פתיחת התפריט הראשי

עוצבת כידון

(הופנה מהדף אגד ארטילרי 209)

עוצבת כידון (אגד ארטילרי 209) היא אגד ארטילרי בצה"ל.

עוצבת כידון
Kidon209.png
תג היחידה
פרטים
כינוי אגד ארטילרי 209
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
סוג אגד ארטילרי במילואים
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1968
מלחמות מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי תותח מתנייע M-109
פיקוד
יחידת אם אוגדת הבשןאוגדת הבשן  אוגדת הבשן
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה

היסטוריהעריכה

האגד הוקם ב-1968 והוא האגד הארטילרי הראשון בחיל התותחנים. האגד נפרס בסיני וכלל שלושה גדודים סדירים ושני גדודי מילואים שהפעילו תומ"תים מדגם M-50. האגד פעל תחת פיקוד עוצבת סיני והשתתף בפעילות הארטילרית המסיבית במהלך מלחמת ההתשה.

במלחמת יום הכיפורים נלחמו יחידות האגד תחת פיקודו של יעקב ארז, בחזית המצרית. כוחות האגד כללו את גדוד 402 המצויד בתותחי M-50 בפיקוד אברהם גרובר, גדוד 403 עם תומ"תי "רועם" בפיקוד רמי זיו, גדוד 404 מצויד בתותחי M-50 בפיקוד שמואל מאיר (במהלך המלחמה עבר לכוח נמר של ששון יצחקי), גדוד מילואים 485 המצויד במכמ"ת 160 מ"מ בפיקוד משה קרופ, גדוד מילואים 285 חמוש במכמ"ת 120 מ"מ בפיקוד יגאל גור. כמו כן הוקצו לאגד במהלך המלחמה גדוד מילואים 647 החמוש בתומ"תים M-107 בפיקוד אריה זינגר, גדוד מילואים 329 עם תומ"תים M-107 בפיקוד יוסי קימל וגדוד מוצנח 332 בפיקוד רן כהן.

האגד צלח את תעלת סואץ והשתתף בכיתור הארמייה השלישית. כוחות מהאגד השתתפו במבצע פונטיאק בו הונחתו תותחים על ג'בל עתקה ומשם הפגיזו את כוחות הצבא המצרי. יחידות האגד ספגו במלחמה 23 הרוגים ו-173 פצועים.

במלחמת לבנון כלל האגד גדוד סדיר ושלושה גדודי מילואים, האגד נלחם בגזרה המזרחית והשתתף בסיוע הארטילרי בקרב סולטאן יעקוב.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 הפך האגד לאגד מילואים מלא הפועל תחת אוגדה 366.

בשנת 2014 הוחלט על הקמת אוגדה 210 כאוגדה מרחבית ברמת הגולן והאגד הוכפף לאוגדה.

גדוד 647 (מאגד ארטילרי 209)-היסטוריהעריכה

הגדוד הוקם בשנות ה-50 כגדוד 404. לגדוד היסטוריה ארוכה עם תותחי 25 ליטראות ותותחים מתנייעים M7 פריסט. עם הצטיידות צה"ל בתחילת שנות ה-70 בתומ"תים M-107, עבר הגדוד ארגון מחדש. שם הגדוד שונה ל-647 והוסב ללחימה בכלים חדישים אלה.

גדוד 647 במלחמת יום הכיפוריםעריכה

גד"כ 647 (תומ"ת 175 מ"מ) 12 קנים גד' מילואים. מפקד הגדוד סא"ל אריה זינגר, סגן מפקד הגדוד היה רס"ן איתן מוטס.

למלחמת יום הכיפורים גויס הגדוד בעיצומו של יום הכיפורים, נשלח לחזית המצרית בפיקודו של אריה זינגר והצטרף לאגד ארטילרי 209 תחת פיקודו של יעקב ארז, בחזית המצרית.

אגד ארטילרי 209 היה חלק מסד"כ אוגדת סיני – אוגדה 252.

עם תחילת הלחימה הוקצו והועברו מפקדי הגדוד - המג"ד ומפקדי הסוללות לתפקידי סיוע בדרגים השונים ביחידות הלוחמות כמקובל. הפיקוד בפועל בלחימה היה של הסמג"ד והקע"תים.

יחידות האגד החלו להתייצב להצטיידות במהלך השבת. הגדוד ביצע התחיילות במחנה צריפין. שם ניתן לחיילים ציוד מימ"ח של גדוד תותחים נגררים. החיילים הורדו באוטובוסים לרפידים וקיבלו את תותחי 175 של גדוד 55. (גדוד 55 קבלו את הציוד של גדוד 647 בימ"ח במחנה פילון) מבסיס רפידים יצא הגדוד על שרשראות דרומה לאזור המיתלה.

