כישורי חיים

כישורי חיים מתייחסים למערך של יכולות להתנהגות הסתגלותית וחיובית, הדרושות לאדם כדי להתמודד בצורה יעילה עם מגוון הדרישות והאתגרים המתעוררים במהלך חייו. המושג, המוכר גם בתור כשירות פסיכו-סוציאלית,[1] מושפע באופן משמעותי מהנורמות החברתיות ומהציפיות הרווחות בקהילה אותה האדם משתייך אליה. כישורים אלה כוללים מגוון רחב של יכולות, החל מניהול זמן וקבלת החלטות, דרך תקשורת יעילה ועבודת צוות, ועד לפתרון בעיות וקיום חשיבה ביקורתית. בנוסף, הם כוללים גם יכולות חשובות לפיתוח רגשי וחברתי, כגון אמפתיה, רגולציה רגשית והתמודדות עם לחצים. יכולות אלו מסייעות לאנשים להתפתח ולהפוך לחברים פעילים, תורמים ופרודוקטיביים בקהילותיהם, ומשחקות תפקיד קרדינלי בשיפור איכות החיים וברווחתם האישית והחברתית.

כישורים נדרשים

עריכה

קרן החירום הבין-לאומית של האו"ם לילדים מציינת ש"אין רשימה מוחלטת" של מיומנויות פסיכו-סוציאליות נדרשים. עם זאת הקרן מונה כישורים פסיכו-חברתיים ובינאישיים שהם בדרך כלל מכוונים לרווחה, וחיוניים לצד כישורי קריאה וכתיבה וחשבון. כישורי חיים הם תוצר של סינתזה: מיומנויות רבות מפותחות בו-זמנית באמצעות תרגול, כמו הומור, המאפשר לאדם להרגיש שליטה במצב ולהפוך אותו לניהול יותר בפרספקטיבה. זה מאפשר לאדם לשחרר פחדים, כעס ומתח ולהשיג חיים איכותיים.

למשל, קבלת החלטות כרוכה לרוב בחשיבה ביקורתית ("מה האפשרויות שלי?") והבהרת ערכים ("מה חשוב לי?"), ("איך אני מרגיש עם זה?"). בסופו של דבר, משחק הגומלין בין המיומנויות הוא מה שמייצר תוצאות התנהגותיות חזקות, במיוחד כאשר גישה זו נתמכת על ידי אסטרטגיות אחרות.[2]

כישורי חיים יכולים להיות מגוון כישורים החל מחינוך פיננסי[3] דרך מניעת שימוש בסמים ועד טכניקות טיפוליות להתמודדות עם מוגבלויות כמו אוטיזם.

כישורי ליבה

עריכה

ארגון הבריאות העולמי זיהה בשנת 1999 את תחומי הליבה הבין-תרבותיים הבאים של כישורי חיים:[4][5]

קרן החירום הבין-לאומית של האו"ם לילדים מנתה כישורים דומים וקטגוריות קשורות בדוח 2012 שלו[6]

תוכניות לימודים של כישורי חיים המיועדות ל-K-12 מדגישות לעיתים קרובות תקשורת ומיומנויות מעשיות הדרושים לחיים עצמאיים מוצלחים, כמו גם לתלמידים עם מוגבלויות התפתחותיות/חינוך מיוחד עם תוכנית חינוך פרטנית (IEP).[7]

ישנם קורסים שונים המופעלים על סמך הרשימה של WHO הנתמכת על ידי UNFPA. במדיה פראדש, הודו, התוכנית מופעלת עם הממשלה כדי ללמד אותם באמצעות בתי ספר ממשלתיים.[8]

כישורים לעבודה וחיים

עריכה

מיומנויות לעבודה וחיים, המכונה חינוך והכשרה טכנית ומקצועית (TVET) כוללת חינוך, הכשרה ופיתוח מיומנויות הנוגעות למגוון רחב של תחומי עיסוק, ייצור, שירותים ופרנסה. TVET, כחלק מלמידה לכל החיים, יכול להתקיים ברמה התיכונית, על-תיכונית ובגיל השלישי, וכולל למידה מבוססת עבודה והשתלמויות ופיתוח מקצועי שעשויים להוביל להסמכות. TVET כולל גם מגוון רחב של הזדמנויות לפיתוח מיומנויות המותאמות להקשרים לאומיים ומקומיים. לימוד למידה ופיתוח מיומנויות אוריינות וחשבון, מיומנויות רוחביות וכישורי אזרחות הם מרכיבים אינטגרליים של TVET.[9]

