יוסף בשארי
חכם מחכמי צנעא במאה ה-18 ודיין בבית הדין בצנעא
מארי יוסף בן סעדיה בשארי (ה'תל"ב – ה'תקי"ב, 1672 – 1752) היה חכם מחכמי יהדות צנעא במאה ה-18, ודיין בבית הדין הגדול בצנעא.[1]
| לידה |
1672 ה'תל"ב צנעא, תימן |
|---|---|
| פטירה |
1752 (בגיל 80 בערך) ה'תקי"ב צנעא, תימן |
| צאצאים | הדיין מארי שלום בשארי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמארי יוסף נולד בשנת ה'תל"ב (1672) בערך, בשכונת אלסאילה בצנעא שבתימן.[1]
בשנת ה'תל"ט (1679), בהיותו בן 7, יצא יחד עם כל יהודי צנעא לגלות מוזע, וחזר והשתכן בקאע אל-יהוד.[1]
בשנת ה'תע"ה (1715), לאחר פטירת הדיינים מארי שלום צבטאני ומארי משה קטיעי, התמנה כדיין בהרכב השלישי של בית הדין בראשות מארי שלום חמדי הלוי.[1]
מארי יוסף היה סופר בית הדין, וכתב את המסוודה בתקופתו. הוא וחברו מארי צאלח צאלח נחשבו למומחים ביותר בדורם לבדיקת כשרות הריאה.[1]
לקריאה נוספת
עריכההערות שוליים
עריכה| תקופת חייו של הרב יוסף בשארי על ציר הזמן |
|---|
 |