מיום ראשון בלילה, ב-7 באוקטובר, התמקם הגדוד באזור מיצרי המיתלה. משימתו העיקרית של הגדוד הייתה מתן סיוע למוצב המזח שהותקף על ידי קומנדו מצרי. הירי היה מכוון על ידי מפקדי המעוזים לעבר כוחות מצריים שהתקרבו אל המעוזים. פעילות זו נמשכה מספר ימים וכללה ירי מסיבי של מאות פגזים.

במקביל ניתן מענה לבקשות סיוע בקרבות שריון, ובסיוע לקרב ההגנה שניהלו כוחות האוגדה מול הכוחות המצריים שניסו להמשיך ולהתקדם לכיוון מזרח.בתאריך 14 באוקטובר - השריון המצרי תקף והתקדם מזרחה. צה"ל בלם את ההתקפה והמצרים איבדו בקרב זה 250 טנקים. גדוד 647 סייע לכוחות השריון ותקף את הכוחות המצריים. בסיום היום, קצין השריון שקבל את הסיוע ביקש לדבר עם לוחמי סוללה ג' ואמר שאש הארטילריה הייתה יעילה וגרמה למצרים לאבד שליטה ועזרה להדוף ולחסל את המתקפה המצרית.

ב-11 באוקטובר 1974 קבל גדוד 647 משימה לסיוע ל"פעולת שייטת 13 במעגן ע'רדקה שבאי גרין."

סוללה ג' נעה עשרות קילומטרים דרומה כדי להגיע לטווח שיאפשר ירי אל האי גרין. במשך לילה הנחיתו התותחים אש כבדה אל הכוחות המצריים שהיו באי.

עם התארגנות צה"ל לצליחת התעלה, החלה ההיערכות גם בגדוד לקראת הצליחה . ב-מבצע אבירי לב הצליחה תוכננה לביצוע על גבי גשר הגלילים ( סרט על גשר הגלילים ).ובהמשך הוקם גם גשר הדוברות אשר היה צירוף של דוברות ממונעות לגשר אחד ארוך.

בשלב זה ניתן אישור צליחה לגדוד 647 עם היתרון הגדול שיש לו תותחי M-107 ארוכי טווח עד 33 קילומטר - זרוע ארוכת טווח שיעדה העיקרי פגיעה במטרות רחוקות של בסיסי טילים SA-2, SA-3 ,SA-6.

 
גדוד 647 נערך לקראת צליחת התעלה 17/10/1973

התחלנו בתנועה מזרחה על "ציר עכביש" לכוון התעלה. בדרך עלה תומ"ת אחד על מוקש, ותומ"ת נוסף נתקע, כלים אלה נשארו ולא הגיעו אל הגשר.

 
18/10/1973 גדוד 647 חוצה את התעלה

ב-18/10 (יום שמחת תורה). בוצעה הצליחה. הרכבים הקלים והתותחים חצו את התעלה על גבי דוברות ממונעות.

פריסת סוללות הגדוד בגדה המערבית הייתה ב" יורק 1 " שטח חקלאי עם שדות תירס. פרסנו בסמוך לסוללות העפר שלאורך התעלה. עמדת התותחים הוצבה בקרבה יחסית ל- "חצר ". החצר היה הכינוי שניתן למשטח מוקף סוללת עפר על גדתה המזרחית של תעלת סואץ, ששימש כבסיס היערכות והכנות לכוחות צה"ל שצלחו את התעלה אל גדתה המערבית והקימו גשרים על פניה במלחמת יום הכיפורים. החצר שכנה בשטחו של המעוז לשעבר "מצמד", על שפת צפון האגם המר הגדול. החל מבוקר 17 באוקטובר החל הצבא המצרי להפגיז את החצר ואת שטח הגדה המערבית שמולה בארטילריה ובקטיושות על מנת לשבש את הפעילות בהם. גם כלי טיס מצריים החלו לתקוף את המתחם.

עם הפריסה של סוללות הגדוד, החל ירי מסיבי של תותחינו למטרות בעומק מצרים לשם שיבוש פעילות בסיסי השיגור של הטילים SA-2, SA-3 ,SA-6.במקביל היו כל העת התראות על חשש לפגיעת המצרים בסוללות הגדוד, נכנסנו לשיגרה של ירי כל היום ובשעות אחה"צ קרבות אויר מעלינו. ביום ששי בלילה 19/10 הייתה התקפה ראשונה של קטיושות לעבר הסוללה קרוב מאד לצוותים, אולם ללא פגיעה או נזקים.

