ייעוד מגדרי
ייעוד מגדרי (מאנגלית: Gender Assignment) הוא מונח מתחום הפסיכולוגיה (ובפרט הפסיכולוגיה ההתפתחותית), והסוציולוגיה, המתאר מצב טבעי בו הורים מייחסים זהות מגדרית לרך הנולד להם בהתאם להבנייה שלהם, ושל הצוות הרפואי המיילד, את הזוויג שלו, כלומר, בהתאם להיותו זכרי או נקבי לכאורה[1]. בדרך כלל תינוקות זכריים זוכים לייעוד מגדרי "גברי" ותינוקות נקביות זוכות לייעוד מגדרי "נשי". למעשה מצב זה הוא על פי כלל אוניברסלי, שכן כמעט כל תרבויות העולם מסווגות לפי בינאריה מגדרית, כלומר, אינן חורגות מעבר לקטלוג החברה ל"גברים" ו"נשים".
קיימים מצבים בהם ייעוד מגדרי עלול להיות שנוי במחלוקת, בפרט כאשר התינוק משקף את אחד המצבים של אינטרסקסואליות (כגון הרמאפרודיט "אמיתי" או "בדוי", תסמונת אדרנוגניטאלית, אקסטרופיה של שלפוחית השתן (Cloacal exstrophy), ועוד, בהם הגונדות או הגינטליה שלו אינה ברורה, ולכן, לפחות לפי שעה, בעייתי להכריע לאיזו קטגוריה מגדרית לשייכו. מצב נוסף בו ייעוד מגדרי עלול להיות שנוי במחלוקת הוא כאשר התינוק המתפתח, כבר בשנה הראשונה לחייו (בפרט בסביבות גיל שנה וחצי) מפגין נון-קונפורמיות מגדרית המתאפיינת בדחייתו את התכתיבים המגדריים המתקבלים מהוריו, משפחתו, וסביבתו.
הייעוד המגדרי והמערכת המגדרית
עריכהייעוד מגדרי נעשה בהתאם למערכת המגדרית (Gender System) המקובלת בחברה נתונה. מערכת מגדרית היא האופן שבה מאורגנים זהויות המגדר בחברה זו. בכל החברות בתרבות המערבית למשל קיימות שתי זהויות מגדר מובחנות המקבלות ביטוי ממשי בכל הקשרי החיים, כגון המגדר הגברי והמגדר הנשי. הזהויות עצמן הן ישויות מובנות בסיסיות ברמת המאקרו, אך עשויות להשתנות מעט (ברמת המיקרו) על פי זמן ומקום. ברוב תרבויות העולם, כגון תרבות המערב, תרבות ארצות האסלאם, התרבות האסקימוסית, וכיוצא בהן, קיימות רק שתי זהויות מגדר מובחנות על פי כלל האוכלוסייה, ואמנם קיימים לעיתים מצבים בהם הכלל מכיר ב-3 זהויות מגדר או יותר; כך למשל אצל האינדיאנים בני שבט הנאבאחו, קיימת זהות מגדר שלישית הנקראת Ojibwe, ופירושה "שתי נפשות" או "שתי רוחות", ואנשים בעלי זהות זו מתאפיינים בשילוב מובחן של אספקטים מגדריים (גבריים ונשיים). בכמה תרבויות ספורות אף קיימים יותר מ-3 מגדרים (למשל בני הבוגי באינדונזיה, Buginese people, אצלם, למשל, יש 5 מגדרים: גבר, אשה, גבר נשי, אשה גברית, ו"ביסו", המגדר החמישי, שהוא שילוב של ה-4 האלה.
במקרים רבים, זהויות המגדר הפחות נפוצות, כלומר, זהות מגדר שלישית (שהיא בדרך כלל בעצמה שילוב של גבריות ונשיות), או אף מגדרים נוספים, יהיו זהויות מגדר שמתגלות בהמשך החיים, ואינן ניתנות כבר בלידה (אז ניתן ייעוד מגדרי בסיסי). כן ייתכנו מצבים, למשל אצל בני הבוגי באינדונזיה, בהם תינוק אינטרסקסואלי יקבל ייעוד כ"ביסו" כלומר כמגדר החמישי שהוא הכל, אך אין הכרח שאדם שקיבל ייעוד ביסו יהיה אינטרסקסואל.
מאפייני הייעוד המגדרי
עריכהמאפיינים בולטים של הייעוד המגדרי הם מתן שם פרטי שברוב המקרים הולם את אחת מזהויות המגדר אליהן שויך היילוד, אינטראקציה דיאדית או טריאדית (כלומר בין דמות הורית אחת לתינוק או בין שני ההורים לתינוק) שהיא קרובה מותאמת למין הילד כביכול, קניית ביגוד המתאים למגדר שאליו שויך (בתרבות המערבית קיימת נטייה לקנות ביגוד עם נטייה לגוון כחול לבנים וביגוד עם נטייה לגוון ורוד לבנות), קניית צעצועים ומשחקים "גבריים" או "נשיים" בהתאם.
