יהודה האזרחי
חייועריכה
נולד בירושלים בשנת תר"ף 1920 לספר ואיש הציבור שמואל בריסקר, איש העלייה השנייה, שהיה מראשוני המתיישבים בשכונת רחביה (ראו בית שמואל אזרחי-בריסקר). האזרחי למד בעירו ואף השלים שם לימודיו באוניברסיטה. בצעירותו היה חקלאי בקיבוץ כפר גלעדי ואחר כך שירת כנוטר במשטרה הבריטית בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. היה שדרן בקול ירושלים, ושידר בעברית מרדיו ה-BBC שבלונדון. במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושרת במסגרתו עד תום המלחמה.
יהודה האזרחי החל לפרסם סיפורים קצרים ורשימות בעיתוני הארץ משנת 1936. ספרו הראשון, "על מפתן החיים", נדפס בשנת 1940. הוא כתב מחזות שהוצגו על במות הארץ וגם באנגליה. הוא נשא לאשה את פפיטה האזרחי, מרצה וחוקרת ידועה בפילוסופיה, שנפטרה כעשר שנים לפניו.
בשנות ה-50 היה מעורכי תוכנית הרדיו שלושה בסירה אחת.
לאחר מלחמת ששת הימים הפך למרצה מבוקש ומדריך. פעילותו למען ירושלים ושימורה התרחבה וזכתה להדים בארץ ובעולם. כמה וכמה אתרים בירושלים ניצלו מהריסה בשל פעילותו הציבורית לשימורם.[1]
יצירותיועריכה
האזרחי פרסם למעלה משלושים אוספי סיפורים, רומנים ונובלות, רבים מהם עוסקים בירושלים ותולדותיה. כמו כן פרסם קובצי הומור וסטירה, מערכונים שונים, ביוגרפיות ורפורטז'ות.
בין ספריו ניתן למנות את:
- על מפתן החיים, סיפורים, 1940
- כצל עובר, רומן, 1946
- עננים בסער, סיפורי מלחמת העולם, 1947
- עם שחר, שתי נובלות, 1959
- תאומים, שלושה מחזות, 1960
- פנים ומסכה, רומן 1963
- ירושלים אשר בחרתי, סקירה היסטורית, 1968
- עיר, אבן ושמים, סיפור, 1968
- שופט עייף וגזר דינו, סיפורים, מסדה (רמת גן) 1972
תרגומיועריכה
מרי ברג, "גיטו ורשה", מיומני מרי ברג, תרגם מאנגלית יהודה האזרחי, 1946.
לקריאה נוספתעריכה
- אלכס זהבי, מסע אל יהודה האזרחי, נדפס בירושלים, ט', תשל"ה 1975.
- מרדכי אבישי, עולמו של יהודה האזרחי, נדפס בעל המשמר, אלול תשל"ד, 1973.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ יונתן ישי, איך לא לבנות בירושלים, דבר, 12 ביוני 1970