מועצת הרבנים במרוקו

גוף רבני אורתודוקסי שהתכנס להתקין תקנות הלכתיות במרוקו, הגוף התקיים בין השנים 1947 - 1955
(הופנה מהדף מועצת רבני מרוקו)

מועצת הרבנים במרוקו (בצרפתית: Concile des Rabbins du Maroc. ה'תש"ז-ה'תשט"ו - 1947-1955) היה גוף רבני אורתודוקסי אשר פעל לתיקון חיי החברה והדת במרוקו, תוך ליכוד הסמכויות התורניות במרוקו תחת גוף מרכזי אחד, ואיחוד המנהגים והתקנות הקהילות השונות במרוקו. למועצת הרבנים הייתה השפעה רבה על מנהגי מרוקו.

אספת מועצת הרבנים הראשונה, 1947. יושבים (מימין): הרבנים: חיים דוד סירירו ושאול אבן דנאן, המפקח מר מוריס בוטבול והנשיא רבי יהושע בירדוגו, הרבנים: מיכאל יששכר אנקווה, שלמה הכהן צבאן ורפאל ברוך טולידאנו. עומדים (מהשני מימין) הרבנים: ידידיה מונסונייגו, אהרן בן חסין, חיים דוד בן סוסאן, יוסף משאש, מרדכי אנקאווה, שמעון כהן ומרדכי קורקוס

רקע היסטורי

עריכה

קהילות יהודי מרוקו התבססו על תפוצות רבות אשר הגיעו לאורך השנים ממקורות שונים והתיישבו ברחבי מרוקו. כל אחת מהקהילות החזיקה במנהגים ותקנות משלה, מה שיצר לא פעם מחלוקות ואתגרים הלכתיים. בפרט בנושאי הכתובה והנישואין, בהם התקיימו הבדלים משמעותיים בין הקהילות שנהגו לפי מנהג המגורשים ותקנותיהם לבין הקהילות שנהגו לפי מנהג התושבים, שלא התחשב כל כך בתקנות המגורשים.

אתגרים אלו התגברו לאחר שמרוקו הפכה למדינת חסות צרפתית, מאז החלה להתפתח מבחינת פיתוח מוקדי תעסוקה וכלכלה ומבחינת תשתיות וכלי תחבורה, וכך המעבר ממקום למקום נעשה תכוף, מה שהביא להגירת אוכלוסיות ממקום למקום במרוקו ולריבוי בקשרי חיתון בין הקהילות. על רקע זה התגלעו חילוקי דעות רבים באשר להנהגה ההלכתית והפרקטית הראויה בין הרבנים.

בנוסף, בהשפעת פעילות כי"ח והתרבות הצרפתית בכלל, החילוניות וערכיה החלו להתפשט בקרב הנוער בערים הגדולות של מרוקו, בייחוד בעיר הנמל קזבלנקה. מצב זה הביא להתרופפות בשמירת המצוות ולתביעות שונות שטרם נמצא להן מענה הלכתי ברור. על רקע זה ניצבו בעיני הרבנים ניצבו אתגרים רבים לחיזוק שמירת הדת.[1]

בשל כך הוחלט להקים גוף רבני מרכזי המוכר גם על ידי ממשלת מרוקו, אשר בו יהיה ייצוג לכל ערי וקהילות יהודי מרוקו, ודרכו יאוחדו וילוכדו כלל המנהגים והתקנות בעיר. להקמת מועצת הרבנים היו שתי מטרות רשמיות עיקריות:

  1. לאחד את התקנות והמנהגים השונים בקהילות מרוקו למנהג אחד ולתקנה אחת אחידה.
  2. לרכז את הגופים התורניים והרבנים הגדולים למקום אחד, כדי לקבל משנה כוח על תקנות והנהגות חדשות לפי צורך השעה.

היסטוריה

עריכה

לאורך קיומה, התכנסה המועצת שש פעמים, בדרך כלל באולם בית הדין הגדול ברבאט, בנשיאות הרב יהושע ברדוגו. לאספות מועצת הרבנים התכנסו רוב ככל אבות בתי הדין של הערים הגדולות במרוקו; רבאט, פאס, מרקש, מקנס, קזבלנקה, טנג'יר, מוגאדור וצפרו, וכן דיינים ורבני ערים מערים משניות קטנות יותר, כגון אוג'דה, סלא, אל-קנטירה, אספי, וזאן, בני מלאל ועוד.

הקמת מועצת הרבנים אורגנה ונוהלה על ידי מוריס אבוטבול, המפקח הרשמי על קהילות היהודים במרוקו מטעם הממשל המרוקאי, ואשר העניק משנה תוקף חוקי למועצת הרבנים.

