יוסטיין גורדר

סופר נורווגי

יוסטיין גורדרנורווגית: Jostein Gaarder; נולד ב-8 באוגוסט 1952) הוא סופר נורווגי, שכתב רומנים, סיפורים קצרים וספרי ילדים.

יוסטיין גורדר
Jostein Gaarder
לידה 8 באוגוסט 1952 (בן 72)
אוסלו, נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אוסלו, בית הספר הקתדרלי באוסלו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה נורווגית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Solitaire Mystery, עולמה של סופי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1986 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר אולב הקדוש (2005)
  • Riksmålsforbundets barne- og ungdomsbokpris
  • Brage Prize honorary award (2002)
  • פרס הספרות ע"ש פר גינט (1996)
  • Norwegian School Librarians Association Literature Award (1993)
  • פרס המוציאים לאור הנורווגי (1993)
  • בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו

עריכה

גורדר נולד באוסלו, נורווגיה, למשפחת מורים ומחנכים. הוא למד לשונות סקנדינביות ותאולוגיה באוניברסיטה של אוסלו. במשך זמן מה, לפני שהחל בקריירה של כתיבה, לימד פילוסופיה.

יצירתו המוכרת ביותר היא הרומן עולמה של סופי, שכותרת המשנה שלו היא "רומן על תולדות הפילוסופיה". יצירה פופולרית זו תורגמה לחמישים ושלוש שפות. בעולם מצויים עשרים וששה מיליון עותקים מודפסים, שלושה מיליון מהם נמכרו בגרמניה לבדה.

בשנת 1997 ייסד גורדר יחד עם רעייתו סירי דאנביג את "פרס סופי", שנקרא על שם הדמות מהספר. זהו פרס בינלאומי לסביבה ופיתוח בר-קיימא, בגובה מאה אלף דולר, שניתן מדי שנה עד לשנת 2013, אז הופסקה הענקתו בשל העדר מימון.

מחלוקת על מאמרו

עריכה

באוגוסט 2006, על רקע המלחמה בלבנון, פרסם מאמר חריף. "איננו מכירים עוד במדינת ישראל", כתב יוסטיין גורדר בעיתון הנורווגי 'אפטנפוסטן', "אנחנו קוראים לרוצחי ילדים בשמם ולעולם לא נקבל שלאלה יש מנדט מאלוהים או מההיסטוריה להצדקת מעשי התועבה שלהם... אנחנו צוחקים לשגעונות של העם הזה, ומבכים את חטאיו". המאמר עורר סערה עזה מאז פרסומו. מונה לוין, מבקרת מוזיקה יהודייה-נורווגית מגדירה את הדברים כ"דבר המחריד ביותר שקראתי מאז 'מיין קמפף'" ואת כותבם כאדם בור ומלא שנאה. פרופסור דינה פורת, ראש המכון לחקר האנטישמיות והגזענות באוניברסיטת תל אביב, אומרת, "מדובר במניפסט אנטישמי קלאסי, שאפילו אינו יכול להסוות את עצמו כביקורת על ישראל". גורדר ניסה לטעון כי לא הובן נכון וכי הוא "חבר של ישראל ושל היהודים". בניגוד לדברים שכתב במאמר, הוא מציין בדברים להגנתו כי הוא תומך בקיום מדינה ליהודים, אך לא במתכונתה הנוכחית. הוא מודה כי היה משנה במשהו את תוכן הדברים כדי לא לפגוע, אך איננו חוזר בו מעיקרם.[1]

ספריו שתורגמו לעברית

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מבוסס על מאמר ב"הארץ", 10.8.06