יוהאן ברנהרד באזדוב

פילוסוף גרמני

יוהאן ברנהרד באזדובגרמנית: Johann Bernhard Basedow; ‏ 11 בספטמבר 1724 - 25 ביולי 1790) היה מחדש בתחום החינוך, מראשי תנועת הפילנתרופיניסטים שדגלה בחינוך ילדים תוך גירוי החושים, לימוד מעשי ודוגמאות מוחשיות. ייסד ועמד בראשו של בית הספר "פילנתרופינאום" בדסאו (Philanthropinum Dessau) וחיבר מקראה חלוצית בשם "ספר היסוד עם תמונות" (Elementarwerk mit Kupfern, 1774),, שזכתה לשבחיו של עמנואל קאנט כחומר הלימוד לחינוך הרצוי[1].

דיוקנו מאת דניאל שודווויקי
מורה מלמד בכיתה בבית ספר פילנתרופינאום של באזדוב בדסאו, תחריט של שודווויקי מתוך "ספר היסוד"

תולדות חייו עריכה

נולד למשפחה בורגנית בהמבורג. אביו היה עושה-פאות. התחנך בהמבורג ולמד תאולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת לייפציג. בין 1749 ל-1753 שימש כמורה פרטי לבן אצילים מהולשטיין. בתפקידו זה יצר שיטות לימוד המבוססות על אפיו האישי של הנער ודרך תפיסתו ועל משחק והתנסות מעשית בחומר הנלמד. הוא הציג את שיטתו החדשה להוראת בני אצילים כעבודה לשם קבלת תואר דוקטור מאוניברסיטת קיל.

ב-1762, בהשפעת ספרו של ז'אן-ז'אק רוסו "אמיל, או על החינוך" חיבר באזדוב את הספר Vorstellung an Menschenfreunde für Schulen, nebst dem Plan eines Elementarbuches der menschlichen Erkenntnisse ("מבוא פילנתרופיניסטי לבית ספר ותבנית של ספר-יסוד לידע האנושי") שהיה לאבן היסוד לקבוצת אינטלקטואלים שביקשו להפוך את החינוך המסורתי המשמים שניתן עד אז במסגרת הכנסייה והתבסס על שינון לחינוך הרואה את הילד ומלמד אותו לפי תפיסתו. עיקרי תוכנית הלימודים שהציע היו מדעי הטבע, היסטוריה, גאוגרפיה, שפות וחינוך דתי ומוסרי. חומר הלימוד, קבע, צריך להימסר בדרך חווייתית, מעניינת ורלוונטית, ובאופן התואם את רמת הקליטה של הילדים.

הנסיך לאופולד השלישי, דוכס אנהלט-דסאו הכיר את באזדוב באמצעות יוהאן וולפגנג פון גתה והסכים לכך שבאזדוב יפתח בזסאו בית ספר במימון ממשלתי. בשנת 1774 פתח באזדוב את ה"פילנתרופינאום" (Philanthropinum Dessau שיועד לבני המעמד הבורגני. בית ספר זה זכה להתעניינות ציבורית רבה ובין היתר ביקרו בו וציינו אותו לטובה הפילוסוף עמנואל קאנט והמחזאי גוטהולד אפרים לסינג[2]. בית הספר התפרסם והיווה דגם לבית ספר מתקדם, אנשי חינוך פילנתרופיניסטים הגיעו לעבוד בבית הספר מכל רחבי המרחב הגרמני (כולל שווייץ ורוסיה) ולאחר שלימדו בו תחת הנחייתו של באזדוב חזרו למקומותיהם וייסדו בהם בתי ספר דומים. באותה שנה פרסם יחד עם המאייר שודווויקי (Daniel Chodowiecki) את "ספר היסוד עם תמונות" (Elementarwerk mit Kupfern). הספר היה עשיר בהמחשות (כגון מפות ודיאגרמות) ותמונות (בעלי חיים, צמחים, מכשירים וכדומה) ועודד ניסויים ותצוגות בכיתה (ממדידה באמצעות מד זווית ועד תצפית בבעלי חיים). באזדוב עזב את בית הספר לאחר חילוקי דעות ב-1778 ונפטר במגדבורג שנתיים מאוחר יותר.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ טל קוגמן, המשכילים במדעים: חינוך יהודי למדעים במרחב דובר הגרמנית בעת החדשה, הוצאת מאגנס 2013 עמ' 21
  2. ^ טל קוגמן, המשכילים במדעים: חינוך יהודי למדעים במרחב דובר הגרמנית בעת החדשה, הוצאת מאגנס 2013 עמ' 20