יוניס ניוטון פוט

מדענית אמריקאית, פעילה למען זכויות נשים

יוניס ניוטון פוטאנגלית: Eunice Newton Foote‏; 17 ביולי 181930 בספטמבר 1888) הייתה מדענית, פיזיקאית, ממציאה, ופעילה למען זכויות נשים אמריקאית. היא הייתה המדענית הראשונה שגרסה כי שינוי חלקו היחסי של הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה ישנה את הטמפרטורה שלה, בבמאמר שהוצג בכנס של האיגוד האמריקני לקידום המדע (AAAS) בשנת 1856. אף על פי שהניסויים שלה לא הבחינו בבירור בין ההשפעה של קרינת שמש מקרית לזו של גלי אינפרא אדום ארוכים, פוט זיהתה את הגורם הבסיסי למה שאנו מכנים כיום אפקט החממה.

יוניס ניוטון פוט
Eunice Newton Foote
לידה 17 ביולי 1819
גושן, קונטיקט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בספטמבר 1888 (בגיל 69)
לנוקס, מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות גרינווד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג אלישע פוט עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מרי פוט הנדרסון, אוגוסטה פוט ארנולד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייה

עריכה

יוניס ניוטון נולדה בשנת 1819 בגושן, קונטיקט, וגדלה בטרוי, ניו יורק. אמה הייתה תרזה ניוטון, ואביה היה אייזק ניוטון הבן, במקור מגושן, קונטיקט ואחר כך חקלאי במזרח בלומפילד, ניו יורק.[1] היו לה שש אחיות וחמישה אחים.[2]

בשנים 1836–1838 למדה יוניס בסמינר לנשים בטרוי, שלימים נקרא "בית הספר ע"ש אמה וילארד". סטודנטיות בסמינר הורשו להשתתף במכללה למדעים הסמוכה, ושם למדה פוט כימיה בסיסית וביולוגיה. שם היא הושפעה מספרי הלימוד של אלמירה הארט לינקולן פלפס, אחותה של אמה וילארד, שהייתה חלוצה במדע, מומחית בבוטניקה, והחברה השלישית ב- AAAS.[3]

ב-12 באוגוסט 1841 התחתנה עם אלישע פוט, שופט, סטטיסטיקאי וממציא ממזרח בלומפילד.[4][5] אלישע ויוניס התגוררו בסנקה פולס,[6] ובהמשך הם עברו לסרטוגה, ניו יורק. יוניס תוארה כ"ציירת טובה של דיוקנאות וציורי נוף". לשניים היו שתי בנות: מרי פוט (1842–1931), אמנית וסופרת, ואוגסטה ניוטון פוט (1844–1904), סופרת ואוצרת בברנרד קולג'.

יוניס פוט קבורה בבית העלמין גרינווד בברוקלין, ניו יורק.[7]

קריירה

עריכה

כחברת ועד בוועידת סנקה פולס בשנת 1848, ועידת זכויות הנשים הראשונה, פוט הייתה אחת החותמות על הצהרת הזכויות של הכנס. גם בעלה אלישע חתם על ההכרזה. היא הייתה אחת מחמש הנשים שהכינו את הליכי הוועידה לפרסום.[8] פוט הייתה שכנה וחברה של הסופרת אליזבת קיידי סטנטון.

מחקר

עריכה

פוט ערכה סדרת ניסויים שהדגימו את האינטראקציות של קרני השמש בגזים שונים. היא השתמשה במשאבת אוויר, ארבעה מדחומים ושני גלילי זכוכית. תחילה הציבה שני מדחומים בכל צילינדר, ובאמצעות משאבת האוויר פינתה את האוויר מצילינדר אחד ודחסה אותו בשני. כאשר שני הצילינדרים הגיעו לאותה טמפרטורה, היא הניחה אותם באור השמש כדי למדוד את ההבדלים בטמפרטורה לאחר החימום ובתנאי לחות שונים. היא ביצעה ניסוי זה בפחמן דו-חמצני, אוויר רגיל ומימן.[9] מבין הגזים שבדקה, פוט הגיעה למסקנה כי פחמן דו-חמצני ( CO2 ) לכד הכי הרבה חום, והגיע לטמפרטורה של 52 מעלות צלזיוס.[10] בנוגע להיסטוריה של כדור הארץ סברה פוט כי "אטמוספירה של הגז הזה תיתן לאדמה שלנו טמפרטורה גבוהה; ואם, כפי שיש כאלה המניחים, בתקופה אחת בהיסטוריה שלה, האוויר יתערבב בה במידה גדולה יותר מאשר במצב הנוכחי, זה בוודאי יביא לטמפרטורה גבוהה יותר..."[11][12]

פוט המחישה את ממצאיה במאמר שכותרתו, נסיבות המשפיעות על חום קרני השמש, שהתקבל באספה השנתית השלישית של האיגוד האמריקני לקידום המדע (AAAS) ב-23 באוגוסט 1856. לא ברור מדוע פוט לא הציגה את עבודתה שלה בכנס, מכיוון שבעיקרון נשים כבר הורשו אז לדבר בכנסים אלה; במקום זאת, פרופ' ג'ון הנרי ממוסד סמית'סוניאן הציג את ממצאי עבודתה. לפני שהציג את מחקרה של פוט, הנרי הציג את הממצאים באומרו כי "למדע אין מדינה ואין מגדר. תחום האישה מכיל לא רק את היפה והשימושי, אלא גם את האמת".[13] [14] המאמר של פוט פורסם מאוחר יותר באותה שנה בשמה ב"כתב העת האמריקאי לאמנויות ומדע".[15]

