ג'וזף הנרי בלקברן
ג'וזף הנרי בלקברן (באנגלית: Joseph Henry Blackburne; 10 בדצמבר 1841 - 1 בספטמבר 1924) היה שחמטאי בריטי.
 | |
| לידה |
10 בדצמבר 1841 מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
1 בספטמבר 1924 (בגיל 82) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקצוע נוסף | סוחר |
| מדינה | בריטניה |
  | |
בלקברן, שכונה "המוות השחור", שלט בעולם השחמט הבריטי בסוף המאה ה-19. הוא למד את המשחק בגיל מאוחר יחסית - 18 - אך הפך במהירות לשחקן חזק ופיתח קריירה מקצוענית שנמשכה למעלה מחמישים שנה. בשיא יכולתו הוא ניצח בסדרה של תחרויות אך הוא נהנה במיוחד לחבב את השחמט על ההמונים על ידי משחקים סימולטניים והדגמות של משחק עיוור בכל רחבי המדינה.
חייו עריכה
בלקברן נולד בעיר מנצ'סטר בדצמבר 1841. כילד למד לשחק דמקה אך רק אחרי ששמע על תוצאותיו המרשימות של פול מורפי באירופה החליט לעבור למשחק השחמט. הוא הצטרף למועדון השחמט של מנצ'סטר בשנת 1860 ולמד את תיאורית הסיומים מברנרד הורביץ שהתמנה כשחמטאי המקצועי בשנת 1857.
בתחילה עבד בלקברן בסחר גרביים ובגדים תחתונים אך לאחר שהשתפר במהירות במשחק במהלך שנות ה-60 החליט להפוך למקצוען שחמט. בעונת 69–1868 הוא זכה באליפות אנגליה השנייה לאחר שניצח את האלוף הראשון, ססיל ולנטין דה ור ונחשב בצדק לשחקן הטוב ביותר באנגליה.
במהלך עשרים השנים הבאות נדד בלקברן ברחבי העולם ושיחק עם כל גדולי השחמט. הוא נמנה באופן קבוע בין חמשת הטובים ביותר בדירוג העולמי והצליח היטב בתחרויות בינלאומיות רבות. הוא יצא במקום ראשון משותף עם וילהלם שטייניץ בווינה 1873 אף על פי שהפסיד בדו-קרב ביניהם, ראשון בלונדון 1876, במקום ראשון משותף עם ברטולד אינגליש ואדולף שוורץ בויסבאדן 1880, ראשון בברלין 1881 שם גמר 3 נקודות לפני יריבו הגדול יוהנס צוקרטורט, מקום ראשון משותף עם ג'יימס מייסון בבלפסט 1892 ומקום ראשון בלונדון 1893.
התוצאות שלו היו מעורבות כאשר הוא הפנה את כישרונו לדו-קרבות שם גילה עד כמה קשה להתמודד מול הטובים ביותר בעולם. הוא הובס בשני דו-קרבות לשטייניץ: בשנת 1872 (+7 −0 =1) ובשנת 1876 (+7 −0 =0), הפסיד דו-קרב לעמנואל לסקר בשנת 1892 (+0, -6, =4). הוא הצליח טוב יותר מול צוקרטורט: לאחר שהפסיד דו-קרב ראשון בשנת 1881 (+2, -7, =5) הוא הצליח לנצחו בשנת 1887 (+5, -1, =7) ובאופן דומה הצליח מול איזידור גונסברג באותן שנים: ניצח בשנת 1881 (+7, -4, =3) אך הפסיד בדו-קרב גומלין בשנת 1887 (+2, -5, =6)
הדו-קרב מול שטייניץ בשנת 1876 נערך במועדון השחמט ב"ווסט אנד" ברובע וסטמינסטר שבלונדון ונחשב באותו הזמן לדו-קרב בלתי רשמי על אליפות העולם בשחמט. הפרס היה 60 ליש"ט לזוכה, סכום לא מבוטל בזמנים הללו. במונחי היום מדובר על כ-4,000 ליש"ט.
