יוסי בן יועזר

יוסי בן יועזר
פטירה	161 לפנה״ס
תקופת פעילות	זוג ראשון לתקופת הזוגות הוא הוצא להורג ערב מרד החשמונאים ביוונים
רבותיו	אנטיגנוס איש סוכו
תלמידיו	יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי
בני דורו	יוסי בן יוחנן

יוסי בן יועזר איש צרדה (או יוסף בן יועזר) היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות. בן זוגו היה יוסי בן יוחנן איש ירושלים. הוא למד אצל שמעון הצדיק ואנטיגנוס איש סוכו. יוסי בן יועזר הוצא לצליבה על ידי היוונים^[1].

במחלוקת הגדולה בתקופת הזוגות אודות הסמיכה ביום טוב מוזכר שמו כמצדד בדעה שלא לסמוך^[2]. בצירוף העובדה כי הוא הראשון לחלוק במחלוקת זו והמסורת כי זו המחלוקת הראשונה המתועדת בהלכה היהודית^[3], נמצא שיוסי בן יועזר הוא הראשון לחלוק בתולדות ההלכה.

המימרא הידועה ביותר שלו היא המוזכרת במסכת אבות^[4]: "יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם".

בנו היה נוהג שלא כשורה, ולכן הקדיש יוסי בן יועזר את נכסיו לבית המקדש. מסופר, שבנו מצא לאחר מכן מרגלית יקרה בתוך דג שקנה^[5].

יחד עם יוסי בן יוחנן איש ירושלים גזר טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית^[6].

הקפדתו בדיני טומאה וטהרה זיכתה אותו בכינוי "חסיד שבכהונה"^[7]. בעניינים אחרים מצא דרכים להקל, ונקרא "יוסי שריא" (יוסי המתיר)^[8].

אחיינו של יוסי (בן אחותו) היה יקום איש צרורות - אלקימוס, הכהן הגדול המתייוון מתקופת מרד החשמונאים. אחיינו זה לבסוף חזר בתשובה^[1].

לאחר מותם של יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן נאמר עליהם: "משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות - איש שהכל בו"^[9].

לקריאה נוספתעריכה

בנימין לאו, "יוסי בן יועזר", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 107-95.

קישורים חיצונייםעריכה

משה יהודה בלוי (עורך), "יוסי בן יועזר", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים ת"י - תט"ו, באתר HebrewBooks
הרב אהרן היימאן, "יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 731-729, באתר HebrewBooks
יוסי בן יועזר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
יוסי בן יועזר, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.

הערות שולייםעריכה

^ ^1.0 ^1.1 בראשית רבה, פרשה ס"ה, פסקה כ"ב.
^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד א'.
^ רש"י מסכת חגיגה ט"ז "וזו היא מחלוקת ראשונה שהייתה בחכמי ישראל"
^ פרק ראשון במשנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ד'
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ג, עמוד ב'.
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ד, עמוד ב'.
^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ז'
^ משנה, מסכת עדיות, פרק ח', משנה ד'
^ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ט"ו, עמוד ב'

[מדרש_בראשית-1] 1.0 ^1.1 בראשית רבה, פרשה ס"ה, פסקה כ"ב.

[2] תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד א'.

[3] רש"י מסכת חגיגה ט"ז "וזו היא מחלוקת ראשונה שהייתה בחכמי ישראל"

[4] פרק ראשון במשנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ד'

[5] תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ג, עמוד ב'.

[6] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ד, עמוד ב'.

[7] משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ז'

[8] משנה, מסכת עדיות, פרק ח', משנה ד'

[9] תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ט"ו, עמוד ב'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]