ככל הנראה מבלי שהיה מודע לפרסום המחקר של פוט בשנת 1856 ב-AAAS, שלוש שנים לאחר מכן דיווח ג'ון טינדל על תוצאותיו ובחן כיצד גזים שונים לכדו קרינה תרמית אינפרא אדום.[15] מאמרו ציין: "איננו יודעים דבר על ההשפעה אפילו של אוויר על חום המוקרן ממקורות יבשתיים... ביחס לפעולה של גזים אחרים על חום, אין ברשותנו, עד כמה שידוע לי, אפילו ניסוי אחד". באופן שגוי, טינדל זכה לרוב בקרדיט עבור ביצוע העבודה הבסיסית על אפקט החממה ועל מדע שינוי האקלים.

פוט עבדה גם על עירור חשמלי של גזים. באוגוסט 1857, עבודותיה פורסמו שוב ב"רשומות ההתאחדות האמריקאית לקידום המדע".[16] בשנת 1860 היא רשמה פטנט על "מילוי לסוליות מגפיים ונעליים".[17]

הכרה

עריכה

בשנת 2010, גאולוג הנפט בדימוס ריי סורנסון נתקל בעבודתה של פוט בגיליון 1857 של כתב העת Annual Scientific Discovery. הוא הבין מיד שפוט הייתה הראשונה לקשר בין פחמן דו-חמצני לשינויי אקלים וכי עבודתה לא זכתה להכרה.[13] בינואר 2011 פרסם סורנסון את ממצאיו בקשר לפוט ב-AAPG Search and Discovery, שזכו ל"יותר תגובה מכל אחת מהעבודות האחרות שלו". בשנת 2018, סימפוזיון באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה הכיר בתרומתה של פוט למדעי האקלים ובמחדל של השמטתה מההיסטוריה של התחום.

מאז שמחקריה של פוט נכנסו לתודעה המחקרית הציבורית, התנהל ויכוח ממושך בשאלה האם טינדל השתמש בכוונה בעבודותיה של פוט ללא קרדיט ראוי או שמא מדובר רק בתזמון מקרי.[18]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יוניס ניוטון פוט בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Reed, Catherine C. "Eunice Newton Foote". Bouteloua (blog).
  2. ^ "Isaac Newton". RootsWeb.
  3. ^ Emma Willard School Archives / Troy Female Seminary Catalogs Collection, Listed in 1836-37 Catalog
  4. ^ Newton Leonard, Ermina (1915). Newton genealogy, genealogical, biographical, historical, being a record of the descendants of Richard Newton of Sudbury and Marlborough, Massachusetts 1638, with genealogies of families descended from the immigrants Rev. Roger Newton of Milford, Connecticut, Thomas Newton of Fairfield, Connecticut. De Pere, Wis.: B.A. Leonard. p. 110. נבדק ב-8 בדצמבר 2016 – via ebooksread.com. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Goodwin, Nathaniel (1849). The Foote family: or, The descendants of Nathaniel Foote, one of the first ... Hartford: Case, Tiffany and company. p. 159 – via Archive.org.
  6. ^ "Foote House, site of ...A NYS Women's History Site". New York State Women's History. New York Cultural Heritage Tourism Network. אורכב מ-המקור ב-27 במרץ 2017. נבדק ב-8 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ קברה של פוט.
  8. ^ Wellman, Judith (2010), The Road to Seneca Falls: Elizabeth Cady Stanton and the First Woman's Rights Convention, University of Illinois Press. ISBN 9780252092824, pp. 203-204.
  9. ^ Rathi, Akshat (May 14, 2018). "The female scientist who identified the greenhouse-gas effect never got the credit". Quartz.
  10. ^ Foote, Eunice (November 1856), "Circumstances affecting the Heat of the Sun's Rays," The American Journal of Science and Arts. 22. pp. 382–383.
  11. ^ Sorenson, Raymond P. (2018). "Eunice Foote's Pioneering Research on CO2 and Climate Warming: Update*". AAPG.
  12. ^ McNeill, Leila (December 5, 2016). "This Lady Scientist Defined the Greenhouse Effect But Didn't Get the Credit, Because Sexism". Smithsonian.
  13. ^ 1 2 Mandel, Kyla (May 18, 2018). "This woman fundamentally changed climate science — and you've probably never heard of her".
  14. ^ Mandel, Kyla (18 במאי 2018). "This woman fundamentally changed climate science — and you've probably never heard of her". נבדק ב-2018-12-17. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 McNeill, Leila (December 5, 2016). "This Lady Scientist Defined the Greenhouse Effect But Didn't Get the Credit, Because Sexism". Smithsonian.
  16. ^ Foote, Eunice (1858), "On a new source of electrical excitation". Proceedings of the American Association for the Advancement of Science, p. 123.
  17. ^ Wellman, Judith (2010). The Road to Seneca Falls: Elizabeth Cady Stanton and the First Woman's Rights Convention. University of Illinois Press. ISBN 9780252092824, p. 223.
  18. ^ Roland Jackson (2019), "Eunice Foote, John Tyndall and a question of priority". Notes and Records. The Royal Society: 1–14. doi:10.1098/rsnr.2018.0066.