בלקברן הרוויח את מרבית כספו ממשחקים סימולטניים שקיים בכל רחבי הארץ, כולל משחקים עוורים בהם שיחק עד 16 משחקים בו זמנית.[1] במסגרת מאמציו לחבב את המשחק סייר גם בצפון מזרח אנגליה בשנת 1889 כדי לקדם את איגוד השחמט החדש שנוסד בטיסייד (Teesside). בלקברן ביקר באזור לשני משחקים סימולטניים וכן אירוע של משחק עוור. התוצאות שלו היו מרשימות +29 =2 -1 בסימולטני ובעיוור +7 =1 ללא הפסד.
חיבתו לשתיית ויסקי תוך כדי משחק הביאה אותו פעם לשתות מכוסו של היריב. מיד לאחר מכן היריב נכנע, בלקברן מיד עקץ את יריבו "יריבי השאיר כוס ויסקי לא מוגנת (en prise) ואני לקחתי אותה "דרך הילוכו"[2] בראיון שנתן לעיתון פרסומי של תעשיית המשקאות החריפים טען בלקברן כי שתיית ויסקי מטהרת את מוחו ומשפרת את יכולתו השחמטאית; נראה שהוא ניסה להוכיח תאוריה זו פעמים רבות ככל שניתן.
פתיחת השחמט המפוקפקת המכונה גמביט שילינג-בלקברן (1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רג4 פד4) קרויה על שמו משום שהשתמש בה פעמי רבות כדי לזכות נגד חובבים, ובכך לקבל במהירות את השילינג, ההימור על תוצאת המשחק.
לקראת סוף המאה ה-19 בלקברן קיים כ-2,000 משחקים סימולטניים מדי שנה, ואף נסע לארצות נוספות כדי לתת הדגמות. בין היתר ביקר בהולנד, אוסטרליה וניו זילנד. במקביל התפנה להתחתן פעמיים, ומאשתו השנייה, מרי פוקס גם הוליד בן. בנוסף שיחק בלוח הראשון בנבחרת הבריטית ב-11 ההתמודדויות מול ארצות הברית, התמודדויות שהחלו בשנת 1896. בששת המשחקים הראשונים ניצח את הלוח הראשון האמריקאי הרי נלסון פילסבורי בתוצאה 3.5-2.5.
בשנת 1914 חלק בלקברן את אליפות אנגליה עם פרדריק ייטס אך בגיל 72 שנותיו הטובות היו מאחוריו ומצבו הבריאותי מנע ממנו מלהשתתף במשחקי ההכרעה לקביעת המנצח. מוקדם יותר באותה שנה השתתף בתחרות הבינלאומית החזקה האחרונה בחייו, שם ניצח את הכוכב העולה אהרון נימצוביץ'. לאחר מכן התרכז בלקברן בכתיבת הטור השחמטאי עבור העיתון "השדה" טור שהמשיך לכתוב עד מותו בגיל 82. בלקברן מת ב-1 בספטמבר 1924 מהתקף לב.
בלקברן הוא סמל של השחמט הרומנטי עקב משחקו הפתוח מאוד וסגנונו הטקטי. זקנו הגדול השחור יחד עם סגנון המשחק התוקפני זיכו אותו בכינוי ה"מוות השחור" לאחר הביצועים שהפגין בתחרות שהתקיימה בווינה 1873.
בלקברן הצטיין בניצול יתרונות זעירים בשלב הסיום, והייתה לו יכולת תחבולנית מרשימה שזיכתה אותו בפרסי יופי רבים על משחקים מבריקים במיוחד. הוא זכור במיוחד בזכות המשחקים הסימולטניים הפופולריים שקיים, וההדגמות הסוחפות ששבו את הדמיון של הצופים שנקהלו כדי לצפות בו. בספר שפרסם בשנת 1899 על משחקיו נכללים למעלה מ-400 משחקים, כ-20 בעיות שחמט שחיבר וכן ביוגרפיה קצרה.
