יואל מילר
הרב ד"ר יואל הכהן מילר (בכתיב היידי שהיה נהוג בזמנו: מיללער. בגרמנית: Joel (Julius) Müller. חשוון ה'תקפ"ח, 4 בנובמבר 1827 - כ' בחשוון ה'תרנ"ו, 6 בנובמבר 1895) היה רב וחוקר ספרות התלמוד והגאונים, מאנשי "חכמת ישראל". הוציא לאור כמה מספרי הגאונים והראשונים, חלקם לראשונה.
לידה |
4 בנובמבר 1827 אוהרסקי אוסטרו, צ'כיה |
---|---|
פטירה |
6 בנובמבר 1895 (בגיל 68) ברלין, הקיסרות הגרמנית |
ענף מדעי | יהדות |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בווייסנזה |
מוסדות | בית המדרש הגבוה למדעי היהדות |
ביוגרפיה
עריכהיליד העיר אוהרסקי אוסטרו (אנ') שבקיסרות האוסטרו הונגרית (כיום בצ'כיה), לאביו הרב משה לייב הכהן, שהיה רב העיירה ולאמו קתי. למד תורה מפי אביו, ולאחר מכן בבית המדרש לרבנים בווינה ובאוניברסיטת וינה (1851-1853). מילא את מקום אביו ברבנות משנת 1853 ועד 1867. בשנים אלו הוא הצטרף לחברת מקיצי נרדמים[1].
בין השנים 1867–1872 כיהן כרב בצ'סקה ליפה (אנ') שבבוהמיה. בשנת 1874 שב לווינה, ולימד בבית המדרש לרבנים שם ובבית ספר יהודי, והגיע לדרגת פרופסור. בווינה הוא התקרב לאהרן ילינק שקירב אותו והטיל עליו את מלאכת הוצאת מסכת סופרים[2]. בשנת 1884 החל ללמד בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות בברלין[3] ובו בזמן לימד בבית היתומים על שם אורבך[2].
בשנת 1885 כיהן כחבר "הועדה ההיסטורית לחקירת קורות היהודים בגרמניה", כחוקר ספרות השו"ת של חכמי אשכנז[4].
נישא לרגינה, ולהם נולדו ארבעה ילדים.
נפטר בברלין ב-6 בנובמבר 1895[5], ונקבר בבית הקברות היהודי בווייסנזה. בלווייתו ליווהו בני משפחתו ומורי ותלמידי בית המדרש למדעי היהדות,[6] וכן תלמידי בית המדרש לרבנים בברלין.[7]
ספרים שהוציא לאור
עריכה- מסכת סופרים, מהדורה מדעית עם ביאור בגרמנית, לייפציג, תרל"ח, באתר היברובוקס
- חלוף מנהגים בין בני בבל לבני ארץ ישראל, וינה, תרל"ח/ 1878, באתר היברובוקס - יצא לאור לראשונה על ידו.
- תשובות חכמי צרפת ולותיר, וויען, תרמ"א, באתר היברובוקס[8]
- מפתח לתשובות הגאונים, ברלין, תרנ"א, באתר היברובוקס - תשובות שאסף מתוך כתבי יד של ראשוני חכמי צרפת ולותיר.
- תשובות גאוני מזרח ומערב, ברלין, תרמ"ח, באתר היברובוקס - תשובות מגאוני בבל (מזרח) ומחכמי ספרד וצפון אפריקה בשלהי תקופת הגאונים (מערב), בהם רבי שמואל הנגיד וחכמי קירואן.
- תשובות רבנו קלונימוס מלוקא ליקוט מכתב יד של תשובות רבי קלונימוס בן משה.
- הלכות פסוקות מן הגאונים, קרקוב, תרנ"ג, באתר היברובוקס - מהדורה מדעית.
מכתביו
עריכה- יו"ט ליפמאן צונץ - חלק א', הצפירה, 11 בדצמבר 1895; יו"ט ליפמאן צונץ - חלק ב', הצפירה, 16 בדצמבר 1895
קישורים חיצוניים
עריכה- נקרולוג, ד"ר יואל מילר ז"ל, המגיד, 14 בנובמבר 1895
- יואל מילר (1827-1895), דף שער בספרייה הלאומית
- יואל מילר, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ע"ד חברת מקיצי נרדמים, המגיד, 31 ביולי 1867
- ^ 1 2 עוד לתולדות הד"ר יואל מיללר, הצפירה, 18 בנובמבר 1895
- ^ יהודה רוזנטל, בית המדרש הגבוה לחכמת ישראל בברלין בתוך: שמואל קלמן מירסקי (עורך), מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם, עגן, ניו יורק 1956, עמ' 663.
- ^ יהודה רוזנטל, "לקורות היהודים בפולין לאור שו"ת המהר"ם מלובלין", סיני לא, ה'תשי"ב. יצוין, ששנים ספורות לפני כן, הוציא לאור את "תשובות חכמי צרפת ולותיר".
- ^ טלגרמים להמגיד, המגיד, 7 בנובמבר 1895
- ^ יהודה ליב ווינץ, רבי יואל מיללער איננו, הצפירה, 15 בנובמבר 1895
- ^ נקרולוג, ד"ר יואל מילר ז"ל, המגיד, 14 בנובמבר 1895.
- ^ בינה בספרים, המליץ, 25 באוקטובר 1881