סנדק (יהדות)

תפקיד אותו ממלא האדם שעל ברכיו מונח התינוק בשעת ברית המילה

ביהדות, סַנְדָּק הוא האיש המחזיק על ברכיו את הנימול בעת ביצוע המילה (ובמקרה של נימול בוגר, תומך בו).

ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון משמש כסנדק בברית מילה
הרב יעקב אריה אלתר (האדמו"ר השביעי של חסידות גור) משמש כסנדק בברית מילה

מקור המנהגעריכה

קיימים מספר מקורות למנהג הסנדקאות בכמה מדרשים.

במדרש תהילים ("שוחר טוב", סימן לה) מבואר שהקב"ה שימש כסנדק הראשון. כאשר אברהם אבינו היה ירא למול את עצמו, הקב"ה אחזו וסייע לו, ובכך הפך לסנדק של אברהם אבינו.

מקור מוקדם נוסף מופיע בתרגום יהונתן בן עוזיאל, הכותב על הפסוק "גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף", מבאר: בני מכיר בן מנשה כד אתילידו גזרינון יוסף". המפרש מפרש: "רוצה לומר שיוסף היה סנדק, שעל ברכי יוסף היו נימולים".

לפי ספר הערוך, מקור המילה בלשון יוון ורומי ופירושה "פטרין (מלשון פטרון) ופרקליט".

תפקיד הסנדקעריכה

בתלמוד הירושלמי נאמר שהסנדק הוא בחזקת שליח בית דין ונטען שבזמן ברכה האב עצמו צריך להחזיק בילד ולא שליח[1]. הסנדק מכונה גם "בעל הברית". וחכמי ישראל[2] אמרו שהסנדק דומה למקטיר קטורת, וכמו שהקטורת מביאה לעושר לכהן המקטיר אותה, כך הסנדקאות מביאה עושר לסנדק. ומטעם זה לא נותנים לאותו אדם להיות סנדק שוב ושוב, אלא מחלקים את הכבוד בין אנשים שונים, כמו שלא נתנו לכהן אחד להקטיר פעמיים קטורת, כדי לזכות את כולם בברכת העושר.

ישנן קהילות בהן בוחרים שני סנדקים, האחד מביא את הילד מידי הנשים אל הסנדק השני, שמחזיק אותו בשעת המילה. יש גם מקומות בהם הכבוד מחולק בין גברים רבים שמעבירים את הילד מיד ליד. מנהג זה מכונה בקרב יהודי אשכנז "חייקעס".

בקבלה מיוחסת השפעה לזהות הסנדק על התינוק[דרוש מקור]. רבי יצחק מווינה כתב בספרו אור זרוע ”ויש לאדם לחזור ולהדר אחר מוהל ובעל ברית היותר טוב וצדיק“[3].

יש נוהגים שהסנדק נותן מתנות ליולדת ולילד בהגיע הילד לגיל שנה[4].

קוואטרעריכה

ביהדות מזרח אירופה, האדם אשר מגיש את התינוק לסנדק לפני הברית מכונה "כפאטיר" או "קוואטער". הרב שמואל פנחס גלברד מציע שתי אטימולוגיות אפשריות:[5]

הואיל והוא בא בשליחות האב להביא את הילד למילה ו"שלוחו של אדם כמותו" (ברכות לד) לכן הוא נקרא "כאבא" – כפאטר בלעז [...]
י"א שמקור השם מלשון קטורת. מאחר שהוקשה מילה לקטורת, לכן נקרא מגיש התינוק למילה קוטר, כפי שאמרו (כריתות ו) מה לשון קטורת דבר שקוטר ועולה. ומ"קוטר" בוא"ו אחד השתנה ל"קווטר" בשני וא"וין.

אוצר טעמי המנהגים, שער א: ברית מילה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שו"ת מהר"ם אל אשקר - משה בן יצחק אלאשקאר (page 61 of 333), hebrewbooks.org
  2. ^ מהרי”ל (מנהגים, הלכות מילה אות א). והביאו הרמ”א בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רסה סעיף יא).
  3. ^ הובא ברמ"א שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ד, סעיף א'
  4. ^ סנדק באנציקלופדיה יהודית דעת
  5. ^ גלברד, אוצר טעמי המנהגים, עמ' תיג-תיד