דוגמאות מתוך משחקיו עריכה
לבן: ג'וזף הנרי בלקברן- מקס וייס ניו יורק 1889 עריכה
[Event "6th American Chess Congress"] [Site "New York, NY USA"] [Date "1889.04.01"] [EventDate "1889.03.25"] [Round "7"] [Result "0-1"] [White "Joseph Henry Blackburne"] [Black "Max Weiss"] [ECO "C65"] [WhiteElo "?"] [BlackElo "?"] [PlyCount "140"]
1.e4 e5 2.Nf3 Nc6 3.Bb5 Nf6 4.d4 exd4 5.O-O Be7 6.Re1 O-O 7.Nxd4 Nxd4 8.Qxd4 d5 9.exd5 Nxd5 10.Bc4 {עדיף 10. פג3 לפי הכלל שאין מזיזים את אותו כלי פעמיים בשלב הפתיחה} Be6 11.Bxd5 {לא ברור למה הלבן ויתר על צמד הרצים והחליף רץ בפרש. גם השחור היה יכול לדייק יותר ולשחק 11. רו6 ולהכות את הרץ הלבן עם המלכה } Bxd5 12.Nc3 Be6 13.Qe4 c6 14.Bf4 Re8 15.Rad1 Qb6 16.Na4 Qb4 {16...מהא5 או מהב5 עוד יותר חזק }
17.Qxb4 {שטייניץ הציע 17. צד4 מהב5 18. רה5 אבל התעלם מהמסע 18...ו6 ולשחור יתרון גדול. בניתוח שלו 18...רד5 19. פג3 ר:ה4 20. פ:ב5 ולאחר החלפת כלים נוספים נוצרת עמדה שקולה}
Bxb4 18.Re4 Bg4 19.Rxe8+ Rxe8 20.f3 Bf5 21.c3 Be7 {עם האיום ב5 ולכידת הפרש במסע הבא} 22.b3 b5 23.Nb2 Bf6 24.Bd2 Rd8 25.b4 h5 {תמיד טוב לייצר ערוגת מפלט למלך מאיומי המט בשורה השמינית, אבל עדיף היה 25...רה6 26. א3 רב3 }
26.Be1 Rxd1 27.Nxd1 Bc2 28.Ne3
Bb1 29.a3 Kf8 30.Kf2 Bd3 {למרות השוויון החומרי, הניידות של הרץ הלבן מוגבלת מאוד ל-ה1-ד2-ג1-ב2-א1, הפרש לא יכול להתקדם וגם התקדמות המלך לעבר המרכז חסומה} 31.g3 Ke7 32.f4 {בעקרון הלבן אמור להמנע מלהציב את הרגלים על משבצות שחורות, ובכך להקטין את ניידות הרץ שלו} Ke6 33.Kf3 Bd8 34.Bf2 a5 35.Nd1 Bc2 36.Ne3 Bb3 37.Ke4 f5 38.Kd3 a4 39.Ng2 Bc4+ 40.Kd2 {40ץ מה3 מפסיד מיידית ל-40...רב6+ 41. צו3 רד5+ 42. מה2 ר:ו2 43. מ:ו2 ר:ז2 44. מ:ז2 מד5 וזוכה ברגלים באגף המלכה ומכתיר} Kd5 41.Bd4 g6 42.Ne3+ { 42. פה3+ היא טעות בעמדה לא פשוטה. עדיף היה פה1 או פח4 מתוך מגמה להחליף את הרץ השחור של השחור. כעת מוחלף הפרש הלבן ברץ הלבן של השחור, והלבן נשאר עם הרץ הגרוע. } Ke4 43.Nxc4 bxc4 {המלך השחור פעיל מאוד במרכז, הרץ השחור חופשי לנוע כי כל הרגלים השחורים ניצבים על ערוגות לבנות ולשחור למעשה עמדה זכויה} 44.Ke2 g5 45.Be3 gxf4 46.Bxf4 Bf6 47.Bd2 h4 48.gxh4 Bxh4 49.Be3 Bf6 50.Bd2 f4 51.Be1 f3 52.Kf2 Bh4+ 53.Kf1 Bxe1 54.Kxe1 Kd3 55.h4 Kxc3 56.h5 Kb3 57.h6 c3 58.h7 c2 59.Kd2 f2 60.h8=Q c1=Q+ 61.Kxc1 f1=Q+ 62.Kd2 Qf2+ 63.Kd3 Qc2+ 64.Ke3 Qc3+ 65.Qxc3+ Kxc3 66.Ke4 Kb3 67.Kd4 Kxa3 68.Kc3 Ka2 69.Kc2 a3 70.Kc1 Kb3 0-1
במשחק זה הדגים וויס טכניקה טובה בסיום הרצים וזכה בצורה מרשימה[3].
