ניבה לניר

עיתונאית ישראלית

ניבה לניר (נולדה ב-1946) היא עיתונאית, פובליציסטית ופעילה פוליטית ישראלית.

ניבה לניר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1946 (בת 78 בערך)
עין החורש, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק במחנה נח"ל, על המשמר, דבר, הארץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולדה בקיבוץ עין החורש. הוריה, יוצאי בלגיה היו ממייסדי הקיבוץ[1]. בצבא שירתה ככתבת בירחון במחנה נח"ל. אחרי שהתחררה מהשירות מונתה לעורכת השבועון "השבוע בקיבוץ הארצי" של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ונבחרה כחברה במזכירות התנועה. במקביל למדה פילוסופיה באוניברסיטת תל אביב[1]. הייתה פעילה במפלגת מפ"ם ואחר כך ממובילי הפורשים ממפ״ם, על רקע ההתנגדות להצטרפות המפלגה למערך השני עם מפלגת העבודה, והייתה ממייסדות התנועה הפוליטית שמאל ישראלי חדש אשר הוקמה בשנת 1968[1].אחר כך הייתה כתבת בעיתון "על המשמר". בשנת 1974 הייתה בין מייסדי כתב העת "עמדה"[2]. בשנת 1979 הצטרפה ככתבת לעיתון "דבר".

לניר שימשה כיועצת ודוברת של יצחק רבין במספר מערכות בחירות וכיועצת שלו בשנותיו כשר ביטחון, בין השנים 1984 ל-1988 ואחר כך בעת כהונתו השנייה כראש ממשלה[3][4]. היא הייתה אחת מהמארגנות של עצרת התמיכה ברבין בשנת 1995, בה הוא נרצח[5].

בתחילת 1988 מונתה לעורכת הראשית של כתר הוצאה לאור[6]. תפקיד אותה מילאה עד יולי 1989, אז חזרה לעבוד בעיתון "דבר"[7]. בסוף 1990 הוצעה לה לשמש כעורכת הראשית של העיתון במקום חנה זמר שפרשה לגמלאות, אך היא דחתה את התפקיד והמשיכה לעבוד ככתבת המדינית של העיתון[8].

בשנים 20022007 שימשה כדוברת איגוד הבנקים בישראל[9][10].

בעשור השני של המאה ה-21 החלה לכתוב טור פובליציסטי בעיתון "הארץ".

חיים אישיים עריכה

לניר היא גרושתו של החוקר הפרטי מאיר פלבסקי[11]. אחותה היא הסופרת מיכל סנונית[1].

קישורים חיצוניים עריכה

ממאמריה:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 הבלש הפרטי של ניבה, "העולם הזה", גיליון 1999 מ-24 בדצמבר 1975, עמוד 29
  2. ^ יוסף צוריאל, זמנים חדשים, עוזרים חדשים, מעריב, 21 בספטמבר 1984
  3. ^ אילן כפיר, מקור בכיר – ויש עוד מקומות פנויים, חדשות, 21 בספטמבר 1984
  4. ^ ניבה לניר, מחרדה לא בונים מדינה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
  5. ^   ניבה לניר, מכתב האיומים לבנט החזיר אותי לימים רחוקים, באתר הארץ, 27 באפריל 2022
  6. ^ עירית נחמני, התפוקה לגורמים, חדשות, 18 ביולי 1988
  7. ^ רחל דנה־פרוכטר, דיוקן העורך כבעל אגו, חדשות, 7 ביולי 1989
  8. ^ אפי לנדאו, מירב ארלוזורוב, עורך ראשי חדש ל"דבר": יורם פרי. העורך האחראי: דני בלוך, חדשות, 1 באוקטובר 1990
  9. ^ יאיר לוי, מגע הכסף, באתר העין השביעית, 1 בנובמבר 2004
  10. ^ טיבי רבינוביץ' לקשרי חוץ באיגוד הבנקים, באתר גלובס, 25 בפברואר 2007
  11. ^ רונית ורדי, ‏"הייתי צריך לחכות חצי שנה", באתר גלובס, 19 באוגוסט 2004