יחסי ארמניה–קפריסין

יחסי ארמניה–קפריסין
ארמניה	קפריסין
שטח (בקילומטר רבוע)
29,743	9,251
אוכלוסייה
2,777,977	1,266,393
תמ"ג (במיליוני דולרים)
19,503	28,439
תמ"ג לנפש (בדולרים)
7,020	22,457
משטר
רפובליקה	רפובליקה
דתות עיקריות
נצרות (99%)	נצרות (75%), אסלאם (18%)
כוחות צבא
כ-61,000	כ-47,000
קבוצות אתניות עיקריות
ארמנים (97.9%)	קפריסאים (78.6%)

היחסים בין ארמניה וקפריסין היו לפי הדיווחים תמיד חזקים. קפריסין תמכה בארמניה במאבקה להכרה ברצח העם הארמני, ביציבות הכלכלית ובהחלטה לסכסוך נגורנו-קרבאך. בתמורה ארמניה תומכת בקפריסין יציבה לאחר הפלישה הטורקית בשנת 1974 ותומכת בפתרון בר-קיימא לסכסוך בקפריסין.

כיום שתי המדינות לא מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים עם אזרבייג'ן ועם טורקיה.

כיום היחסים בין ארמניה לקפריסין כוללים שיתוף פעולה בתחומי הסחר, הצבא, שירותי הביון, מדיניות חוץ ואומנויות.

יחסים מודרניים

פוסט עצמאות ארמנית

סכסוך נגורנו-קרבאך

ערך מורחב – סכסוך נגורנו קרבאך

הפגנה על נגורנו-קרבאך בקפריסין בשנת 1993

לחימה בין אתנית בין ארמניה לאזרבייג'ן השכנה פרצה זמן קצר לאחר פרלמנט נגורנו-קרבאך, מחוז אוטונומי באזרבייג'ן, הצביע לאיחוד האזור עם ארמניה ב-20 בפברואר 1988. הדרישה הארמנית לאחד את קרבאך עם ארמניה, שהתפשטה בסוף שנות השמונים, התחיל בצורה שלווה יחסית; אולם עם התקרבותה של התפרקות ברית המועצות גדל הסכסוך בהדרגה לסכסוך אלים בין הקבוצות האתניות בנגורנו-קרבאך, וכתוצאה מכך טיהור אתני מצד כל הצדדים. ההצהרה המשותפת בין קפריסין לארמניה בינואר 2011 מזכירה כי הרפובליקה של קפריסין מביעה את תמיכתה במאמציה הקונסטרוקטיביים של ארמניה לפתור את סכסוך נגורנו-קרבאך במסגרת תהליך קבוצת מינסק של האו"ס באמצעות משא ומתן המבוסס על עקרונות אמנת האומות המאוחדות והארגון. המעשה הסופי של הלסינקי והמרכיבים שהציעו נשיאי ארצות הברית ליו"ר משותף של קבוצת מינסק, אשר כוללים, בין היתר, את קביעת המעמד הסופי של נגורנו-קרבאך באמצעות הבעת רצון מחייבת מבחינה משפטית. בתמורה, בירך נשיא ארמניה את עמדתה של קפריסין כחברה באיחוד האירופי על עמדתה המאוזנת בנושא קרבאך, והפנה את תשומת הלב לקביעת מעמדו הסופי של נגורנו-קרבאך מבחינת הבעת רצון חופשית מחייבת מבחינה משפטית.

הכרה ברצח העם הארמני

ערך מורחב – רצח העם הארמני

קפריסין הייתה אחת המדינות החלוציות בהכרה ברצח העם הארמני, כאשר ב-25 בינואר 1965 העלה שר החוץ ספירוס קיפריאנו לראשונה את הנושא בפני העצרת הכללית של האומות המאוחדות. לפני נאומו העוצמתי, משלחת המורכבת מחברי לשכת ARF דשנאקצוטיון ד"ר פפן פפאזיאן וברז 'מיסירליה, כמו גם חברי הוועד הלאומי הארמני של קפריסין, אנניה מהדסיאן וורטקס סינאניאן, הגישה לו תזכיר בקריאה לתמיכת קפריסין בהעלאת הנושא באומות המאוחדות.

קפריסין הייתה גם המדינה האירופית הראשונה (והשנייה בעולם, אחרי אורוגוואי) שהכירה רשמית ברצח העם הארמני. ב-24 באפריל 1975, לאחר המאמצים הנחרצים והגשתו של הנציג ד"ר אנטרניק ל. אשדג'יאן, החלטה 36 נבחרה פה אחד על ידי בית הנבחרים. הנציג ארם קליידג'יאן עזר בכוח להעביר פה אחד לבית הנבחרים שתי החלטות נוספות בנוגע לרצח העם הארמני: החלטה 74 / 29–04–1982, שהוגשה על ידי הוועדה הפרלמנטרית של קשרי חוץ, והחלטה 103 / 19–04–1990, שהוגשה על ידי כל המפלגות הפרלמנטריות. החלטה 103 הכריזה על 24 באפריל כעל יום זיכרון לאומי לרצח העם הארמני בקפריסין.