לבן: מקס וייס - ג'וזף הנרי בלקברן ניו יורק 1889 עריכה
[Event "6th American Chess Congress"] [Site "New York, NY USA"] [Date "1889.04.26"] [EventDate "1889.03.25"] [Round "26"] [Result "0-1"] [White "Max Weiss"] [Black "Joseph Henry Blackburne"] [ECO "B01"] [WhiteElo "?"] [BlackElo "?"] [PlyCount "114"]
1.e4 d5 2.exd5 Nf6 3.d4 Qxd5 4.Nc3 Qa5 5.Nf3 c6 {מסע זהה מאפשר למלכה לסגת למקום מבטחים, ובו זמנית מונע מהפרש את ערוגות ב5 ו-ד5.} 6.Ne5 Nbd7 7.Nc4 Qd8 {על 7..מהב4 יבוא 8. א3 ועל 7...מהא6 8. פד6+ וזוכה במלכה}
8.Be2 g6 9.d5 {עדיף להמשיך להתפתח למשל 9. 0-0 או 9. רו4}
cxd5 10.Nxd5 Nxd5 11.Qxd5 Bg7 12.h4
O-O 13.h5 Nf6 14.Qxd8 Rxd8 15.hxg6 hxg6 16.Bd3 Be6 17.Bd2 Rac8 {קל לראות שלאחר חילופי הכלים שנבעו מ-9. ד5 הרץ השחור ב-ז7 אקטיבי יותר. כרגע יש גם את האיום לזכות בכלי לאחר ר:ג4} 18.Ne5 Nd7 19.Nxd7 Rxd7 20.Bc1 {אין דרך טובה להגן על הרגלי. על הצרחה גדולה השחור זוכה מיד על ידי צ:ד3 ואם 20. רג3 השחור יחליף את הכלים ויזכה ברגלי} Bc4 21.Rh3 Bxd3 22.Rxd3 Rxd3 23.cxd3 Rc2 24.Rb1 Bd4 25.Bd2 Rxb2 26.Rxb2 Bxb2 {היתרון של השחור נובע ממבנה הרגלים - יש לו שני איי רגלים וללבן שלושה מהם שני רגלים מבודדים וכמובן יש לו יתרון ברגלי}
27.Be3 a6
28.Kd2 Kf8 29.Kc2 Be5 30.Kb3 Ke8 31.Kc4 Kd7 32.Kc5 Bc7 {מסע זה מונע את המשך התקדמותו של המלך הלבן. כעת משימתו של השחור היא לדחוק את המלך הלבן חזרה ולהתחיל לקדם את רגליו}
33.f3
e6 {כעת כל הרגלים של השחור מונחים על ערוגות בצבע לבן, כך שהרץ הלבן לא יכול לאיים עליהם}
34.a4 b6 35.Kc4 Kc6 36.Bf2 f6 37.Be3 Bd6 38.Bd4 e5 39.Be3
b5 40.axb5 axb5 {הרגלים השחורים החלו להתקדם, וכעת יש לשחור גם רגלי מעבר בטור ב'} 41.Kb3 Kd5 42.Bf2 f5 43.Kc3 g5 44.g4 fxg4 45.fxg4 Bc5 46.Be1 e4 47.dxe4+ Kxe4 48.Bd2 Be3 {ההגנה על הרגלי על ידי רה7 היא שגיאה חמורה שמביאה לתיקו 49. ר:ז5 ר:ז5 50 . מב4 ותיקו} 49.Be1 Kf3 50.Kb4 Kxg4 51.Kxb5 Kf3 52.Kc4 g4 53.Kd3 Bf2 54.Ba5 g3 55.Bc7 g2 56.Bh2 Bb6 57.Kd2 Kg4 0-1 {אין דרך למנוע 58...מח3 והכתרת הרגלי}
גם המשחק השני בין השניים באותה תחרות הגיע לסיום רגלים ורצים, אלא שהפעם בלקברן שיחק היטב וזכה בסיום[4].
