משה קטיעי
חכם מחכמי צנעא במאה ה-17 ודיין בבית הדין בצנעא
מארי משה בן סעדיה בן יהודה קטיעי (ה'ת' – ה'תע"ה, 1640 – 1715) היה חכם מחכמי יהדות צנעא במאה ה-17, ודיין בבית הדין הגדול בצנעא.[1]
| לידה |
1640 ה'ת' צנעא, תימן |
|---|---|
| פטירה |
1715 (בגיל 75 בערך) ה'תע"ה צנעא, תימן |
| צאצאים | הראב"ד מארי סעדיה קטיעי |
  | |
ביוגרפיהעריכה
מארי משה נולד בשנת ה'ת' (1640) בערך, בשכונת אלסאילה בצנעא שבתימן.[1]
בשנת ה'תל"ט (1679) יצא יחד עם כל יהודי צנעא לגלות מוזע,[1] וחזר והשתכן בקאע אל-יהוד. בשנת ה'תנ"ו (1696) התמנה כדיין בהרכב השני של בית הדין בראשות מארי זכריה הכהן.[1]
היה סופר פורה והעתיק ספרים רבים, ביניהם תנ"ך, חומש, ספר מגיד מישרים, שולחן ערוך, זוהר, שלוש מגילות, ועוד.
חיבוריועריכה
- אגרת הבשורות – תקנות שתיקנו חכמי צנעא לאחר החזרה מגלות מוזע (פורסמו חלקים על ידי הרב יוסף צוברי).[1]
לקריאה נוספתעריכה
הערות שולייםעריכה
| תקופת חייו של הרב משה קטיעי על ציר הזמן |
|---|
 |