ברוב התרבויות, המערכת המגדרית (לפחות בהקשר של ייעוד מגדרי) היא מערכת המבוססת על בינאריה מגדרית, כלומר כזו המורכבת מחלוקה ל"גברים" ו"נשים". ייעוד מגדרי הוא לרוב בינארי, וגם אם המערכת המגדרית (Gender System) בתרבות מסוימת אינה בינארית (למשל, בקרב בני הבוגי באינדונזיה, Buginese people), ייעוד מגדרי מחדש יתרחש מאוחר יותר בחיי הפרט ולא באופן מיידי.
נון-קונפורמיות מגדרית
עריכהייעוד מגדרי של תינוק זכרי או נקבי לזהות מגדר גברית או נשית מתרחש באופן טבעי אצל כלל בני האדם. יוצאים מכלל זה הם אנשים שבשלב מסוים בחייהם (לרוב, כבר בשנה וחצי-שנתיים הראשונות לחייהם) מפגינים רגש, קוגניציה, והתנהגות שהיא נון-קונפורמית מגדרית. במצב זה, הפרט חש אי נוחות עם הזהות המגדרית שהחברה מייחסת לו (זהות מגדרית מיוחסת), ועל כן אינו פועל בתפקידים המגדריים הכלולים בה. בילדים מצב נחשב לעיתים פתולוגי (בתנאי והוא עקבי, למשל, מקבל ביטוי על בסיס יומי או כמה פעמים בשבוע). נון-קונפורמיות מגדרית בילדים היא למעשה התנגדות עקבית, מצד הילד, לייעוד המגדרי שההורים (בדרך כלל בהשפעת הצוות הרפואי) נתנו לילד. עמדה רווחת היא כי 70% מהילדים שהפגינו נון קונפורמיות מגדרית יגדלו להיות הומוסקסואלים, לסביות, או טרנסג'נדרים, ומחקרים רבים תיעדו קשרים מתאמיים כאלה[2][3][4]. בעוד שרבים בקרב הקהילה הפסיכו-רפואית רואים נון-קונפורמיות מגדרית בילדים ובכלל כפתולוגיה, קיימים אחרים בתוך הקהילה הפסיכו-רפואית, כמו גם כותבים ואקטיביסטים הטוענים כי השקפה זו מפלה לרעה אנשים נון-קונפורמיים מגדרית וגורמת ליחס פוגעני מצד הורים כלפי ילדים נון-קונפורמיים מגדרית.
האטיולוגיה לנון-קונפורמיות מגדרית בילדים
עריכההאטיולוגיה (כלומר, הסיבתיות) לעצם התופעה של נון-קונפורמיות מגדרית לגמרי איננה מובנת כעת, אך עד כה נהגו כמה כללים בהקשר זה. אטיולוגיה זו נחקרת במסגרת אקדמאית, בעיקר על ידי פסיכולוגים, מדעני מוח, ולעיתים גם רופאים, ואחרים, והיא למעשה חלק מהמחקר הכללי יותר של אטיולוגיה של זהויות מגדר.
על פי הקונצנזוס המדעי האינטגרטיבי, זהות המגדר היא זהות בסיסית אותה יונק האדם מסביבתו, בתהליך כמו-הטבעתי מורכב (Imprinting-like process), ולפחות ברוב המקרים גם בהשפעה מסוימת של פרידיספוזיציה ביולוגית (לא בהכרח גנטית), שהיא הורמונלית בעיקרה. לא ברור באיזה גיל, פחות או יותר "נחתמת" זהות זו אצל רוב האנשים; הערכות שונות מדברות על סביבות גיל 18 חודשים (בעבר אף היו שסברו עד 22 חודשים או אף 3 שנים אך הערכות בטווחים אלה בדרך כלל אינן מקובלות), והיום רבים מהחוקרים סבורים כי זה מוקדם הרבה יותר ובשום מצב לא יאוחר מגיל 18 חודשים וממילא, לפחות ברוב המקרים מושפע באופן דטרמיניסטי מסביבה הורמונלית עוד טרם ללידה (אחד המחקרים שמאששים את חוסר הוודאות הוא העובדה שכבר בגיל 7 חודשים הראו תינוקות יכולת של הבחנה מגדרית, במחקר הביטואציה שביצעו Fagan, J.F & Singer L.T משנת 1979).
