פתיחת התפריט הראשי

רבי יחיאל הלר (אב ה'תקע"ד, 1814 - י"א בכסלו ה'תרכ"ב, 14 בנובמבר 1861) היה רב ליטאי. רבן של הלוסק, וולקוביסק, סובאלק ופלונגיאן. מחבר הספר "עמודי אור" וחיבורים רבים אחרים[1].

ביוגרפיהעריכה

נולד בקוידנוב (אנ') לרבקה בת ר' אברהם הלר מצאצאי הרב יום-טוב ליפמן הלר ולרב אהרן הלר. כל אחיו כיהנו כרבנים: אחיו הגדול היה הרב ישראל "חריף" הלר, מתלמידי רבי חיים מוולוז'ין וראש ישיבה בישיבת מיר; הרב מאיר הלר כיהן כדיין בווילנה וכרב בקוסטיקוביץ שליד מוהילב; אחיו הצעיר היה הרב יהושע הלר מחבר "חוסן יהושע" ורבן של ערים בליטא. גיסו היה רבי אליהו לוינזון מקרטינגה (ר' אלי' קרטינגר).

כבר בצעירותו נודע בכינוי "העילוי מקוידנוב"[2] נסע למינסק ללמוד בבית המדרש המפורסם בשעתו "בלומקה'ס קלויז". בשנת 1835 (ראשית תקצ"ו) והוא בן 21 בלבד החל לכהן כרבה של הלוסק, משרה בה החזיק עד 1843 (ניסן תר"ג), אז עבר לכהן כרבה של וולקוביסק במקום רבי יצחק אייזיק חבר, שעבר לכהן בסובאלק. בתקופה זו פרסם את מאמרו המפורסם "כבוד העמים שבזמנינו" שתורגם לכמה שפות והודפס בידי לאון מנדלשטם בספר "שני פרקים" (1852).

בסוף 1853 (תרי"ד) התמנה כרבה של סובאלק, לאחר פטירתו של הרב הקודם רבי יצחק אייזיק חבר (שאת מקומו מילא אף ברבנות וולקוביסק). בחג השבועות ה'תרי"ד נפטרה אשתו פסיה[3] והוא נישא בשנית לחיה לוינזון, נכדת רבי אברהם אחי הגר"א. הוא כיהן כרבה של סובאלק במשך חמש שנים עד 1858, אז עבר לכהן כרבה של פלונגיאן[4].

הוא התפרסם כאחד מגדולי הדור למרות גילו הצעיר ורבנים גדולים החלו לפנות אליו בשאלות הלכתיות במקרים סבוכים, כמו גם בבקשה להצטרף להיתרי עגונה, בולטים בין הפונים אליו: הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט שאף ציטט אותו בחיבורו החשוב "פתחי תשובה", והרב שמואל אביגדור תוספאה מחבר "תנא תוספאה". ספרו "עמודי אור" (קניגסברג תרי"ז[5]) הביא לפרסומו בבתי המדרש בליטא כאחד מגאוני ליטא. שם הספר מכיל את המילה אור להנצחת שמם של הוריו בראשי התיבות אהרן ורבקה.

הוא נפטר בפתאומיות בפלונגיאן ביום חמישי י"א בכסלו ה'תרכ"ב, 14 בנובמבר 1861. בן 47 היה בפטירתו.

בנו, הרב אברהם הלר, מחבר הספר "יפה נוף", כיהן כרבן של יאנישוק, הזנפוט וליבוי.

לקריאה נוספתעריכה

  • ברל כהן, ראשוני הרבנים בסובאלק: ר' יחיאל הלר, בתוך: יהודה אלראי ויוסף כרוסט (עורכים), ספר קהילת סובאלק ובנותיה: בקלורובה, ויז'אן, סייני, פונסק, פיליפובה, פשרושלה, ראצק יהודה תל אביב: הוצאת יאיר ע"ש אברהם שטרן, תשמ"ט-1989. עמ' 149

קישורים חיצונייםעריכה

כתביו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ברל כהן, להלן "לקריאה נוספת", ומקורות אחרים, מייחסים לו את חיבור המאמר "כבוד מלך" על החובה לאהוב ולכבד את הצאר הרוסי. ייחוס זה שגוי ככל הנראה, ראו על כך: עזריאל שוחט, משהו על הספר "שני פרקים", סיני, קב, עמ' סג, הערה 3.
  2. ^ שמואל יוסף פין, ‏כנסת ישראל, הערך "הר"ר יחיאל ב"ר אהרן העליר" עמ' 522, באתר HebrewBooks.
  3. ^ בעקבות פטירתה התעורר אצלו הספק אם מותר לפי ההלכה לבכות בחג "סמכתי על סברת הפוסקים דמי שהבכיה היא תענוג לו מותר לבכות, וראיתי כי זולת זה הייתי משומם יותר", ראו על כך: עמודי אור, סימן עו.
  4. ^ עמק שושנים, סובאלק, תמוז. אחרי אשר זרחה עלינו אור שמש התורה..., המגיד, 15 ביולי 1858.
  5. ^ הכנת הספר לדפוס הושלמה בתרט"ו וזה פרט השנה שנקבע בשער הספר והטעה את הביבליוגרפים לקבוע את השנה כשנת הדפוס. ראו על כך: כצמן, להלן "קישורים חיצוניים", עמ' תרעא.