יהונתן אינדורסקי
יהונתן אינדורסקי (נולד בשנת תשמ"ד, 1984) הוא תסריטאי ובמאי ישראלי, זוכה פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה על הסדרה שטיסל.
לידה |
1984 (בן 40 בערך) ירושלים, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-2011 |
מקום לימודים | |
פרופיל ב-IMDb | |
נעוריו
עריכהנולד בשכונת גבעת שאול בירושלים, כבן הזקונים מתוך חמישה אחים במשפחה בעלת אורח חיים חרדי-ליטאי ממוצא רוסי הונגרי. למד בישיבת אור אלחנן לצעירים ובישיבת פוניבז'.[1] בשנת 2002, בתום שלוש שנות לימודים פרש מפוניבז' ובמשך כמה שנים כתב עבור השבועון החרדי בקהילה, תחת שם העט יהונתן ענבר. ב-2005 החל ללמוד קולנוע ב"סם שפיגל", לאחר צפייה באחד היומנים של דוד פרלוב והיחשפות לסרטי איכות בסינמטק. במקביל המשיך בעבודתו כעיתונאי. בשנים 2007–2010 שימש כעורך השבועון שעה טובה.[2]
יצירתו
עריכהב-2010 נבחר סרט הגמר "דרייבר" לסרט המצטיין ב"סם שפיגל" ואף השתתף בפסטיבל הקולנוע ירושלים. "דרייבר", בהשתתפות ערן איוניר ומיכאל וייגל, מתאר מסע לילי של גיוס כספים.[3] באותה שנה ביים וצילם את הסרט התיעודי "עולים ויורדים בו", ובו חמש מעשיות ודמויות שוליים בנחלאות בירושלים. הסרט השתתף בפסטיבל קולנוע דרום 2010 והוקרן בפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים.
ב-2012 יצר וכתב יחד עם הסופר אורי אלון את סדרת הדרמה "שטיסל", המספרת את קורותיהם של אב חרדי ובנו החיים בשכונת גאולה בירושלים. בעונתה הראשונה והשנייה זכתה "שטיסל" ב-17 פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה, בהם פרס התסריט לאינדורסקי ולאלון. הסדרה נמכרה בשנת 2018 לרשת נטפליקס ומשודרת בעשרות מדינות ברחבי העולם. באותה שנה, במסגרת החממה הבינלאומית לקולנוע ירושלים, החל בכתיבת התסריט לסרטו העלילתי הארוך הראשון "דרייבר", הפקה ישראלית-צרפתית על בסיס הסרט הקצר "דרייבר".
ב-2013 עלה לאקרנים סרטו התיעודי "זמן פוניבז'", המתעד את חיי היום יום של כמה מתלמידי ורבני הישיבה. הסרט הופק עבור זכיינית ערוץ 2 רשת ו-yes דוקו, השתתף בין היתר בפסטיבל חיפה, וזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר לשנת 2013 בקטגוריית סרטי ביכורים בטקס פורום היוצרים הדוקומנטריים, ובפרס הסרט התיעודי הטוב בפסטיבל Jewish Motifs בוורשה 2014.
בשנת 2015 ביים את הסרט הקצר "החזן והים" שזכה בפרס לבימוי בסרט עלילתי קצר בפסטיבל ירושלים ומועמד לפרס אופיר בקטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר.[4] באותה שנה החל בשיתוף פעולה עם אורי אלון ליצירת מיני-סדרה בשם "אוטונומיות" עבור חברת הכבלים HOT.
