לרנקה
לרנקה (ביוונית: Λάρνακα) היא עיר בדרום־מזרח האי קפריסין, בחלקה היווני, כחלק מרפובליקת קפריסין. בלרנקה נמצאים שדה התעופה הראשי של המדינה ונמלה השני בחשיבותו, ובמקביל כלכלת העיר מתבססת על תיירות ומסחר. בשנת 2011 התגוררו בלרנקה כ-84,600 תושבים.
הטיילת לאורך הים | |
מדינה | קפריסין |
---|---|
מחוז | לרנקה |
ראש העיר | אנדריאס ויראס |
שפה רשמית | יוונית |
שטח | 31.73 קמ"ר |
גובה | 26 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 59,200 (2016) |
‑ במטרופולין | 140,000 (2010) |
קואורדינטות | 34°55′00″N 33°38′00″E / 34.916666666667°N 33.633333333333°E |
אזור זמן | UTC+2 |
http://www.larnaka.com | |
| |
בקרבה לעיר שוכנים אגמי המלח של לרנקה. האגמים נחשבים לאחד מאתרי הביצה החשובים באי, והם הוכרזו כאתר לשימור לפי אמנת ראמסאר.
היליד המפורסם של לרנקה הוא זנון מקיטיון (333–264 לפנה"ס), מייסדה של האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית.
היסטוריה
עריכהראו גם – כתיון |
לרנקה מאוכלסת ללא הרף מאז הקמתה לפני כ-6,000 שנה, ובתקופה הקדומה נקראה כתיון (Κίτιο) או כתי (𐤊𐤕𐤉), שם המופיע גם כשם קיבוצי לאחד מצאצאי יוון - כתים. היישוב נוסד על־ידי מיקנים, ולאחר כמה מאות עבר לפיניקים, והיה למושבתם המרכזית בקפריסין. היישוב הפיניקי, שבתחילה היה תלוי בעיר האם צור ובהמשך הפך לממלכה עצמאית שאף התרחבה וחלשה על ערי־ממלכה שכנות (אדיל ותמש), נשאר יישוב משמעותי תחת האימפריה האשורית החדשה, הממלכה האחמנית וממלכות הדיאדוכים, שבתקופתן עבר הלניזציה אִטית.
כתיון שוכנת כיום בלב לרנקה, וכמה אתרים עיקריים חפורים בה: במבולה, הסמוך למוזיאון הארכאולוגי בלרנקה ובו שרידי הנמל הפיניקי, וקתרי, ובו שרידי מקדש מיקני־פיניקי. העיר הייתה עיר נמל, אך קו החוף מהעת העתיקה השתנה לאורך השנים בעקבות סחף טבעי ובעקבות ניקוי הביצות בסביבות החוף תחת הכיבוש הבריטי. מסביב לעיר היה נקרופוליס ממנו התגלו קברים רבים.
בעת המודרנית
עריכההשם לרנקה נגזר מהמילה היוונית larnax, שפירושה ארון קבורה, כי ארונות קבורה רבים נמצאו בכתיון העתיקה.
בתקופת השלטון הטורקי והשלטון הבריטי הייתה לרנקה מרכז העסקים והמסחר של האי, אך משנת 1918 איבדה מעמד זה לטובת פמגוסטה, ומאוחר יותר לטובת לימסול.
במסגרת הפלישה הטורקית לקפריסין בשנת 1974, אירעה התקוממות של האוכלוסייה הטורקית באזורים שונים בקפריסין, ובין היתר בלרנקה, פאפוס, לימסול וגזימאוסה.
בשנת 1986 היישוב ארדיפו התפצל מהעיר ועתה מהווה עירייה נפרדת.
תחבורה וגאוגרפיה
עריכהאת העיר משרתים נמל התעופה הבינלאומי בלרנקה, שהוא נמל התעופה העמוס ביותר בקפריסין, ונמל לרנקה שהוא הנמל הימי השני הכי עמוס בקפריסין.
התחבורה הציבורית בלרנקה מונגשת רק באמצעות אוטובוסים.
כביש A2 מחבר את ניקוסיה עם דרום מזרח לרנקה וממשיך דרך כביש A3 מזרחה לעיירת הנופש איה נאפה.
בסיס הצבא הבריטי דקליה נמצא כ-20 ק"מ מזרחית לעיר.
תשתיות
עריכהבשנת 2013 זכתה "מקורות פיתוח וייזום" במכרז בין-לאומי לשדרוג ולתפעול מתקן התפלה בלרנקה, להתפלת 60,000 מ"ק מי ים ביום, ויספק אותם לרשות המים בקפריסין למשך 27 שנים. באמצעות שני מתקני ההתפלה הללו תספק "מקורות" כ-40% מתצרוכת מי השתייה בקפריסין.
