יהודי מדרס (פאראדסי)
פָּארַדֵסִי הוא כינוי שניתן ליהודים שהתיישבו בדרום הודו במאה ה-15 וה-16 לאחר גירוש ספרד ופורטוגל. פירוש המילה בשפה המלאיאלאם הוא "זרים". כינוי זה ניתן גם לסוחרים מוסלמים מהמזרח התיכון שהתגוררו באזור.
 | |
| בית הקברות בצ'נאי | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|---|---|
| צ'נאי, קוצ'ין | |
| שפות | |
| לאדינו, מלאיאלאם יהודית, טמילית | |
| דת | |
| יהדות | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| יהדות פורטוגל, יהדות ספרד | |
| נוסח תפילה | |
| נוסח הספרדים |
קהילת הפארדסי במדרס הייתה קהילה קטנה שהתבססה בעיקר על סחר ביהלומים ובאבני חן. היא התקיימה כמאה שנה.
היסטוריה עריכה
חברת הודו המזרחית הבריטית הקימה תחנות מסחר מבוצרות במקומות שונים לאורך החוף המזרחי של הודו שכללו נמל, מחסנים ומפעלים. אחת התחנות הללו היא פורט סנט ג'ורג' (אנ') שהוקמה בשנת 1639. סביב כפר הדייגים מדרספטנאם שהיה קיים במקום התפתחה העיר הקולוניאלית שכונתה בקיצור מדרס. שמה הוחלף לצ'נאי בשנת 1996.
מסחר ביהלומים ובאבני חן ועיבודם היה אחד העיסוקים שלא נאסרו על יהודי אירופה. היהודים היו פעילים מאוד בתחומים אלה לאורך נתיבי הסחר באוקיינוס ההודי, במצריים, במגרב ובחופי דרום אירופה.[1]
כאשר סוחרי היהלומים היהודים גורשו מליסבון ומאנטוורפן על ידי האינקוויזיציה, הם התיישבו באמסטרדם והפכו אותה למרכז היהלומים של אירופה. באמצע המאה השבע עשרה הם סייעו במימון חברת הודו המזרחית ההולנדית שפתחה קו מסחרי להודו.[2]
יהודים אלה היו מעורבים גם בסחר ביהלומי גולקונדה (אנ'), אבנים יקרות ואלמוגים מהודו לאירופה. חברת הודו המזרחית הבריטית שמחה להשתמש בהון, בקשרים ובידע היהודי לפיתוח מסחר היהלומים שלה. בשל יחסיהם הטובים עם שליטי גולקונדה, הפארדסי התקבלו בהדרגה כאזרחים מכובדים בפורט סנט ג'ורג'. אחד היהודים הראשונים שקיבל אישור להתיישב במדרס ולסחור בה היה ז'אק (חיימה) דה פאיבה (פאביה) (אנ') מאמסטרדם. הוא רכש מכרות בגולקונדה ושכנע את הרשויות הבריטיות להתיר ליהודים נוספים להתיישב במדרס. בהדרגה התיישבו במדרס יהודים פורטוגזים מאמסטרדם, מלונדון, מליבורנו שבאיטליה ומהאיים הקריביים. בשנת 1687 הוקם גוף שכונה מושבת הסוחרים היהודים של מדרספטאם (Colony of Jewish Traders of Madraspatam) בניהולם של חיימה דה פאיבה, פדרו פריירה, אנטוניו פורטו ופרננדו מנדס הנריקס.[3]
בתי המסחר של הפארדסי גדלו והתרחבו. בין המומחים הגדולים ביותר במדע היהלומים שכלל חיתוך, ליטוש והערכת שווי, היה יצחק סארדו אבנדאנה ששימש יועץ מדעי למרבית החברות המסחריות במדרס.
חברת הודו המזרחית השתמשה בשירותיהם של דיפלומטים מקרב הפארדסי להרחבת הקשרים המסחריים שלה. הידוע מבניהם, אברהם נווארו, השתתף במשלחת מיוחדת לסין וניהל את המשא ומתן עם שליט האימפריה המוגולית לקבלת היתר סחר עבור האימפריה הבריטית.
ב-29 בספטמבר 1688 הוקם גוף בשם Corporation of Madras שתפקידו לפקח על פעילותו של מושל מדרס. גוף זה הוקם בצו המלך ג'יימס השני על פי דגם הממשל ההולנדי בהודו המזרחית. בראש גוף זה עמדו ראש העיר, 12 חברי מועצת העיר ו-60 נציגים של תושבי העיר. בין 12 חברי מועצת העיר היו נציגים של הקבוצות האתניות השונות כולל שלושה יהודים פורטוגזים.
בתי כנסת ובתי קברות עריכה
הקהילה הספרדית באמסטרדם בנתה את בית הכנסת ואת בית העלמין הראשונים במדרס בשנת 1500 ברחוב Coral Merchant Street.
בשנת 1644 חיים פאביה בנה את בית הכנסת השני של מדרס ואת בית העלמין היהודי צ'נאי (אנ') בקצה הדרומי של רחוב מינט.[4]
דעיכת קהילת הפארדסי במדרס עריכה
לקראת אמצע המאה ה-18 בעלי החברות הגדולות התחילו להעביר את חברותיהם המצליחות ללונדון וקהילת היהודים הפורטוגזים במדרס הלכה והצטמצמה.[5]
בית הקברות היהודי פורק על ידי הממשל המקומי בשנת 1934 והמצבות, יחד עם השער הועברו לפארק המרכזי של מדרס. בית העלמין שוקם בשנת 2016 על ידי קרן יצחק ורוזה, משפחת הנריקס דה קסטרו.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Diamond Trade and Industry | Encyclopedia.com
- ^ Chapter Eight - The Jewish Connection
- ^ Editora-eSefarad.com, THE PORTUGUESE JEWISH COMMUNITY OF MADRAS, INDIA, IN THE SEVENTEENTH CENTURY
- ^ 18th century Jewish cemetery lies in shambles, craves for attention, The New Indian Express
- ^ The Jewish Community of India