ייעוד מגדרי מחדש
עריכה
קיימים מצבים בהם אדם מרגיש או לחלופין, מגיע למסקנה כי המגדר אליו שויך בילדותו אינו מגדרו האמיתי, והוא רוצה לחיות באופן עקבי כבן המגדר הנגדי. אדם כזה עלול לעבור ייעוד מגדרי מחדש (Gender Reassignment, ובקצרה "ייעוד מחדש"), בין אם מתוקף עצמו, ובין אם גם בתמיכת סביבתו. מצב זה אפשרי הן באנשים שאינם אינטרסקסואלים והן באינטרסקסואלים. אנשים כאלה, אשר ברוב המקרים מזוהים עם קשת הזהויות הטרנסג'נדרית עשויים לחוש אי נוחות מתמדת מלחיות במגדר מסוים ששויך להם; לפחות בדורנו, רבים מקונפליקטים אלה נפתרים בתהליך התאמה מגדרית.
קיימים אנשים שחזרו בהם מתהליך הייעוד המחודש שלקחו על עצמם (או שבמקרים נדירים וספורים נכפה עליהם, כפי שיתואר בהמשך הערך). אנשים שחזרו בהם מן הייעוד המגדרי המחודש שאותו הם התחילו מרצונם האישי משקפים תהליך הנקרא באופן נפוץ ביטול שינוי (Detransition), בו הם חוזרים מאורח חיים טרנסג'נדרי לאורח החיים ההטרונורמטיבי המקורי כביכול, שלהם. הסיבות לתופעת ה-Detranistioning אינן ברורות די הצורך, ובכל מקרה מדובר באחוז קטן יחסית מסך אוכלוסיית הטרנסקסואלים בעולם.
מחלוקת
עריכהאחד המקרים המקוממים ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה הוא סיפורו הטראגי של דייוויד ריימר (David Reimer), שנולד כבן, ולאחר שנקטע איבר מינו בניתוח פימוזיס כושל (בו נעשה שימוש במכשיר חשמלי לצורך זאת), וכאשר כבר היה כמעט בן 3, פנו הוריו לייעוץ פסיכולוגי מפי הפסיכולוג ג'ון מוני, שבאותה תקופה נחשב בקרב רבים בקהילה הפסיכו-רפואית לסמכות עליונה לטיפול בבעיות נדירות של מגדר ומיניות. בעקבות קטיעת איבר מינו של ריימר באותו הליך ניתוחי, מוני המליץ להוריו של ריימר לגדל אותו כילדה וכך עשו והחלו בתהליך כשהוא ילד שכבר כמעט הגיע לגיל 3. ריימר טען כי תמיד הרגיש מוזר עם התנהגות הוריו כלפיו, ובבגרותו גילה את סיפורו האמיתי, אך למרות זאת הקים משפחה ואימץ את ילדיה של זוגתו; בשלב מסוים בחייו התאבד, וניכר כי סבל רבות ממה שעבר; מקרה זה היה מן המניעים הגדולים ביותר לצמצם את המקרים של ייעוד מגדרי מחדש לילדים, וייעוד מגדרי מחדש מותר כיום בעיקר לאנשים בוגרים המעוניינים לעבור אותו בעצמם. ממילא, לא ניתן לבצע חידוש ייעוד מגדרי מלא שכן החידוש לא כולל יכולת לביצוע הריון ולידה. הפסיכולוגיה איננה רואה בעין יפה ניסיונות לביצוע ייעוד מגדרי מחדש בילדים בגיל הינקות (0–12 חודשים) או תחילת הגיל הרך (12–18 חודשים), והמחקר בתחום זה בעיקרו צומצם להסקת מסקנות תאורטיות, לוגיות-פורמליות מניתוחי מקרה (כמו גם מסקנות סטטיסטיות המבוססות על איחוד ניתוחי-מקרה). ניתוחי מקרה אלה הם בודדים ונדירים. השימוש בהסקות כאלה, ובפילוסופיה נובע מן הקושי, וההימנעות המכוונת (והאתית) מעריכת ניסויים אמפיריים בהקשר זה.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Stoller, Robert; Sex and Gender: On the Development of Masculinity and Femininity, Science House, New York City (1968) 383 p.
- Bailey, J. Michael (2003). The Man Who Would Be Queen: The Science of Gender-Bending and Transsexualism. Joseph Henry Press, ISBN 978-0-309-08418-5
- Colapinto, J (2001). As Nature Made Him: The Boy Who Was Raised as a Girl. Harper Perennial. ISBN 0-06-092959-6. Revised in 2006
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ לכאורה בשל מצבי אינטרסקס, עליהם יתואר בהמשך.
- ^ Richard Green (1987). The sissy boy syndrome. New Haven, CT: Yale University Press.
- ^ Bailey J. Michael and Kenneth J. Zucker, Childhood Sextiped Behaviorand Sexual Orientation
- ^ Bailey J. Michael (2008) Sexual orientation and childhood gender nonconformity: evidence from home videos
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.