באותו לילה לפנות בוקר 20/10 היה מטח נוסף של קטיושות אשר פגע בסוללה. כאן החלה פעולת שרשרת של אש והתפוצצות התחמושת שהייתה אצלנו. לכל תותח הייתה צמודה זחלילית בשם "אלפא"אשר הכילה כ-30 פגזים. זחליליות התחמושת נדלקו והתפוצצו במספר גלים כ-150 פגזים שלנו במשקל 66 ק"ג עם החנ"ה התפוצצו עלינו הפכו את הסוללה לתופת. מכל זחלילית תחמושת שהתפוצצה נשאר בור בקוטר 10 מטר ובעומק מטר. דני ברנהיים ק"ס הסוללה נפגע ונהרג כאשר היה בריצה לסיוע בין הצוותים שנפגעו. חמישה מחיילי הסוללה נהרגו ו- 40 מחיילי הסוללה נפצעו .

בשלב זה החל פינוי הפצועים מתוך הסוללה והפינוי בוצע על ידי חיילי הסוללה אשר לא נפגעו בכלי רכב ובמסוקים. חללי הגדוד שנהרגו בלילה זה היו דן ברנהיים, בנימין מרציאנו, חיילי הנח"ל של הגדוד ו- ניסים אילוז, יאיר מנדלסון ודניאל אסרף חיילים סדירים שצורפו כתיגבור לסוללה ג'.

לאחר אירוע זה התארגנה הסוללה מחדש. פעילות הלחימה נמשכה עד 26/10 אף על פי שהפסקת האש נכנסה לתוקף ב-24/10.

לאחר הפסקת האש נפרסו סוללות הגדוד בחולות איסמעיליה לשהייה ארוכה שנמשכה עד ל-21 בפברואר 1974.

בתאריך זה ובעקבות ההסכמים עם מצרים פינה צה"ל את האזורים שממערב לתעלה. גדוד 647 היה גדוד התותחנים האחרון אשר עבר על הגשר חזרה לסיני.

הגדוד השתחרר סופית לאחר אימון גדוד בתאריך 8/3/74.

מפקדי האגדעריכה

שם תקופת כהונה הערות
יהודה נאות יולי 1968 - יולי 1969 מפקד האגד הראשון
נתי שרוני יולי 1969 - אוגוסט 1970 לימים קצין תותחנים ראשי
יעקב עקנין אוגוסט 1970 - יולי 1972
משה פלד יולי 1972 - יוני 1973
יעקב ארז יוני 1973 - יולי 1974 מפקד האגד במלחמת יום הכיפורים
נחום שלום יולי 1974 - יוני 1975
שמעון בן דוד יוני 1975 - אוגוסט 1977
עודד טירה אוגוסט 1977 - אוגוסט 1978 לימים קצין תותחנים ראשי
אהוד אברמסון אוגוסט 1978 - נובמבר 1979
שמעון רום נובמבר 1979 - פברואר 1982
דורון קדמיאל פברואר 1982 - יולי 1983 מפקד האגד במלחמת לבנון הראשונה, לימים קצין תותחנים ראשי
ארנון בן עמי יולי 1983 - יולי 1985
יעקב בן קיקי יולי 1985 - דצמבר 1986
מוטי הוד ינואר 1987 - יולי 1988
עיבל גלעדי יולי 1988 - אפריל 1993 לימים ראש החטיבה האסטרטגית
צביקה פוקס אפריל 1993 - יולי 1995
איציק פדהצור יולי 1995 - פברואר 1999
אילן אפרת פברואר 1999 - אוגוסט 2001
בני מר אוגוסט 2001 - נובמבר 2003
רועי ריפטין נובמבר 2003 - אוגוסט 2005 לימים קצין תותחנים ראשי
יוסי סקל אוגוסט 2005 - אוגוסט 2008 מפקד האגד במלחמת לבנון השנייה
שמעון ליטמן אוגוסט 2008 - נובמבר 2011
יובל בן דב 2011 - 2013
רמי אבודרהם 2013 - אוגוסט 2015
גיא מרקיזנו אוגוסט 2015 - יולי 2017 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
יאיר נתנס יולי 2017 - אפריל 2019
צבי ארדן אפריל 2019 -

קישורים חיצונייםעריכה