יוסף פרויד

אין תמונה חופשית

יוסף פרויד (18821925) היה רנטגנולוג, מחלוצי הרנטגנולוגים בעולם,[1] ייסד את מכון הרנטגן המחודש ונתמנה למנהלו בבית החולים הדסה בירושלים (1924–1925)[2]

קורות חייםעריכה

פרויד נולד בילניצה שבגליציה, אוסטריה. עד גיל 16 למד תורה ותלמוד בלבד, ואז יצא ללמוד בגימנסיה בצ'רנוביץ. בשנת 1903 סיים את הגימנסיה ונסע ללמוד פילוסופיה בווינה. לאחר מות אביו החליט ללמוד משפטים, אך עבר ללמוד רפואה כדי לעסוק בפסיכיאטריה. בשנת 1909 סיים פרויד את לימודי הרפואה והחל לעבוד כפסיכיאטר. בשנת 1910 הוזמן לקבל משרה בפסיכיאטריה בקליניקה של פראג, אך מאחר שנרמז לו שעליו להמיר את דתו, עבר למקצוע הרנטגנולוגיה.

בשנים 19121919 עבד פרויד במחלקת הרנטגן של אוניברסיטת וינה. בשנת 1919 קיבל תואר דוצנט (מרצה בכיר), בזכות עבודותיו על התריסריון.

"הדסה" בירושלים הזמינה את פרויד לייסד ולנהל מכון רנטגן, ואפשרה לו לרכוש ציוד רנטגן מודרני. בשנת 1923 רכש פרויד ציוד באירופה למכון הרנטגן שהיה אמור להיפתח, וב-1924 נפתח מכון הרנטגן בירושלים.

פרויד נפטר בשנת 1925 מאנמיה אפלסטית עקב קרינת יתר.[3]. במאמר בהארץ שנכתב בינואר 1938 שכותרתו "בירור שאלת הרנטגן בארצנו" נכתב: "לפי דעת הרופאים אין ספק בדבר שהמנוח ניזוק על ידי קרני רנטגן, בייחוד על ידי הניסיונות הרבים שעשה עליהם". בידיעה ארוכה שתיארה את הלווייתו של פרויד בהשתתפות כל האינטליגנציה של ירושלים ובייחוד את אלה השייכים למקצוע הרפואה נוכח גם הרב קוק[4]

היסטוריה מכון הרנטגן ב"הדסה" ירושליםעריכה

באוקטובר שנת 1919 נסגר מכון הרנטגן של "הדסה"[5], עקב חילוקי דעות בין מנהל "הדסה" הד"ר יצחק מקס רובינוב לבין מנהל מכון הרנטגן הד"ר יוסף שוהאן, אשר הצטרף ל"הדסה" במאי 1918 אחרי סיום לימודיו בפריז אך כעבור חודש פורסמה בעיתונות הודעה שהמכון ממשיך לעבוד בהנהלת שוהאן. זמן קצר לאחר מכן התקלקלה מכונת הרנטגן של 'הדסה' עקב חדירת מי גשמים לחדר הרנטגן, והפעילות הרנטגנולוגית ב'הדסה' הופסקה לחלוטין. חילוקי הדעות בין רובינוב לשוהאן הובילו לפרישתו של שוהאן מניהול המכון, ו'הדסה' הזמינה את הד"ר יוסף פרויד, מחלוצי הרנטגנולוגיה בעולם, לנהל את מכון הרנטגן[6]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "פרויד יוסף", נסים לוי, יעל לוי, רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמ' 343.
  2. ^ בנובמבר 1918 נפתח בית החולים הדסה מחדש תחת הניהול של ארגון נשות הדסה, בשמו החדש "בית החולים רוטשילד–הדסה". לאחר מלחמת העולם הראשונה שופץ בית החולים בעזרת משפחת רוטשילד, ונוספו שני בניינים חדשים.
  3. ^ נסים לוי, "פרקים", עמוד 193
  4. ^ "מחיר הקרן", מקור ראשון, דיוקן גיליון 1213, יעל פרוינד אברהם, י"ט במרחשוון תשפ"א, 6 בנובמבר 2020, עמודים 29-24 / ראו עמוד 27
  5. ^ "סגירת המעבדה של קרני הרנטגן", דואר היום, 29 באוקטובר 1919, עמוד 3
  6. ^ "'פַּארְך על הראש': המבצע לביעור הגזזת ביישוב היהודי בארץ", שפרה שורץ, קתדרה, יד יצחק בן-צבי, גיליון 153, תשע"ה, עמודים 112-113
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רופאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.