יחסי ארגנטינה–טורקיה
| יחסי ארגנטינה–טורקיה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארגנטינה | טורקיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,780,400 | 783,562 |
| אוכלוסייה | |
| 45,987,184 | 86,150,023 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 632,770 | 905,988 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 13,760 | 10,516 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | דמוקרטיה נשיאותית |
יחסי ארגנטינה–טורקיה הם יחסי החוץ בין ארגנטינה לטורקיה. ארגנטינה מחזיקה בטורקיה שגרירות באנקרה, ואילו טורקיה מחזיקה בארגנטינה שגרירות בבואנוס איירס. התמיכה הנחרצת של טורקיה כחברת נאט"ו בבריטניה במהלך מלחמת פוקלנד וההכרה ברצח העם הארמני על ידי הפרלמנט הארגנטינאי גרמו להיחלשות היחסים בין המדינות.
היסטוריה ואירועים דיפלומטיים עריכה
היחסים בין שתי המדינות החמיצו במהלך מלחמת פוקלנד, בה טורקיה נתנה תמיכה מלאה לבריטניה. בשנת 1992 ביקר נשיא ארגנטינה קרלוס מנם בטורקיה כראש המדינה האמריקני הלטיני הראשון שאי פעם ביקר בטורקיה. ב-24 באפריל 2007 חתם הפרלמנט הארגנטינאי בחוק על הצעת החוק שכותרתה "יום הפעולה לסובלנות וכבוד בין עמים לזכר רצח העם הארמני", ובכך הכיר ברצח העם הארמני למרות הטענות הבינלאומיות הטורקיות כי לא ניתן לסווגו ככאלה. טורקיה זלזלה ודחתה את הצעת החוק ובהצהרה רשמית הצהירה שהיא "לא אתית ורחוקה מלהיות רצינית". ב-2007 זומן שגריר טורקיה בבואנוס איירס, הארי היירט ילב, להתייעצות במשרד החוץ באנקרה לבחינת היחסים הדו-צדדיים עם ארגנטינה.[1]
לפני ההחלטה להעביר את הצעת החוק באפריל 2007, שהתקבלה בינואר של אותה השנה, היחסים היו בדרך כלל לבביים אם כי לא חזקים במיוחד. העיתון היומי טורקי כתב כי שתי המדינות פעלו בעיקר יחד באו"ם.[2] ה"דיילי ניוז" טען כי שגרירות טורקיה בבואנוס איירס לא הייתה יעילה במיוחד, מה שהביא להידרדרות נוספת של היחסים והגישה לשאר אמריקה הלטינית. הקרן לידידות ארגנטינה-טורקיה (ATFF), ארגון לא ממשלתי הפועל בארגנטינה, ממלאת תפקיד גדול, מסייעת בחילופי תרבות באמצעות הפעלת שיעורים בנושא בישול טורקי והשפה הטורקית, ולעיתים על ידי חלוקת אוכל לעניים.
יחסים כלכליים עריכה
טורקיה וארגנטינה חתמו על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי ומסחרי. נכון לשנת 2008 היצוא הטורקי לארגנטינה עומד על 35 מיליון דולר ואילו היצוא הארגנטינאי לטורקיה עומד על 221 מיליון דולר. היקף הסחר בין שתי המדינות גדל ל-466 מיליון דולר בשנת 2014.[3] ארגנטינה היא השותפה הכלכלית השלישית בגודלה של טורקיה באמריקה הלטינית אחרי ברזיל ומקסיקו.[4] בשנים האחרונות מיוצאים לארגנטינה סדרות טלוויזיה טורקיות בשווי מיליוני דולרים.
שיתוף פעולה גרעיני עריכה
ב-3 במאי 1988 חתמו ארגנטינה וטורקיה על הסכם לשיתוף פעולה גרעיני בן 15 שנה, בעקבות דחף טורקיה לעצמאות מחזור הדלק הגרעיני. ארגנטינה הסכימה לבדוק את היתכנותה של בניית PWR של 300 מגה וואט שתוכנן על ידי אמפרה גרעינית ארגנטינה דה סנטרלס.[5] כמו כן, נבדקו פעילויות אחרות במחזור הדלק.[6]
באוקטובר 1990, חברות טורקיות Sezai Turkes-Fevzi Akkaya ו-TEK ערכו הסכם הנדסי משותף עם סוכנויות ארגנטינאיות Comision Nacional de Energia Atomica ו- Investigaciones Applicadas לפיתוח שני כורים גרעיניים של CAREM-25, אחד בכל מדינה, עם בנייה שתחל בשנת 1991 בארגנטינה ובשנת 1992 בטורקיה.[5] ראש ממשלת טורקיה לשעבר טורגוט אזאל ונשיא ארגנטינה, קרלוס מנם, ניהלו משא ומתן באופן אישי על העסקה. עם זאת, ההסדר בוטל שנה לאחר מכן בגלל לחץ בינלאומי בגלל חששות להפצת נשק גרעיני.[6]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "Turkey's relations with Argentina under scrutiny". Today.Az. 15 בפברואר 2007. נבדק ב-2009-08-13.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
"Turkish Community in Buenos Aires". Turkish Daily News. 20 במרץ 2007. אורכב מ-המקור ב-23 בספטמבר 2009. נבדק ב-2009-08-18.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ http://www.hurriyetdailynews.com/turkish-tv-stars-to-join-economic-delegations-argentina-visit--92659
- ^ "TURKEY SEEKS TO INCREASE TRADE WITH LATIN AMERICA". Eurasia Daily Monitor Volume. 23 באפריל 2008. נבדק ב-2009-08-13.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "The CANDU Syndrome: Canada's Bid to Export Nuclear Reactors to Turkey". Campaign for Nuclear Phaseout. בספטמבר 1997. נבדק ב-2009-08-13.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Kibaroglu, Mustafa. "TURKEY'S QUEST FOR PEACEFUL NUCLEAR POWER" (PDF). James Martin Center for Nonproliferation Studies: The Non-Proliferation Review (Spring-Summer 1997). pp. 37–38. נבדק ב-2009-08-13.