תיירות
עריכהמדי שנה מגיעים לעיר אלפי תיירים כדי ליהנות מחופיה המשתרעים לאורך כ-25 ק"מ וממזג האוויר הנאה של האזור. בנוסף, האתרים הארכאולוגיים של העיר וששת המוזאונים שלה נגישים מאוד לתיירים. מעבורת המשא זנוביה טבעה מול חופי לרנקה ב-1980, נותרה במעמקים ומהווה אתר צלילה פופולרי וידוע בעולם.
חופים
עריכהחוף פיניקודס (Finikoudes Beach) הוא חוף חולי פופולרי הממוקם בלב לרנקה, ומציע מים צלולים וטיילת שלאורכה עצי דקל ובתי קפה, טיילת פיניקודס, אזור הולכי רגל תוסס המשתרע במקביל לחוף. אורכו של החוף בערך 600 מטר. מדרום לחוף המרינה של לרנקה ומבצר לרנקה (Larnaka Medieval Fort). מצפון לחוף, יש מגוון בתי מלון, מסעדות וחנויות לאורך טיילת פיניקודס הפופולרית.
חוף מקנזי (Mackenzie Beach), הממוקם ליד נמל התעופה הבינלאומי של לרנקה, הוא עוד חוף ידוע הידוע במים הרדודים ובאווירה התוססת שלו עם ברים על החוף ומתקני ספורט מים. זהו יעד פופולרי הן למקומיים והן לתיירים, במיוחד בקרב קהל צעיר יותר. החוף מציע חול זהוב רך ומים צלולים, מה שהופך אותו לאידיאלי לשחייה ולשיזוף. לאורך החוף מגוון רחב של ברי חוף, מסעדות ומועדונים, היוצרים אווירה תוססת ואנרגטית. מקנזי ביץ' מפורסם גם בפעילויות ספורט המים שלו, לרבות סקי אופנועים, גלישת רוח ומצנחי רחיפה. אורכו של החוף 3 ק"מ.
ללרנקה יש גם חופים נוספים באזור שמסביב, כגון חוף יאנת'ס (Yanathes Beach) וחוף פארוס (Faros Beach), המספקים למבקרים מגוון אפשרויות ליהנות מהשמש, הים והחול.
תיירות מישראל
עריכההראשונה להפעיל קווי טיסה סדירים לישראל הייתה חברת סייפרוס איירווייז. ב-8 בפברואר 1975 חידשה החברה את טיסותיה באופן מוגבל מנמל התעופה הבינלאומי בלרנקה. תחילה חודשו הקווים לתל אביב וביירות, וכן הקו לאתונה דרך הרקליון שאיפשר קשר לטיסות בריטיש איירווייז ללונדון.
בעקבות מספר פיגועי טרור, התיירות הנכנסת לעיר נפגעה מאוד עד כי במרץ 2007, במסגרת התוכנית האסטרטגית אשר נוסחה בסוף 2005, והכוללת הפסקת השירות ליעדים בלתי רווחיים, הפסיקה אל על את טיסותיה בקווים לאיסטנבול וללרנקה. טיסות שחודשו לאחר מכן.
חברת התעופה הקפריסאית Tus Airways החלה באפריל 2016 להפעיל טיסות ישירות ללרנקה ולפאפוס.
לאחר סגירת נמל התעופה דב הוז בדצמבר 2019, והצניחה בכמות הטסים ממרכז הארץ לאילת, הודיעה חברת ישראייר כי בכוונתה לתגבר משמעותית את הטיסות מנמל התעופה חיפה לנמל התעופה רמון הסמוך לאילת. במעמד זה השיקה החברה קו תעופה חדש מחיפה ללרנקה.[1] והחל מ-23 בדצמבר 2019 מפעילה חברת ישראייר ארבע טיסות שבועיות ללרנקה.[2]
בנוסף לכך, גם חברת ארקיע מפעילה קו טיסה בינלאומי ללרנקה ולפאפוס.
קווים סדירים
עריכהנכון ל-2017 בין הנמל בלרנקה לנמל התעופה בן-גוריון מבוצעות כ-60 טיסות שבועיות:[3]
- ארקיע מפעילה 14 טיסות שבועיות.[4]
- חברת אל על מפעילה שבע טיסות שבועיות.
- חברת ישראייר מפעילה שבע טיסות שבועיות.
- חברת אג'יאן איירליינס מפעילה תשע טיסות שבועיות.
- חברת Tus Airways מפעילה תשע טיסות שבועיות.[5]
- חברת צ'רלי איירליינס מפעילה שלוש טיסות שבועיות.