נשים ארמניות-קפריסאיות מול אנדרטת רצח העם הארמני בפארק האקרופוליס בניקוסיה בשנת 1988

מאז 1965, כאשר פקידי ממשל קפריסאים החלו להשתתף בתפקידי רצח עם ארמנים שנתיים, המנהיגים הפוליטיים של קפריסין הם לעיתים קרובות דוברים מרכזיים בתפקידים אלה שאורגנו להנצחת רצח העם הארמני. בשנים האחרונות מתקיימת בדרך כלל צעדה ממרכז ניקוסיה ומסתיימת בכנסיית סורפ אסבדזדזין בסטרובולוס, שם מתקיים אירוע הנצחה מול אנדרטת רצח העם הארמנית; אירועים אחרים עשויים להתרחש, כמו גם תרומות דם.

אנדרטאות רצח עם ארמניות

האנדרה לזכר רצח העם הארמני בלרנקה

כמדינה השנייה בעולם שמכירה ברצח העם הארמני, קפריסין בנתה שתי אנדרטאות לרצח עם ביחס לקורבנות. אחד האנדרטאות נמצא בניקוסיה, והשני נמצא בלרנקה.

תגובת קפריסין לשחרורו של רמיל ספרוב

ארמנים-קפריסאים מפגינים מול שגרירות הונגריה בניקוסיה על הסגרת רמיל ספרוב לאזרבייג'ן

הצהרתו של שר החוץ בקפריסין, אראטו קוזאקו-מרקוליס, אמרה כי "אנו מצטערים מאוד ומצטערים על החנינה הנשיאותית ועל הנזק שנגרם בעקבות הפעולות שבאו בעקבות השחרור, שמטרתן להאדיר את הפשע הנורא הזה, למאמצי הפיוס עם אזרבייג'ן ואנחנו גם מאוד מודאג מהשפעותיה על היציבות האזורית." לאחר שחרורו של רמיל ספרוב פרצו מחאות מיידיות בכל ערי קפריסין, כאשר הגדולה ביותר בניקוסיה התרחשה מחוץ לשגרירות הונגריה. העיתונות הקפריסאית הביעה שלילית את תפקידה של ממשלת הונגריה לשחרורו של רמיל ספרוב.

שיתופי פעולה

חינוך

מתחם ארמני בניקוסיה

ישנם בתי ספר יסודיים ארמנים בקפריסין בערים לרנקה, לימסול וניקוסיה וגימנסיה בניקוסיה. המכון לחינוך מלקוני היה המוסד החינוכי המשותף הנודע ביותר של ארמנים-קפריסאים. המכון המלקוני, שנוסד בשנת 1926, היה פתוח לתלמידים ארמנים מכל רחבי העולם והציע תוכנית לימודים מקיפה של בתי ספר תיכוניים. כל המקצועות, למעט השפה הארמנית, נלמדו באנגלית ובשפות זרות שהוצעו כללו יוונית, צרפתית, ערבית, פרסית, רוסית ובולגרית. תוכנית רדיו מדי שעה של תאגיד השידור בקפריסין בארמנית כוללת ראיונות נרחבים, סיקור חדשותי, דיווחי תרבות ומוזיקה. שני עיתונים חודשיים ארמנים הוקמו על האי, (Artsankank (1995 ו-Azad Tsayn (נוסד 2003), המספקים חדשות לאומיות ובינלאומיות, בעיקר בארמנית ועמודים מסוימים מודפסים ביוונית ובאנגלית.

כלכלה

מדי שנה מתקיימים פורומים עסקיים של קפריסין-ארמנים בניקוסיה או בירוואן, במטרה להגביר את המסחר וההשקעות בין שתי המדינות. חברות ארמניות יוכלו להתרחב בצורה יעילה יותר לשוקי האיחוד האירופי ולמזרח התיכון בשיתוף פעולה עם חברות קפריסאיות. שיתוף פעולה זה יכול וצריך להיות הדדי, כאשר ארמניה משמשת נתיב גישה למדינות הקווקזות לעולם העסקים של קפריסין.

תרבות

הקהילה הארמנית של קפריסין זוכה למימון נדיב מממשלת קפריסין, המאפשרת ארגון קונצרטים, מופעי מחול, תערוכות אמנות וצילום וכן אירועים ספרותיים. הקדמה הארמנית של קפריסין הקצתה שטח בחצריה (אולם אוטידג'יאן) לעידוד אירועי תרבות, כמו למשל תערוכת ספרי הסתיו השנתית. מרכז המחקר הארמני למזרח התיכון / הקרוב (שהוקם בשנת 1996 על ידי ורטן מליאן) מאכלס ספריית עזר וחומר ארכיוני בחצריו בניקוסיה.

סיוע הומניטרי

לאחר רעידת האדמה שנערכה בדצמבר 1988 בארמניה, קפריסין הייתה אחת המדינות הראשונות ששיגרו סיוע בצורת רפואה, רופאים וסיוע כספי.

הצטרפות ארמניה לאיחוד האירופי

קפריסין תומכת בגלוי בהצטרפות ארמניה לאיחוד האירופי בפרק הזמן הקצר ביותר. בהתייחס ליחסי ארמניה של האיחוד האירופי, הנשיא דמיטריס כריסטופיאס התחייב כי ניקוסיה תמשיך לתמוך באופן פעיל בהרחבה נוספת של מערכת יחסים זו, דבר המצביע על מעמד מועמד לחברות מלאה בארמניה בעתיד הקרוב ביותר. לדבריו, קפריסין היא התומכת והידידה הנחרצת ביותר של ארמניה באיחוד האירופי.