חצור הגלילית

מועצה מקומית בישראל

חָצוֹר הַגְּלִילִית היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1956. המועצה שוכנת במורדותיו של יער ביריה, חצור נמצאת בגליל העליון צפונית-מזרחית לצפת וצפונית לראש פינה. כביש 90 עובר מזרחית ליישוב. מערבית ליישוב שוכן יער חצור, בו נמצא על פי המסורת קברו של התנא חוני המעגל.

חצור הגלילית
מבט על חצור הגלילית מהשכונה הצפונית
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שמעון סויסה
גובה ממוצע[1] ‎438 מטר
תאריך ייסוד 1953
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 10,222 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 177
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.5% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.10 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1,886 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 127
תחום שיפוט[4] 5,420 דונם
    - דירוג ארצי[2] 188
32°58′55″N 35°32′37″E / 32.9820659279179°N 35.5435766924614°E / 32.9820659279179; 35.5435766924614
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 167
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3765
    - דירוג ארצי[2] 194
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 11.3%
גילאי 5 - 9 9.5%
גילאי 10 - 14 8.1%
גילאי 15 - 19 8.3%
גילאי 20 - 29 15.6%
גילאי 30 - 44 16.9%
גילאי 45 - 59 13.9%
גילאי 60 - 64 5.1%
גילאי 65 ומעלה 11.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 11
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 7
תלמידים 2,509
 –  יסודי 1,306
 –  על-יסודי 1,203
מספר כיתות 122
ממוצע תלמידים לכיתה 20.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל חצור הגלילית נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

היסטוריה עריכה

חצור הגלילית החלה עם הקמתן של שתי המעברות "חצור א'" ו"חצור ב'"[6], שהוקמו לצורך קליטת העולים החדשים שהגיעו לארץ בגל העלייה ההמונית, בשנת 1953. השם חצור מקורו ביישוב העתיק ששרידיו נמצאים בקרבת מקום בתל חצור. שמה של חצור מתוך ספר יהושוע י"א', י' "כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה".

מייסדי חצור הגלילית היו עולים מצפון אפריקה. בעקבות הקמת היישוב בוטל מושב פאר-עם, ושטחיו נכללו בתחום חצור.

בשנת 1956 הוכרזה חצור הגלילית כמועצה מקומית.

העיר שמרה על צביונה המסורתי והוקמה בה גם קריה חסידית, המאוכלסת בעיקר בחסידי גור.

בתחילת שנות ה-90 הגיעו לעיר עולים מחבר העמים, מהעלייה הגדולה מברית המועצות.

בשנת 2014 קיבלה ממשלת ישראל תוכנית עתידית שיעודה היא הפיכת חצור הגלילית לעיר מרכזית בגליל, דבר זה התבטא בהזרמת תקציבים לפתוח ובנייה, לצד שכונות חדשות שנבנו, ושדרוג השכונות הוותיקות, וכן פרויקטים נרחבים של מרכזי מסחר, שדרוג אזור התעשייה, פיתוח וחידוש עירוני כולל תוכנית מתאר מקומית ליישוב. כיום חצור היא היישוב העירוני המרכזי בין קריית שמונה בצפון, טבריה בדרום וצפת במערב, ועל כן יש בה מוסדות המשרתים את כל האזור, כולל קופות חולים, בתי ספר, מוסדות ציבור שונים, קניון ומרכזי מסחר.

בבחירות האחרונות שהתקיימו בפברואר 2024,נבחר מיכאל קבסה לכהן בתפקיד ראש המועצה.

בבחירות שהתקיימו בנובמבר 2018, זכה שמעון סויסה בתפקיד ראש המועצה. זו כהונתו השלישית לאחר שנבחר לראשונה לתפקיד ב-2008[7], לפניו בתפקיד היה שאול כמיסה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בחצור הגלילית 10,222 תושבים (מקום 177 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 54.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,724 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[8]

ביישוב הוקם בשנות ה-60 מפעל 'פרי הגליל' במטרה שיהווה מקור תעסוקה לתושביו.[9] לאורך השנים הלך והצטמצם המפעל שהעסיק בעבר מאות עובדים באופן ישיר, והיה גם צרכן מרכזי של תוצרת חקלאית ושירותים באזור.[10]

חינוך עריכה

בחצור הגלילית קיימים עשרה בתי ספר: אורט חצור הגלילית ע"ש אברט, בית הספר אמי"ת חצור, חוני המעגל ממלכתי-דתי, שבט סופר בית הספר ממלכתי-דתי, קול יהודה-דתי, תלמוד תורה קול מנחם - בנים חרדי, בית יעקב - בנות חרדי, ישיבת שפתי צדיק, סמינר בנות באר מרים.

בחצור הגלילית קיימת שלוחה של המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר.

במערכת החינוך לומדים נכון לשנת 2020 כ-3150 תלמידים בגני הילדים (3) ועד י"ב.

נדל"ן עריכה

בחצור הגלילית הוכפלו מספר דירות המגורים במהלך העשור האחרון, עם בנייה מאסיבית בחלקו הצפוני של היישוב, נוסף לכך מבוצעים פרויקטים לחיזוק מבנים, וחידוש עירוני למבנים ישנים.

אושרה תוכניות להקמת מספר שכונות חדשות, במטרה לתת מענה לביקושים הגדולים למגורים ביישוב.

לצד פרויקטים של מגורים הוקם שוק "הקארדו הגלילי" - שיהווה שוק מרכזי לאזור הגליל העליון, וכן כמרכז קניות ומסחר לצד "הקניון הגליל העליון". כמו כן תוכנית פיתוח ושדרוג מרכז חצור, הכולל מתחמי קניות, בילוי ופנאי.

תחבורה ציבורית עריכה

  ערך מורחב – מסוף חצור הגלילית

בכניסה ליישוב מסוף תחבורה מרכזית מסוף חצור הגלילית, הממוקם במתחם "קניון הגליל העליון", תחנת המסוף היא תחנה מרכזית חשובה בצפון הארץ, ומסוף התחבורה המרכזי בגליל, מהמסוף יוצאים קווים רבים לכל רחבי הארץ, וליישובי הצפון ורמת הגולן, את המסוף פוקדים חיילים המשרתים בצפון הארץ ורמת הגולן, בכל הקווים הבינערוניים נקודת הקצה היא קריית שמונה. (מלבד קו 503 המסתיים בקצרין).

במהלך 2021 אושר פרויקט המסילה המזרחית בצפון, ובמסגרתו הקמת תחנת הרכבת חצור הגלילית.

גלריית תמונות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חצור הגלילית בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ מפה עם סימון 'חצור א' ו-'חצור ב' מצפון לראש פינה, 1956 (מפת בסיס באנגלית עם תוספות בעברית), באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספריה הלאומית
  7. ^ תוצאות בחירות לרשויות מקומיות 2008 מאתר משרד הפנים
  8. ^ פרופיל חצור הגלילית באתר הלמ"ס
  9. ^ ביח"ר לייבוש ירקות בחצור "פרי הגליל"- בהרצה נסיונית, דבר, 30 במאי 1960
  10. ^ ניצן צבי כהן, ‏53 עובדים בפרי הגליל בסכנת פיטורים: "לא מחפשת שירחמו עליי, אני רוצה לעבוד", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 בינואר 2024