העיר וגירושם למחנות הריכוז סיימישטה וטופובסקה שופה בפאתי בלגרד ושם מצאו רובם את מותם בחנק במשאיות גז. בסתיו 1941 הוחרב בית הכנסת המרכזי של העיר על ידי העירייה חומרי הבניין של בית הכנסת שימשו להקמת בניני מגורים בעיר. עוגב בית הכנסת הניאלוגי הועבר לכנסית הנצרות פרוטסטנטית בעיר.[3]
לקהילה זו השתייכו יהודי הכפר אֶצְ'קָה(אנ'). קהילה נוסדה שם במחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1870 הוקם בית כנסת דו מפלסי לקהילה. לאחר מלחמת העולם הראשונה חלה ירידה משמעותית במספר בני הקהילה והיא לא זכתה למעמד עצמאי בממלכת יוגוסלביה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו באצ'קה 53 יהודים. הקהילה חרבה בשואה. ב-1941 נהרס מבנה בית הכנסת עד היסוד.[4][5][6]
שרידי הקהילה שבו לזרניאנין לאחר המלחמה. ב-1947 מנתה הקהילה 92 נפשות וב-1961 התגוררו בזרניאנין 28 יהודים.[7]
ילידי המקום
עריכה- פרנץ קמני, מחנך וממייסדי התנועה האולמפית המודרנית
- לאיוש בורשודי עד 1909 קליין (בהונגרית: Borsodi Lajos; זרניאנין, 8 במאי 1883 – יאבוקה, 1941) היה עורך דין משורר, עורך, סופר יהודי-הונגרי.
- ארפאד פישר, משנת 1945 באנאטי (1896–1980) היה רופא שיניים יהודי-הונגרי, סופר, משורר.
ספורט
עריכהלעיר יש מספר רב של מועדוני ספורט בכל הענפים. והבולטים שבהם: באנאט זרניאנין בכדורגל (בעבר, גם פרולטר זרניאנין), ופרולטר זרניאנין בכדורסל.
תמונות מהעיר
-
בית המשפט
-
נהר בגה מושלג
-
פסלו של המלך פיטר ה-1 בכיכר החירות ברקע בניין העירייה, שתכנן אדן לכנר
-
גשר מעל נהר בגה הזורם בעיר
-
הכנסייה הסרבית האורתודוקסית אוספנסקה
-
בית החולים פוליקליניקה
ערים תאומות
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של זרניאנין
- זרניאנין, ברשת החברתית פייסבוק
- רשימת נרצחים בשואה מהעיר זרניאנין, במאגר המידע של יד ושם.
- זרניאנין (סרביה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ "Einweihung des Tempels". Gross-Becskereker Wochenblatt. 1896-08-22.
- ^ להיות עד ומבשר, באתר יד ושם
- ^ Dragoljub D. Čolić, Sinagoga u Zrenjaninu, Beograd: Jevrejski Istorijski Muzej, 1979, עמ' 209
- ^ צילום בית הכנסת באצ'קה, באתר המרכז לאמנות יהודית.
- ^ אתרי מורשת יהודית בסרביה, באתר jewish-heritage-europe.eu (באנגלית).
- ^ Martin Gilbert, The Routledge Atlas of the Holocaust, הוצאת Routledg, לונדון, 2002, עמוד 59.
- ^ "הקהילה היהודית בזרניאנין", בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, ירושלים: הוצאת יד ושם, 1988, עמ' 158–160