יחיעם ויץ

היסטוריון ישראלי

יחיעם וַיְץ (ימי) (נולד ב-1951) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה.

פרופ' יחיעם ויץ בירושלים, 27.07.2019
יחיעם ויץ
אין תמונה חופשית
לידה 1951 (בן 70 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים גידי וייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יחיעם ויץ נולד בישראל, וגדל בשכונת בית הכרם בירושלים. בנעוריו למד בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה (סיים בשנת 1969). בצבא שירת בחיל התותחנים.

ויץ הוא בן למשפחה ידועה בתולדות היישוב: אביו רענן ויץ וסבו יוסף ויץ היו מראשי תנועת ההתיישבות בישראל. דודו יחיעם ויץ, אשר על שמו הוא נקרא, נהרג בשנת 1946 בליל הגשרים, בקרב על גשר אכזיב, שהיה חלק מפעולה גדולה של הפלמ"ח במסגרת תנועת המרי העברי שנועדה לפוצץ את גשרי הגישה לארץ ישראל, כדי למנוע מכוחות ערביים מחוץ לארץ ישראל להצטרף לערביי הארץ במלחמתם נגד היישוב העברי.[1]

יחיעם ויץ לימד שנים רבות באוניברסיטה הפתוחה והצטרף לסגל החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה בשנת 2011. התמחותו היא בהיסטוריה של תקופת טרום המדינה ושל תקופת המדינה. תחומי מחקרו הם:

שנים לאחר שמשפט קסטנר הסעיר את דעת הקהל בארץ, פרסם יחיעם ויץ את ספרו על חייו של ד"ר ישראל קסטנר, על המשפט בו היה מעורב, ועל רציחתו, ובו ניתח ניתוח היסטורי את פעולותיו של ד"ר קסטנר בזמן השואה והוביל למסקנה המציגה באור חיובי את פעולות ההצלה של קסטנר. יחיעם ויץ שלל את טיעוניו של עו"ד שמואל תמיר במשפט, שנבעו לדבריו מהשקפת עולמו של תמיר, מתח ביקורת על פסק הדין של השופט בנימין הלוי ותמך בהחלטת הרוב בערעור, אשר ניקתה את קסטנר מאשמת שיתוף פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי הונגריה.

ביוני 2000 עבר אירוע מוחי ששלל ממנו את יכולת הדיבור והכתיבה, אך בעקבות תהליך שיקום מאומץ חזרו אליו יכולות אלה.[2]

אחד מילדיו של יחיעם ויץ הוא העיתונאי גידי וייץ.[3]

ויץ היה פעיל במפלגות השמאל רצ, מחנה של"י, מפלגת מוקד ומרצ.[4] בבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 הוצב ברשימת מרצ במקום ה-98.

מספריועריכה

  • האיש שנרצח פעמיים: חייו, משפטו ומותו של ד"ר ישראל קסטנר. הוצאת כתר 1995.
  • ממחתרת לוחמת למפלגה פוליטית: הקמתה של תנועת החרות 19471949. הוצאת המרכז למורשת בן-גוריון. 2003.
  • הצעד הראשון לכס השלטון: תנועת החרות 19491955. הוצאת יד יצחק בן-צבי, ומוסד הרצל, אוניברסיטת חיפה. 2007.
  • בין זאב ז'בוטינסקי למנחם בגין: קובץ מאמרים על התנועה הרוויזיוניסטית, הוצאת מאגנס, תשע"ב 2012.
  • הבא ברכה לנערים: יחיעם ויץ: חייו, נפילתו, הנצחתו והנצחת בני דורו, הוצאת כרמל, תשפ"א 2021.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.