נוסח תפילה
נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם. החל מזמן אנשי כנסת הגדולה ועד לעת החדשה התפתחו ביהדות עשרות נוסחי תפילה. נוסח התפילה בו מתפלל אדם מסמל בדרך כלל את שייכותו לקהילה מסוימת בה מונהג אותו נוסח.[1]
רקע
עריכההתפילה היא מצווה מרכזית ביהדות, אך מדאורייתא לא נקבע נוסח לתפילה. במשנה ובתלמוד הוזכרו לראשונה נוסחי תפילות, שסודרו מאוחר יותר עם תוספות שונות כנוסח קבוע ומחייב בסידור התפילה. המונח "נוסח התפילה" מתייחס בעיקר לטקסט התפילה, אך גם לסדר הטקסטים, הניגון, והפעולות הנלוות.[2]
התגבשות נוסחי התפילה השונים
עריכההחוקרים חלוקים בשאלה האם אי פעם היה נוסח אחיד לתפילה. לדעת יוסף היינימן מעולם לא נקבע נוסח תפילה אחיד ומחייב, והנוסחים הקיימים התפתחו בהדרגה ובאופן ספונטני. עזרא פליישר נחלק עליו וטען כי לא מסתבר לחייב כל יחיד ויחיד להתפלל מבלי להציע לו נוסח. לדעתו, כאשר נקבעה התפילה לחובה יומית סדירה, נקבע גם נוסח בסיסי לתפילת העמידה, וכל הנוסחים הקיימים התפתחו ממנו ועל בסיסו. מכל מקום, כבר בתקופות קדומות, התפצלו נוסחי התפילה לשני ענפי נוסח מרכזיים: נוסח ארץ ישראל ונוסח בבל, ואולי בין קהילות אחרות.[3]
נוסחי התפילה המקובלים בקהילות ישראל השונות מבוססים על נוסח בבל[4] כפי שהתגבש הסידור החל מתקופת הגאונים. רב נטרונאי גאון סידר 'סדר מאה ברכות' שחייב כל אדם לברך בכל יום. הסידור הראשון שהגיע לידינו הוא סידורו של רב עמרם גאון, שנערך ככל הנראה לבקשתה של קהילת ברצלונה בירת קטלוניה, ואחריו ערך גם רב סעדיה גאון סידור תפילה משלו. נראה שקדם לסידורים אלה סידור הגאונים הקדום[5].
עם הופעתם של הסידורים הראשונים במאות ה-9 וה-10 התגבשו 15 נוסחים העיקריים שאפשר לקרותם 'אבות נוסח':[6]
ארבעה נוסחי תפילה שסודרו על ידי חכמים שונים 1) רב עמרם גאון; 2) רב סעדיה גאון; 3) סידור רשב"ן; 4) רמב"ם;[7]
ואחת עשרה נוסחי עדות: 1) אשכנז; 2) ספרד;[8] 3) פרובנס; 4) איטליה;[9] 5) רומניא;[10] 6) מרוקו; 7) צפון אפריקה -מצרים הקדום[11]; 8) פרס;[12] 9) סוריה (ארם צובא - דמשק); 10) מצרים הארוך; 11) תימן הקדום.;
מתוך 15 הנוסחים ה'יסודיים' הללו יוצאים ענפים ותרכובות שלהם שאפשר לכנות 'נוסחים מורכבים': נוסח צרפת;[13] נוסח החסידים;[14] נוסח כפא;[15] נוסח קטלוניה;[16] ועוד.
נוסף על כך, התפתחו נוסחים שונים בעקבות פסקי ההלכה של הפוסקים המקומיים,[17] חילופי גרסאות, פיוטים ותוספות שהונהגו בקהילות מסוימות, ועוד. בתקופה יותר מאוחרת, החסידים אמצו את נוסח ספרד בגלל שיקולים קבליים, והיו משכילים ומדקדקים ששנו נוסחאות מעצמם מפני סיבות דקדוקיות (אך קשה לקרוא לשינויים אלו נוסחאות בפני עצמם).[18]
בעת החדשה נוצרו מספר נוסחים נוספים, כדוגמת הנוסחים הלא אורתודוקסיים שנוצרו בעקבות זרמים חדשים שנוסדו כגון הרפורמי והקונסרבטיבי.
במדינת ישראל
עריכהבשנים האחרונות, על רקע קיבוץ הגלויות במדינת ישראל, נעשתה נפוצה מציאות של משפחות וקהילות הכוללות מתכנסים בני עדות שונות הרגילים לנוסחי תפילה שונים. בשל כך, נעשו יוזמות שונות המבקשות ליצור נוסח אחיד או לשלב בין נוסחים שונים.[19][20]
בהלכה ובקבלה
עריכהבספרות ההלכה דנו הפוסקים האם מותר לאדם לשנות מהנוסח בו התפללו אבותיו, יש שאסרו,[21] משום "אל תטוש תורת אמך",[22] אך יש שכתבו שאיסור "בל תטוש" לא שייך "אלא בדבר שיש בו נדנוד איסור".[23]
בספרות הקבלה מוסבר כי ישנם 12 חלונות ברקיע כנגד 12 השבטים וכל נוסח של כל שבט עולה דרך החלון המיוחד לו, ולכן כל אחד צריך להתפלל בנוסח שבו התפללו אבותיו.[24] יש שהוסיפו כי נוסח הספרדים עולה בכל אחד מ-12 החלונות.[25]
לקריאה נוספת
עריכה- אליעזר לוי, יסודות התפילה – מחקר על תולדות התפילה, מקורותיה, מנהגיה וטעמיה, עד עריכתה בימי הגאונים, תל אביב: הוצאת ביתן הספר בסיוע מוסד הרב קוק, תש"ז.