הורות: מקום להזנת כישורי חיים

עריכה

כישורי חיים נלמדים לעיתים קרובות בתחום ההורות, בין אם בעקיפין באמצעות התבוננות והתנסות של הילד, או ישירות במטרה ללמד מיומנות מסוימת. ההורות עצמה יכולה להיחשב כמערכת של מיומנויות חיים שניתן ללמד או שבא טבעי לאדם.[10] חינוך אדם למיומנויות להתמודדות עם הריון והורות יכול לתרום גם לפיתוח כישורי חיים נוספים לילד ולאפשר להורים להדריך את ילדיהם בבגרותם.

תוכניות רבות של כישורי חיים מוצעות כאשר מבנים משפחתיים מסורתיים ומערכות יחסים בריאות התקלקלו, בין אם עקב מוות של אחד ההורים, גירושין, אלימות במשפחה או עקב בעיות עם הילדים (כגון שימוש בסמים או התנהגות מסוכנת אחרת). לדוגמה, ארגון העבודה הבין-לאומי מלמד כישורי חיים לעובדי ילדים לשעבר ולילדים בסיכון באינדונזיה כדי לעזור להם להימנע מהצורות הקשות ביותר של התעללות בילדים ולהתאושש מהם.[11]

מניעת התנהגות מול התפתחות חיובית

עריכה

בעוד שתוכניות מיומנויות חיים מסוימות מתמקדות בהוראת מניעה של התנהגויות מסוימות, הן יכולות להיות יחסית לא יעילות. בהתבסס על המחקר שלהם, לשכת שירותי המשפחה והנוער,[12] חטיבה של מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית דוגלת בתיאוריה של התפתחות נוער חיובית (PYD) כתחליף לתוכניות המניעה הפחות יעילות. PYD מתמקד בנקודות החוזק של הפרט, בניגוד למודלים הישנים יותר, הנוטים להתמקד בחולשות הפוטנציאליות שטרם הוצגו. "..חינוך כישורי חיים, נמצאו כאסטרטגיית התערבות פסיכו-סוציאלית יעילה לקידום בריאות חברתית ונפשית חיובית של מתבגרים אשר ממלאת תפקיד חשוב בכל ההיבטים כגון חיזוק אסטרטגיות התמודדות ופיתוח ביטחון עצמי ואינטליגנציה רגשית... "[13] 

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כישורי חיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Best Thomas, A study on stress and its correlatives with family environment. Retrieved from ResearchGate.
  2. ^ "UNICEF – Search Results". unicef.org. נבדק ב-2015-10-20.
  3. ^ USA Funds Life Skills (אורכב 17.03.2011 בארכיון Wayback Machine)
  4. ^ "Partners in Life Skills Education : Conclusions from a United Nations Inter-Agency Meeting" (PDF). World Health Organization. 1999. נבדק ב-2018-07-15.
  5. ^ WHO 1993, p. 14: decision-making – problem-solving creative thinking – critical thinking communication – interpersonal relationships self–awareness – empathy coping with – emotions and stressors.
  6. ^ "Global evaluation of life skills education programmes". unicef.org (Evaluation Report). New York: United Nations Children's Fund. 17 בנובמבר 2016. pp. 8–9. נבדק ב-29 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Puget Sound ESD – excellence & equity in education | Pre-K-12 Life Skills Curriculum Guide". psesd.org. נבדק ב-2015-10-20.
  8. ^ Life Skills Education Program | Umang | Jeevan Tarang, lifeskillsumang (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ UNESCO (2018). Pathways of progression: linking technical and vocational education and training with post-secondary education. UNESCO. ISBN 978-92-3-100290-8.
  10. ^ Prinz, Ron (2009). "Behavioral parent training". Encyclopedia of Human Relationships. doi:10.4135/9781412958479.n53. ISBN 9781412958462.
  11. ^ Improving Vocational and Life Skills of Ex-Child Labourers and at Risk Children Aged 15 to 17 Years (אורכב 26.09.2011 בארכיון Wayback Machine)
  12. ^ "Home | Family and Youth Services Bureau | Administration for Children and Families". acf.hhs.gov. נבדק ב-2015-10-20.
  13. ^ Prajapati, Ravindra (2017). "Significance of Life Skills Education" (PDF). Contemporary Issues in Education Research. 10: 4 – via The Clute Institute.