במסגרת אספות מועצת הרבנים, דנו הרבנים בשורה ארוכה של נושאים עקרוניים וחשובים, איחדו מנהגים ותקנו תקנות בנושאי נישואין, גירושין, כתובות, שבת, כשרות, ירושות, סופרי הסת"ם, מוהלים ועוד. מכוח החלטות משותפות אלו, בטלו מנהגים רבים ברחבי מרוקו, ואוחדו למנהג אחיד המקובל על כלל קהילות יהדות מרוקו.

תקנון המועצת

עריכה

באספה הראשונה הוכרז תקנון מועצת הרבנים, ואופן ההכרעה ההלכתית שעל פיו יפלו הדברים. הדברים שנאמרו באספה יצאו לאור בקונטרס מיוחד בשם "מועצת הרבנים במארוקו",[2] והוסכם על כינונה של מועצת הרבנים. בין השאר הוחלט שהרבנים יהיו חברים בבית הדין הראשי למרוקו ויכהנו אבות בתי דין בעירם, ויתאספו בבירה רבאט על מנת לדון בבעיות העומדות על הפרק, בדרך להתקנת תקנות שתתקבלנה על כלל הרבנים במרוקו.

[3]יצוין שבניגוד להסכמה, בפועל התקיימה האספה בתדירות דו-שנתית.

כינוסי המועצת

עריכה

מועצת רבני מרוקו התכנסה שש פעמים במהלך קיומה. (התארים המובאים להלן נכונים למועד קיום האספות);

האספה הראשונה

עריכה

האספה השנייה

עריכה

האספה השלישית

עריכה

האספה הרביעית

עריכה

האספה החמישית

עריכה

האספה השישית

עריכה

החלטות שהתקבלו ממועצת

עריכה

החלטות ותקנות עיקריות שהתקבלו באספה הראשונה:

  1. במטרה למנוע ביאה על הפנויות: הבא על הפנויה והסיר בתוליה או התעברה ממנו חייב לישאנה ויכפול נדונייתה, ואם לא רצו ייקנס בסכום גבוה.
  2. במטרה למנוע עיכוב מימוש שידוכין: משודך אשר חזר בו מהשידוכין אחר ששה חודשים ולא נתן טעם הגיוני בפני בית הדין, ייקנס בסכום גבוה וכן ישלם חצי נזק ממה שהפסידה הכלה אם הכינה נדוניה עבורו.
  3. במטרה למנוע מרוצת הגירושין: אשה שמחלה על כתובתה יכולה לחזור בה תוך ג' ימים, וגירושין ייערכו רק אחר ג' חודשים מהחלטת הזוג ורק בפני בית דין בהרכב של שלושה דיינים, ורק אחר שבררו והעמיקו בטענות בני הזוג.
  4. במטרה לחזק את שמירת השבת: הרבנים ינאמו בקהילותיהם בשבתות בכל מקום לכה"פ פעם בחודש, ויעוררו וילהיבו על שמירת השבת בדקדוקה. כל רב יגיש את פועלו בנושא זה לתום תקופת השנה בפני מועצת הרבנים.
  5. במטרה למנוע בעיות כשרות ביין: בעלי המסחר ביין ישלמו לוועד, אשר יממן משגיחי כשרות שישהו בכל מחסני היין ויוודאו את כשרותו.
  6. במטרה לחזק את לימוד התורה: יוקמו ישיבות נוספות, וכל רב ידאג להפרחת התורה בעירו ובקהילותיו. הרבנים יגישו סיכום של פעילותם בנושא זה למועצת הרבנים לתום תקופת השנה.
  7. במטרה לצמצם את מעמדן של ההילולות הסוחף את לב ההמון והופך כעיקר הדת: אין לערוך הילולות ללא רישיון ביה"ד המחוזי וביה"ד הגדול. בקברי הצדיקים תבוצע הפרדה מגדרית. אין להקים אהל על קבר צדיק ללא אישור מרב העיר, וכן אין למכור מאכל ומשתה במקומות הללו כלל, כי אם לקיים מסגרות לימוד תורה.
  8. במטרה לחזק את הטהרה בבית היהודי: שיפוץ מקוואות הטהרה לנשים שיהיו מפוארים ונעימים, חיזוק ההשגחה על כשרותם ועידוד הציבור להקפדה על הלכות הטהרה וחומרת איסור נדה.[6]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פרופ' משה עמאר, יש דין ויש דיין: השתלבותם של רבני מרוקו בממסד הרבני של ישראל, באתר מקור ראשון, ‏21 באפריל 2022
  2. ^ ראו בפרק "קישורים חיצוניים".
  3. ^ ראו: מכון תולדות, המשפט העברי בקהילות מרוקו, דפוס המקור, עמ' 253 ואילך.
  4. ^ מועצת הרבנים במארוק - האסיפה השנתית השנית, רבאט, מרוקו, תש"ט
  5. ^ מועצת הרבנים במארוק - האסיפה השנתית השלישית, רבאט, מרוקו, תש"י
  6. ^ מועצת הרבנים במארוק, רבאט, מרוקו, תש"ז