בינואר 2021 הודיעה ויז אייר על פתיחת קו מהנמל לנמל התעופה בן-גוריון. הקו החל לפעול ב-30 במרץ ופועל בתדירות של שתי טיסות שבועיות. החל מ-6 במאי 2021 הגדילה החברה את הטיסות בקו לשלוש טיסות שבועיות.[6]
יהדות בלרנקה
עריכההעפלה בתקופת המנדט הבריטי
עריכהראו גם – מחנות המעצר בקפריסין |
במקומות אחדים בקפריסין הוקמו אתרי הוקרה לסיוע של בני קפריסין לעצורים במחנות המעצר בקפריסין. בכניסה לנמל לרנקה נקבע לוח "לאות תודה והוקרה בשם העם היהודי לידידים הקפריסאים הרבים אשר עודדו וסייעו ל-52,384 הפליטים היהודים אשר היו עצורים במחנות שהקימו הבריטים באי". שלט ברוח דומה נקבע בכפר קסילוטימבו[7] ובניקוסיה.
בלרנקה הוקם אתר הנצחה סמוך לבניין הקהילה היהודית ובו מוצג הצריף האחרון שהועתק מהמחנות ובו מוצגים עדויות. הקהילה בשלבי הקמת מוזיאון העפלה בקפריסין.[8]
הפיגוע בנמל לרנקה
עריכה- ערך מורחב – הפיגוע בנמל לרנקה
ביום רביעי, 25 בספטמבר 1985, פרצו והשתלטו שלושה מחבלים מכוח 17, יחידת העילית של פת"ח, על היאכטה הישראלית "פירסט" שעגנה בנמל לרנקה והחזיקו בשלושת יושביה כבני ערובה. תחילה המחבלים רצחו את אסתר פלצור והציגו את גופתה, ולאחר מכן דרשו לשחרר עשרים טרוריסטים פלסטינים בתמורה לבני הערובה האחרים. לאחר מכן רצחו גם את ראובן פלצור ואברהם אבנרי. לבסוף, אחרי עשר שעות, הסגירו עצמם למשטרה הקפריסאית. זהו שיאו של גל פיגועים שביצע אש"ף (הארגון לשחרור פלסטין), בראשות יאסר ערפאת, לאחר נסיגת צה"ל לרצועת הביטחון בדרום לבנון ביוני 1985.[9]
הרצח היה נקודת מפנה שהסבה תשומת לב עולמית לטרור בקפריסין.
חב"ד
עריכהבשנת 2003 הקים שליח חב"ד, הרב אריה-זאב רסקין את בית חב"ד בעיר. המקום הוא בית-הכנסת היחיד בלרנקה ולידו הוקם מקווה טהרה.[10]
חתונות אזרחיות
עריכהעיריית לרנקה מטפלת גם בחתונות אזרחיות של ישראלים. בשנת 2018 התחתנו בלרנקה 1,649 זוגות ישראלים.[דרוש מקור]
על פי הלמ"ס, בשנת 2021 דיווחו 7,091 זוגות על נישואיהם בחו"ל. מתוכם נישאו בקפריסין 35% מתוך 1,321 הזוגות היהודים, 6% מתוך 2,901 זוגות שבהם אחד מבני הזוג יהודי ודתו של בן/בת הזוג השני אינה ידועה, ו-40% מתוך 1,128 זוגות בהם אחד מבני הזוג יהודי והשני שייך לקבוצת האוכלוסייה 'אחרים'.[11]
ערים תאומות
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של לרנקה (ביוונית)
- לרנקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ זומר, נווית (2019-12-01). "אחרי סגירת שדה דב: ישראייר תתמקד בחיפאים". Ynet. נבדק ב-2023-05-12.
- ^ ישראייר משיקה טיסות ישירות מחיפה ללרנקה - וואלה! תיירות, באתר וואלה!, 2019-12-04
- ^ "חברת Charlie Airlines תחל לפעול בקו נתב״ג - לרנקה". פורט2פורט. נבדק ב-2017-05-26.
- ^ "ארקיע תמשיך להפעיל טיסות לקפריסין משדה דב - Passportnews". Passportnews. 2018-10-09. נבדק ב-2018-10-09.
- ^ https://passportnews.co.il/tus-airways-מהחודש-טיסות-ישירות-משדה-דב-ללרנקה/
- ^ ספיר פרץ זילברמן, Wizz Air משיקה קו ישיר בין תל אביב ללרנקה, באתר PassportNews, 28 בינואר 2021
- ^ קפריסין - אתרי מחנות המעצר למעפילים, באתר "ותוליכנו לשלום"
- ^ Jewish Museum of Cyprus
- ^ "אלפא", דיווחו הטייסים. מעוז הטרור הושמד, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ אתר המרכז היהודי בלרנקה
- ^ הלמ"ס, לקט נתונים לכבוד ט"ו באב ה'תשפ"ג