יהודה נאות

כיהן כמפקד אגד ארטילרי 214 במלחמת ששת הימים

יהודה נאות (גלובמן) (19241 בינואר 2024) היה איש צבא ישראלי, מפקד באצ"ל וקצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, כיהן כמפקד אגד ארטילרי 214 במלחמת ששת הימים וכמפקד עוצבת כידון. לאחר שחרורו כיהן כמבקר מערכת הביטחון וכמנכ"ל ויו"ר השקם.

יהודה נאות
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1924
פתח תקווה, פלשתינה (א"י)
פטירה 1 בינואר 2024 (בגיל 100 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות אצ"ל
צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
תפקידים אזרחיים
מבקר מערכת הביטחון, מנהל אגף רישוי במשרד התחבורה, מנכ"ל ויו"ר השקם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלט הנצחה ב"משעול גלובמן" לחלוצי הפרדסנות בפתח תקווה

ביוגרפיה

עריכה

נאות נולד בפתח תקווה, בנם של יצחק-שלמה ונחמה גלובמן ונינו של מייסד המושבה יהושע שטמפפר[1] מראשוני הפרדסנים בפתח תקווה. בגיל 15 הצטרף לתנועת בית"ר ובגיל 16 התנדב לאצ"ל. פעל תחת הכינוי "אביתגר", מילא בארגון תפקידי פיקוד בהם מפקד פתח תקווה ומפקד חיל הקרב (ח"ק) בירושלים. הוא השתתף בפעולות רבות, בהן היה, בין היתר, מפקד הפעולה נגד משרדי העלייה בירושלים בפברואר 1944, מפקד הפעולה להשתלטות על תחנת השידור ברמאללה במאי 1944, ומפקד פעולת פיצוץ מטה הבולשת הבריטית במגרש הרוסים ביולי 1944, פעולה בה נפצע מרסיס בחזהו[2]. באוגוסט 1944 נעצר על ידי הבריטים, הושם במעצר בלטרון ובאוקטובר 1944 הוגלה למחנה מעצר באפריקה. ביוני 1946 היה בקבוצת הבורחים שנמלטה ממחנה אסמרה, אך נתפס והועבר לקניה. הוא שוחרר ושב לארץ ישראל רק ביולי 1948.

לאחר הקמת צה"ל הצטרף לחיל התותחנים והשתחרר מצה"ל ב-1950 בדרגת רב-סרן. בשנת 1955 שב לצה"ל, שירת כקצין המבצעים במפקדת קצין תותחנים ראשי. ב-1957 מונה למפקד גדוד 332, גדוד תותחנים מוצנח. בהמשך פיקד על גדוד 402. שימש מפקד התותחנים הפיקודי בפיקוד המרכז, קצין הדרכה וסגן קצין תותחנים ראשי ומפקד ביסל"ת. במלחמת ששת הימים שימש במינוי חירום מפקד אגד ארטילרי ומפקד הסיוע של אוגדה 31 שלחמה בחזית המצרית. ביולי 1968 מונה למפקדו הראשון של אגד ארטילרי 209, האגד הקבוע הראשון בחיל ופיקד עליו במשך כשנה[3].

נאות היה בוגר פו"ם, המכללה לביטחון לאומי והאקדמיה לארטילריה של צבא ארצות הברית בפורט סיל שבאוקלהומה.

לאחר שחרורו מונה בידי שר התחבורה עזר ויצמן, בינואר 1970, לראש אגף הרישוי במשרד התחבורה[4]. בסוף שנת 1970 פרש מתפקידו באגף הרישוי[5], לאחר שעזר ויצמן עזב את המשרד. בשנים 1977 עד 1980 כיהן כמבקר מערכת הביטחון, כמינוי של עזר ויצמן[6]. לאחר מכן שימש סגן מנכ"ל השק"ם, ועם פטירתו של המנכ"ל שימש כמנכ"ל בפועל[7]. ביולי 1983 נתמנה למנכ"ל השק"ם בעקבות הצבעה חשאית בה גבר על יוחנן גור[8]. באפריל 1984 עבר להיות יו"ר השקם[9].

נפטר ב-1 בינואר 2024.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה