יהושע בירדוגו
הרב יהושע בירדוגו (ט"ז באב ה'תרל"ח, 18 באוגוסט 1878 – כ"ד בתמוז ה'תשי"ג, 7 ביוני 1953) היה רבה הראשי של העיר מקנס שבמרוקו, ראב"ד בבית הדין הגדול לערעורים ברבאט ורבה הראשי של מרוקו.
לידה |
18 באוגוסט 1878 ט"ז באב ה'תרל"ח מקנס | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
7 ביוני 1953 (בגיל 74) כ"ד בתמוז ה'תשי"ג מקנס | ||||
מקום פעילות | מקנס, רבאט, מרוקו | ||||
תקופת הפעילות | ? – 7 ביוני 1953 | ||||
תחומי עיסוק | הלכה, משפט עברי | ||||
רבותיו | הרב חיים מריג'ן, הרב מרדכי בירדוגו (אביו[דרושה הבהרה]). | ||||
| |||||
תפקידים נוספים | רב אב בית דין בעיר מקנס, לאחר מכן הרב הראשי של יהדות מרוקו |
ביוגרפיה
עריכהנולד בשנת 1878 (ה'תרל"ח), לרב יעקב ברדוגו[דרושה הבהרה], מחבר הספר "עדות ביעקב". סבו היה הרב מרדכי בירדוגו[דרושה הבהרה][1], בנו של הרב רפאל בירדוגו המכונה "המלאך רפאל". למד תורה בעיקר אצל אביו ואצל הרב חיים מריג'ן. אולם, הרב יוסף בן נאים כתב עליו כי כמעט לא למד אצל רב אחד בתמידות.[2]
בתאריך ב' באדר ב' ה'תרצ"ב התמנה לתפקיד ראב"ד בעיר מקנס לצד הרב יוסף משאש והרב רפאל ברוך טולדנו, והחליף את קודמו, הרב יעקב טולדאנו (אביו של הרב רפאל ברוך טולדנו).
בחודש אייר ה'תש"א התמנה לתפקיד ראב"ד בבית הדין הגדול בעיר רבאט שבמרוקו, וכרבה הראשי של יהדות מרוקו, לאחר פטירת קודמו הרב חיים יקותיאל בירדוגו בשנת ה'ת"ש. כאות כבוד, רבי יהושע לא רצה לקבל את תפקיד הרבנות בחייו של רבי חיים יקותיאל.
בהיותו ראב"ד מרוקו הקים את מועצת רבני מרוקו, שפעלה גם אחר שהוחלף בתפקיד על ידי יורשו - רבי שאול אבן דנאן.
בנה את הבית הראשון בשכונה החדשה במקנס, ומעל ביתו ייסד את ישיבת "כתר תורה" בראשותו של הרב יצחק סבאג. היה פעיל למען בניין וישוב ארץ ישראל, ועמד בראש חברת "חיבת ציון", יחד עם הרב אהרן אסודרי. בתוך כלל פעולות החברה, הם גם גייסו כספים ושלחו אותם לבניין ארץ ישראל.
כתב עשרות הסכמות לספרים שיצאו בתקופתו, אולם הוא בעצמו לא פרסם שום ספר. בשנת ה'תשע"ב פרסם נכדו – הרב דוד בירדוגו את הספר "בית דינו של יהושע" המרכז ומסכם את כל פסקיו של סבו.
הלך לעולמו בכ"ד בתמוז ה'תשי"ג, 7 ביוני 1953 לאחר מחלה וקשיי לחץ דם.
הפייטן ר' יצחק רואש וכן הרב יוסף משאש, כתבו פיוטים לזכרו של הרב יהושע בירדוגו.
חיים אישיים
עריכהרבי יהושע היה נשוי למזל-טוב בת הרב דוד אסודרי. אחות של מזל-טוב נישאה לרב מימון משאש ושניהם הוריו של הרב שלום משאש. הרב יהושע היה הסנדק של הרב שלום משאש ואחד מרבותיו המובהקים והקרובים.
לרבי יהושע ולרעייתו נולדו שני בנים ובת: בכורם היה אלישע, שנפטר בהיותו בן 19 בלבד, בן נוסף הוא הרב רפאל בירדוגו וביתו היא אסתר בירדוגו.
משפחתו
עריכה- הרב רפאל בירדוגו - סבא רבא שלו
- הרב מרדכי בירדוגו - סבו
- הרב יעקב בירדוגו - אביו, מחבר הספר "עדות ביעקב"
- הרב רפאל בירדוגו – בנו, הרב האחרון של מקנס
- הרב שלום משאש – אחיין של רעייתו הרבנית מזל-טוב
- הרב דוד בירדוגו – נכדו, דיין בית הדין האזורי תל אביב
לקריאה נוספת
עריכה- דוד ברדוגו, בית דינו של יהושע, ירושלים, ה'תשע"ב.
- אלעד פורטל, זה היו"ם משנת הרב יוסף משאש, פאר הקודש, אשקלון, ה'תשע"א.
קישורים חיצוניים
עריכה- יהושע בירדוגו (1878-1953), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ יש להבחין בינו ובין רבי פתחיה מרדכי ב"ר יקותיאל המוכר כמחבר שו"ת נפת צופים ולא זכה לנכדים.
- ^ בספר מלכי רבנן בערכו
רבנים ראשיים למרוקו | ||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הקודם: הרב חיים יקותיאל בירדוגו |
רבנים ראשיים של מרוקו | הבא: הרב שאול אבן דנאן |