יהודה לייב קמינר

הרב יהודה הלוי (יוד'ל) קמינר (מכונה ר' יוד'ל חנצ'ינר; תקפ"ז, 1827כ"ד בתשרי תרנ"ב, 1891) היה תלמיד חכם חסידי בפולין, חותנו של האדמו"ר בעל השפת אמת מגור.

תולדותיועריכה

נולד בלייפניק, בנו של מאיר יחיאל קמינר, שהיה חתנו של רבי ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". משפחתו, קמינר, מיוחסת לרבי אברהם גומבינר, בעל ה"מגן אברהם" ("קמינר" הוא שיבוש של "גומבינר"). בילדותו התייתם מאמו ועבר עם אביו להתגורר בברדיצ'ב שבאוקראינה. בשנת 1838, בהיותו כבן 11, שב לפולין וגדל בבית סבתו.

נישא להדסה, בתו של משה חיים רוטנברג, אחיו של רבי יצחק מאיר אלתר, בעל ה"חידושי הרי"ם" מגור. לאחר נישואיו נסע לקוצק והיה מתלמידי הרבי מקוצק. כמו כן היה מתלמידי בעל החידושי הרי"ם והרבי מאלכסנדר חנוך הניך הכהן לוין.

לאחר פטירת חותנו ניהל את עסקיו המסועפים והיה מגדולי העשירים היהודים בפולין. התגורר בעיירה חנצ'ין שבפולין, וכונה על שמה "ר' יודל חנצ'ינר". למד בחברותא עם קרוב משפחתו רבי פנחס אליהו רוטנברג מפילץ. ניהל חליפת מכתבים עם גדולי התורה בדורו, ובהם דודו רבי חיים הלברשטם מצאנז, שמכנהו בתואר "הרבני החריף".

בשנת תרכ"ב (1862) נישאה בתו יוכבד-רבקה לרבי יהודה לייב אלתר, שהתמנה לימים לאדמו"ר מגור. בעת נישואיו היה רבי יהודה לייב בן 15. כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, ציווה הסב החידושי הרי"ם להוסיף לשמו של נכדו את השם "אריה". לאחר שרבי יהודה אריה לייב אלתר התמנה לאדמו"ר התבטל הרב קמינר בפני חתנו כחסיד לרבו.

נפטר באסרו חג של חג הסוכות בחוץ לארץ תרנ"ב. הותיר אחריו שמונה בנים וארבע בנות. נינתו נישאה ליהודה מאיר אברמוביץ.

בשנת תרצ"ח (1938) יצא לאור בפולין הספר "דגל יהודה" ובו חידושי התורה שלו על התורה, התלמוד והשולחן ערוך. עורך הספר הוא הרב יעקב מאיר בידרמן, חתנו של חתנו ה"שפת אמת", שאף הוסיף הגהות משלו. בשנת תשכ"ו יצאה מהדורה חדשה של הספר על ידי צאצאו משה חיים קמינר. בסוף הספר נספח הקונטרס "אלון בכות" ובו רשימה של מאות מצאצאיו של הרב קמינר שנספו בשואה.

לקריאה נוספתעריכה

  • תולדות חייו של ר' יודל קמינר, בסוף הספר "דגל יהודה", ירושלים, תשכ"ו

קישורים חיצונייםעריכה