באפריל 2016 החל לביים את סרטו העלילתי הראשון "דרייבר", הסרט הוא הרחבה של סרט הגמר שלו משנת 2010, הנושא את אותו שם. בדרייבר מככבים משה פולקנפליק, רבקה מיכאלי, דובלה גליקמן, יעל אבקסיס, יחזקאל לזרוב ואחרים. הסרט יצא לאקרנים ביוני 2018 וזכה בשלושה פרסים מטעם פורום מבקרי הקולנוע בישראל: פרס הסרט, פרס התסריט ופרס השחקן הראשי הטובים ביותר לשנת 2018.[5]
ב-2018 יצר יחד עם אורי אלון את המיני-סדרה אוטונומיות, המתרחשת תחת היסטוריה חלופית, בה מפוצלת מדינת ישראל לשתיים: מדינה חילונית ואוטונומיה חרדית. הסדרה זכתה בנובמבר 2018 בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בז'נבה[6] ונבחרה על ידי עיתון הארץ כאחת מחמש הסדרות הטובות ששודרו בישראל ב-2018.[7]
ב-2023 עלתה לבמת תיאטרון בית ליסין ההצגה "בבצ'יק", הצגה קומית אותה יצר בבימויו של נועם שמואל.[8]
סגנונו
עריכהביצירתו מרבה אינדורסקי לעסוק בהתמודדות של חיי היום יום של הגיבורים, שהם בדרך כלל אנשים מן השורה בציבור החרדי, עם סיפור שיכול היה להתרחש גם במנותק מהיותם חרדים. זאת בניגוד לאופן שבו הוצגו דמויות אלו בקולנוע הישראלי במשך שנים רבות, כבר מימי קונילמל, בדרך כלל כדמויות חריגות המתייסרות בהתחבטויות אמוניות, או חיות בחוסר השלמה עם אורח חייהם.
מה שמעניין אותי לבחון הוא הקונפליקט בין האדם העומד מול היקום ותוהה על מצבו, יותר מאשר הקונפליקט, החשוב גם הוא, של האדם מול דתו... לראות חרדים שאוהבים להיות חרדים, שלא קמים בבוקר וחושבים על העולם מעבר, אלא מתמודדים עם המצוקות הקיומיות והצורך הנואש באהבה. את כל זה עוטפת היכולת החרדית המופלאה לצחוק מכל דבר, כי מה נותר לנו בעולם הזה מלבד איזו אנחה טובה, האוכל שאהבנו בילדותנו, והמעייש'ס – הסיפורים שבלעדיהם היינו נשכחים
במובן זה, יצירתו היא חלק מגל יצירות קולנועיות שהחל בעשור הראשון של המאה ה-21, של אמנים בעלי זיקה לעולם החרדי, בדרך כלל חוזרים בתשובה או יוצאים בשאלה. את חייו שלו מגדיר אינדורסקי כנעים על שני מסלולים, אך "במהותי אני חרדי". ביוצרים הללו הוא רואה אנשים שאולי עשו "שינוי מתקן של שנות קולנוע ישראלי רבות בהן דמות החרדי הייתה כמעט קלישאה והיה ניתן לשאול אותה מסרט אחד למשנהו", ובהם נמנים היוצר והשחקן שולי רנד ("האושפיזין"), הבמאי דוד וולך ("חופשת קיץ"), הבמאי מני פיליפ ("ויהי חושך ויהי אור") והבמאית רמה בורשטיין ("למלא את החלל").[9]
יחד עם זאת, על אף ההתמקדות ביצירתו בתיאורי הווי ובחוויות הפשוטות אין מדובר בעיניו בהתעלמות מהסוגיה האמונית. אדרבה, עניין האמונה מבצבץ ועולה ביתר שאת מתוך תיאור שכזה:
""אחד היסודות הגדולים ביותר באמונה היהודית הוא שאלוהים מסתיר את עצמו, סוד הצמצום. אלוהים, כדי לברוא את העולם, היה צריך לצמצם ולהסתיר את עצמו, כי הכול הוא אלוהים. בשביל ליצור משהו נפרד ממנו הוא היה חייב להיעלם... מדברים על הקולנוע המודרניסטי של אנטוניוני וברגמן כקולנוע שמעמיד את האדם במרכז, שאלוהים לא קיים בו. ואני תמיד הרגשתי שזה הפוך, זה שאלוהים לא קיים שם זו הנוכחות הכי גדולה שלו. כשהאדם עומד מול עצמו במראה ומבין שהוא בסופו של דבר מה שיש לו, זו הנוכחות הכי גדולה של אלוהים".
