יחיאל ספרא

הומוריסטן ישראלי

יחיאל ספרא (נולד ב-7 באפריל 1947 בפולין) הוא בדחן, הומוריסטן וסטנדאפיסט ישראלי.

יחיאל ספרא
Yechielhs4-raze1.jpg
לידה 7 באפריל 1947 (בן 74) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ספרא נולד בפולין במשפחה חרדית לאב בעל מכולת ובעל קורא, שאף כתב בדיחות לבדחן היידי שמעון דז'יגאן. גדל בבני ברק ולמד בישיבת היכל התלמוד. בגיל צעיר יצא בשאלה, לפרנסתו עבד כמכין ילדים לקריאת ההפטרה בבר מצווה ובנוסף שימש כקריין "טעמי המקרא" ברדיו ובטלוויזיה[1]. בשנות ה-80 התפרסם לאחר שנהג לשלוח בקביעות מכתבים וחידודי לשון לעיתונים, שהתפרסמו בעיקר בעיתון מעריב, ואחר כך היה בעל טור במקומון צומת השרון של רשת שוקן[2].

השתתף בתוכניות הרדיו "לצון נופל על לצון" ו"מפיק ודי"[3]. כמו כן הופיע עם אבשלום קור בתוכניות הלשון בערוץ 1 "הגיע זמן לשון" בטלוויזיה ו"באופן מילולי" בגלי צה"ל.

בטלוויזיה, כיכב בתוכנית ההומור "חכמים בלילה" ששודרה בערוץ 1, והגיש פינת הומור שבועית בתוכנית "שבוע טוב" בהנחיית ד"ר עליזה לביא ששודרה במוצאי שבת. כמו כן היה בין כותבי השאלות לתוכנית הטלוויזיה "הכספת" של ארז טל, וחיבר את הספר "טריוויה עד הבית", 2010 שאלות ותשובות בעריכת טל גלעד הוצאת מודן.

ספרא השתתף בפאנל התוכנית "יתוש בראש" אשר שודרה בגלי צה"ל ובטלוויזיה החינוכית[4].

יחיאל ספרא הוא הכותב של טוביה צפיר הוא משתתף בפסטיבל השנתי של "מספרי סיפורים" ומופיע בערבי הומור יהודי ברחבי הארץ.

תחום נוסף שבו התפרסם ספרא הוא דיאטה: בעבר שקל למעלה מ-180 ק"ג, ובעקבות שימוש בדיאטה מיוחדת הוריד 100 ק"ג ממשקלו[5].

חיים אישייםעריכה

ספרא מתגורר בהרצליה. בנו, יהודה ספרא, הוא כותב טורים הומוריסטיים בעיתון "ישראל היום" וחומר הומוריסטי וסאטירי באתר "לאטמה".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דליה פלג, העליה היקרה לתורה, מעריב, 25 באוקטובר 1985
  2. ^ משה אלון ,צומת השרון, ספרא כתמונה, כותרת ראשית, 15 באוקטובר 1986
  3. ^ לקראת שידור "שעת לצון" תוכנית בידור, מעריב, 11 בדצמבר 1987
  4. ^ סליחות - "יתוש בראש", חדשות, 6 באוקטובר 1989
    "יתוש בראש" חוזרת לרדיו ולטלוויזיה, באתר וואלה!‏, 8 בפברואר 2005
  5. ^ יעל חן, 3 דיאטות מוזרות שגם עובדות, באתר ynet, 16 ביוני 2004