דו-קרבות עריכה
| שנה | מיקום | המתמודד השני | תוצאה | |
|---|---|---|---|---|
| 1861 | אדוארד פינדר | 0 מ-5 | הפסד | |
| 1861 | אדוארד פינדר | 6 מ-8 | ניצחון | |
| 1862 | אופחנד | אדולף אנדרסן | 1 מ-2 | תיקו |
| 1862 | לונדון | וילהלם שטייניץ | 2 מ-10 | הפסד |
| 1870 | לונדון | וילהלם שטייניץ | 0.5 מ-6 | הפסד |
| 1876 | לונדון | וילהלם שטייניץ | 0 מ-7 | הפסד |
| 1879 | לונדון | הנרי בירד | 5 מ-7 | ניצחון |
| 1856 | לונדון | ארנסט פולקביר | 6 מ-13 | הפסד |
| 1879 | לונדון | ג'יימס מייסון | 1 מ-3 | הפסד |
| 1881 | לונדון | איזידור גונסברג | 8.5 מ-14 | ניצחון |
| 1881 | לונדון | יוהנס צוקרטורט | 4.5 מ-14 | הפסד |
| 1882 | לונדון | גאורג מקנזי | 1 מ-3 | הפסד |
| 1887 | ברטפורד | איזידור גונסברג | 5 מ-13 | הפסד |
| 1887 | לונדון | גאורג מקדונל | 2.5 מ-4 | ניצחון |
| 1887 | לונדון | יוהנס צוקרטורט | 9 מ-14 | ניצחון |
| 1888 | לונדון | הנרי בירד | 4 מ-5 | ניצחון |
| 1888 | לונדון | גאורג מקנזי | 2.5 מ-3 | ניצחון |
| 1890 | לונדון | פרנסיס לי | 14 מ-9 | ניצחון |
| 1891 | הוואנה | אנדרס ווסקס | 5 מ-6 | ניצחון |
| 1891 | הוואנה | צ'לסו גולמאיו | 6 מ-10 | ניצחון |
| 1892 | לונדון | עמנואל לסקר | 2 מ-10 | הפסד |
| 1895 | לונדון | קורט פון ברדלבן | 4.5 מ-9 | תיקו |
קישורים חיצוניים עריכה
- ג'וזף הנרי בלקברן, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- תחבולות של ג'וזף הנרי בלקברן, באתר wtharvey.com (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Harold C. Schoenberg, Grandmasters of Chess, W.W. Norton & Co., New York, Rev. Ed. 1981, p. 67.
- ^ "My opponent left a glass of whisky en prise and I took it en passant".
- ^ Joseph Henry Blackburne vs Max Weiss (1889), www.chessgames.com
- ^ Max Weiss vs Joseph Henry Blackburne (1889), www.chessgames.com