פילמוגרפיה נבחרת
עריכהקולנוע
עריכהשנה | שם הסרט | הערות |
---|---|---|
2010 | עולים ויורדים בו | |
2013 | זמן פוניבז' | |
2015 | החזן והים | |
2018 | דרייבר |
טלוויזיה
עריכהשנה | שם הסדרה | הערות |
---|---|---|
2012–2021 | שטיסל | |
2018 | אוטונומיות |
חיים אישיים
עריכהאותות הוקרה
עריכה- פרס הסרט המצטיין עבור סרט הגמר ב"סם שפיגל", "דרייבר"
- פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר לשנת 2013 בקטגוריית סרטי ביכורים ופרס הסרט התיעודי הטוב בפסטיבל Jewish Motifs בוורשה 2014 ל"זמן פוניבז'"
- 17 פרסים מטעם האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשתי העונות של "שטיסל", כולל פרס התסריט (יחד עם אורי אלון)
- פרס לבימוי סרט עלילתי קצר בפסטיבל ירושלים לסרט "החזן והים"
- פרס הסדרה הטובה ביותר לשנת 2018 עבור ״אוטונומיות״ בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בז'נבה.[11]
- פרס הסרט, השחקן והתסריט הטובים ביותר לשנת 2018 עבור ״דרייבר״ מטעם פורום מבקרי הקולנוע בישראל.[12]
קישורים חיצוניים
עריכה- יהונתן אינדורסקי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- יהונתן אינדורסקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- יהונתן אינדורסקי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- יהונתן אינדורסקי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- עמיחי חסון, מחפש מקום – ראיון עם יהונתן אינדורסקי על סרטו זמן פוניבז', מעריב, 29 במרץ 2013
- חוצה ישראל - שיחה עם יהונתן אינדורסקי, הטלוויזיה החינוכית הישראלית, באתר יוטיוב, 18 במאי 2013
- רפאל בלולו, גם לאברכים יש רגעים קודרים, באתר בית אבי חי, 13 בינואר 2014
- לי-אור אברבך, "אני מאוד קשור למקום שגדלתי בו, ולא אוכל לעזוב אותו אף פעם. אבל באותה מידה אני לא יכול לחזור", באתר גלובס, 15 בדצמבר 2015
- יהודה נוריאל, עקיבא שטיסל הוא האופציה החרדית שלי, באתר "ידיעות אחרונות", 2 באוקטובר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ יריב פלג, זמן פוניבז': הצצה נדירה לחיי ישיבה, 24.03.2013
- ^ חגיגי: ביקורת עיתוני חג הפסח תשע"א, באתר "הגניזה", מאי 2011
- ^ הסרט המלא, בספריית הווידאו של אתר בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה
- ^ עכבר העיר, המועמדים לפרס אופיר: "המילים הטובות" בראש, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2015
- ^ נירית אנדרמן, "דרייבר" זכה בפרס הסרט הישראלי הטוב ביותר מטעם פורום מבקרי הקולנוע, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2018
- ^ מערכת, הסדרה 'אוטונומיות' זכתה בפרס בינלאומי, באתר כיפה, 11 בנובמבר 2018
- ^ אריאנה מלמד, איך אומרים בינג' בעברית? הסדרות הישראליות הטובות של 2018, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2018
- ^ בבצ'יק, באתר תיאטרון בית ליסין
- ^ מחפש מקום – ראיון עם יהונתן אינדורסקי על סרטו זמן פוניבז', מוסף 'ערב שבת', מעריב, 29 במרץ 2013
- ^ איציק אוחנה, יוצר 'שטיסל' ובוגר 'פוניבז' התחתן | צפו בתיעוד, באתר כיכר השבת, 20 בספטמבר 2022
- ^ מערכת, הסדרה 'אוטונומיות' זכתה בפרס בינלאומי, באתר כיפה, 11 בנובמבר 2018
- ^ נירית אנדרמן, "דרייבר" זכה בפרס הסרט הישראלי הטוב ביותר מטעם פורום מבקרי הקולנוע, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2018