חצור הגלילית

חצור הגלילית
	מבט על חצור הגלילית מהשכונה הצפונית
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	מיכאל קבסה
גובה ממוצע	‎438 מטר
תאריך ייסוד	1953
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	11,049 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	170
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.11 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	2,038 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	118
תחום שיפוט	5,420 דונם
- דירוג ארצי	192
	(למפת אצבע הגליל רגילה) חצור הגלילית32°58′55″N 35°32′37″E / 32.9820659279179°N 35.5435766924614°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	4 מתוך 10
- דירוג ארצי	172
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3765
- דירוג ארצי	194
לאום ודת
	יהודים: 97%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 3%;
	יהודים: 97%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 3%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	11.3%
גילאי 5 - 9	9.8%
גילאי 10 - 14	8.3%
גילאי 15 - 19	8.2%
גילאי 20 - 29	15.1%
גילאי 30 - 44	17.2%
גילאי 45 - 59	13.5%
גילאי 60 - 64	5.0%
גילאי 65 ומעלה	11.6%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	11
– יסודיים	6
– על-יסודיים	7
תלמידים	2,370
– יסודי	1,325
– על-יסודי	1,045
מספר כיתות	123
ממוצע תלמידים לכיתה	19.9
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל חצור הגלילית נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
	אתר המועצה

חָצוֹר הַגְּלִילִית היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1956. המועצה שוכנת במורדותיו של יער ביריה, חצור נמצאת בגליל העליון צפונית-מזרחית לצפת וצפונית לראש פינה. כביש 90 עובר מזרחית ליישוב. מערבית ליישוב שוכן יער חצור, בו נמצא על פי המסורת קברו של התנא חוני המעגל.

היסטוריה

חצור הגלילית החלה עם הקמתן של שתי המעברות "חצור א'" ו"חצור ב'"^[6], שהוקמו לצורך קליטת העולים החדשים שהגיעו לארץ בגל העלייה ההמונית, בשנת 1953. השם חצור מקורו ביישוב העתיק ששרידיו נמצאים בקרבת מקום בתל חצור. שמה של חצור מתוך ספר יהושוע י"א', י' "כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה".

מייסדי חצור הגלילית היו עולים מצפון אפריקה. בעקבות הקמת היישוב בוטל מושב פאר-עם, ושטחיו נכללו בתחום חצור.

בשנת 1956 הוכרזה חצור הגלילית כמועצה מקומית.

העיר שמרה על צביונה המסורתי והוקמה בה גם קריה חסידית, המאוכלסת בעיקר בחסידי גור.

בתחילת שנות ה-90 הגיעו לעיר עולים מחבר העמים, מהעלייה הגדולה מברית המועצות.

בשנת 2014 קיבלה ממשלת ישראל תוכנית עתידית שיעודה היא הפיכת חצור הגלילית לעיר מרכזית בגליל, דבר זה התבטא בהזרמת תקציבים לפתוח ובנייה, לצד שכונות חדשות שנבנו, ושדרוג השכונות הוותיקות, וכן פרויקטים נרחבים של מרכזי מסחר, שדרוג אזור התעשייה, פיתוח וחידוש עירוני כולל תוכנית מתאר מקומית ליישוב. כיום חצור היא היישוב העירוני המרכזי בין קריית שמונה בצפון, טבריה בדרום וצפת במערב, ועל כן יש בו מוסדות המשרתים את כל האזור, כולל קופות חולים, בתי ספר, מוסדות ציבור שונים, קניון ומרכזי מסחר.

בבחירות האחרונות שהתקיימו בפברואר 2024, נבחר מיכאל קבסה לכהן בתפקיד ראש המועצה.

בבחירות שהתקיימו בנובמבר 2018, זכה שמעון סויסה בתפקיד ראש המועצה. זו הייתה כהונתו השלישית והאחרונה לאחר שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2008,^[7] לפניו בתפקיד היה שאול כמיסה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בחצור הגלילית 11,049 תושבים (מקום 170 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 58.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,279 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[8]

בקרבת היישוב נמצא אתר ארכאולוגי עיי מערות.

ראשי המועצה

1956–1966 - הלל לנדסמן, איש קיבוץ איילת השחר.
1966 - 1968 - שמואל דנינו
1968 - 1969 - רפאל אדרי
1969 - 1972 - שמואל דנינו
1972 - 1974 - רפאל אדרי
1974 - 1978 - אלי כלפון
1978 - 1983 - ינון אבידן
1983 - 1989 אלי כלפון
1989 - 2003 יוסי אלול
2003 - 2008 - שאול כמיסה
2008–2024 - שמעון סויסה
2024 - מכהן - מיכאל קבסה

חינוך

בחצור הגלילית קיימים עשרה בתי ספר: אורט חצור הגלילית ע"ש אברט, בית הספר אמי"ת חצור, חוני המעגל ממלכתי-דתי, שבט סופר בית הספר ממלכתי-דתי, קול יהודה-דתי, תלמוד תורה קול מנחם - בנים חרדי, בית יעקב - בנות חרדי, ישיבת שפתי צדיק, סמינר בנות באר מרים.

בחצור הגלילית קיימת שלוחה של המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר.

במערכת החינוך לומדים נכון לשנת 2020 כ-3150 תלמידים בגני הילדים (3) ועד י"ב.

נדל"ן ותעסוקה

בחצור הגלילית הוכפלו מספר דירות המגורים במהלך העשור האחרון, עם בנייה מאסיבית בחלקו הצפוני של היישוב, נוסף לכך מבוצעים פרויקטים לחיזוק מבנים, וחידוש עירוני למבנים ישנים.

אושרה תוכניות להקמת מספר שכונות חדשות, במטרה לתת מענה לביקושים הגדולים למגורים ביישוב.

לצד פרויקטים של מגורים הוקם שוק "הקארדו הגלילי" - שיהווה שוק מרכזי לאזור הגליל העליון, וכן כמרכז קניות ומסחר לצד "הקניון הגליל העליון". כמו כן תוכנית פיתוח ושדרוג מרכז חצור, הכולל מתחמי קניות, בילוי ופנאי.

ביישוב הוקם בשנות ה-60 מפעל " פרי גליל" במטרה שיהווה מקור תעסוקה לתושביו, וישובי הסביבה.^[9] לאורך השנים הלך והצטמצם המפעל שהעסיק בעבר מאות עובדים באופן ישיר, והיה גם צרכן מרכזי של תוצרת חקלאית ושירותים באזור.^[10]

מלבד אזור התעשייה בחצור, מחזיקה חצור בשיתוף יחד עם מועצת ראש פינה ועיריית צפת את "אזור התעשייה צח"ר" (צפת, חצור הגלילית, ראש פינה)

תחבורה ציבורית

ערך מורחב – מסוף חצור הגלילית

בכניסה ליישוב מסוף תחבורה מרכזית מסוף חצור הגלילית, הממוקם במתחם "קניון הגליל העליון", תחנת המסוף היא תחנה מרכזית חשובה בצפון הארץ, ומסוף התחבורה המרכזי בגליל, מהמסוף יוצאים קווים רבים לכל רחבי הארץ, וליישובי הצפון ורמת הגולן, את המסוף פוקדים חיילים המשרתים בצפון הארץ ורמת הגולן, בכל הקווים הבינערוניים נקודת הקצה היא קריית שמונה. (מלבד קו 503 המסתיים בקצרין).

במהלך 2021 אושר פרויקט המסילה המזרחית בצפון, ובמסגרתו הקמת תחנת הרכבת חצור הגלילית.