- יצחק משה אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, תל אביב: הוצאת דביר, 1972; הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 1988.
- אהרן גבאי, "מיפוי נוסחי התפילה", המעין סב [ד] (תמוז תשפ"ב), עמ' 156–184.
- ש' רייף, התפילה היהודית: מבט חדש על תולדות הליטורגיה היהודית, אור יהודה תש"ע
קישורים חיצוניים
עריכה- הערך "נוסחי תפילה", באתר ויקישיבה
- הרב אליעזר מלמד, שינויי הנוסחים בתפילה, באתר פניני הלכה
הערות שוליים
עריכה- ^ כך למשל כונו החסידים בפי המתנגדים "יוצמח" על שם המילים "ויצמח פורקניה" אותם נהגו להוסיף בנוסח הקדיש.
- ^ למשל פתיחת ארון הקודש, השתחוואות וכדומה.
- ^ עיין לדוגמה עזרא פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה, ירושלים 1988 על נוסחאות קדומות.
- ^ עם זאת, נוסחי אשכנז, איטליה ורומניא כוללים גם השפעות ארץ ישראליות, נוסף על עיקר הנוסח שהוא בבלי במקורו. בנוסחי אשכנז ואיטליה ההשפעה הארץ ישראלית מועטה עד מאד, ובנוסח רומניא (וגם בנוסח איטליה הקדמון) היא מרובה מעט יותר.
- ^ אהרן גבאי ויהודה זייבלד, שימושא עתיקא דגאונים - הסידור הקדום לרב עמרם גאון ולרב סעדיה גאון, קובץ בית אהרן וישראל לז [ב] (ריח; כסלו תשפ"ב), עמ' ה–יז
- ^ הסקירה דלהלן מבוססת על מאמרו של הרב אהרן גבאי "מיפוי נוסחי התפילה" שנדפס בהמעין. גרסה ראשונית יותר של המאמר התפרסמה תחת שם העט יהודה כהן, "הצעת מיפוי ראשוני של נוסחי התפילה השונים" ירושתנו ז' (ה'תשע"ד) עמודים רנג–רנז.
- ^ נוסח זה קיבלו עליהם בני תימן מהמאה ה-12 ואילך, ובמאות 17–18 המשיכו להחזיק בו קהילות 'בלדי', וכן קיבלוהו עליהם בני סין.
- ^ מקורו מקסטיליה ופורטוגל. לאחר גירוש ספרד נתפשט בהדרגה נוסח זה בכל צפון אפריקה והמזרח התיכון ואפילו בקוצ'ין שבהודו.
- ^ צפון איטליה.
- ^ ביזנטיון, כלומר יוון וטורקיה.
- ^ נוסח יהודי צפון אפריקה לפני גירושי ספרד (קנ"א ורנ"ב).
- ^ פרס עד המאה ה-16, ובוכרה עד שנת תקנ"ג, בנוסח זה התפללו גם יהודי סין הקדמונים שמוצאם מפרס, אולם לאחר מכן קיבלו עליהם את נוסח הרמב"ם ולא נותרו בנוסחם אלא שרידים בודדים מנוסח פרס.
- ^ תרכובת של נוסחי אשכנז ופרובנס
- ^ תרכובת של נוסחי אשכנז וספרד
- ^ תרכובת של נוסחי פרס ורומניא
- ^ קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.
- ^ לדוגמה בתפילת מוסף בחגים, בנוסח אשכנז נוהגים כדעת התוספות (על מסכת ראש השנה דף לה.) לומר את פסוקי הקרבנות, ובנוסח הספרדים נוהגים כדעת רש"י שאין לאומרם.
- ^ על תופעה זו, עיין בהקדמה לסידור אזור אליהו, ירושלים תשס"ח.
- ^ הרב ד"ר אבי קדיש, נוסח כלל ישראל, באתר נאמני תורה ועבודה, 2012
- ^ עמותת יחד שבטי ישראל, נוסח יחד שבטי ישראל
- ^ שו"ת שואל ומשיב תליתאה חלק א' סימן רמז
- ^ ספר משלי, פרק א', פסוק ח' על פי תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ', עמוד ב'
- ^ שו"ת מהרשד"ם אורח חיים סימן לה'. יביע אומר חלק ו' אורח חיים סימן י' אות ז'.
- ^ שער הכוונות חלק א' עמוד קכח בשם האר"י.
- ^ החיד"א בקשר גודל סימן יב' אות ט' בשם האר"י.