יניב ויצמן
יניב ויצמן (נולד בשנת 1974) הוא מייסד ויושב ראש ארגון נוער גאה בישראל (איגי) ומנכ"ל חברה העוסקת בפרסום ושיווק לבני נוער. בנובמבר 2008 נבחר למועצת עיריית תל אביב מטעם סיעת רוב העיר ומשמש כיום כיועץ ראש העיר לענייני קהילת הלהט"ב ויו"ר וועדת התיירות במועצה.
 | |||
| לידה | 1974 (בן 44 בערך) | ||
|---|---|---|---|
| עיסוק |
פעיל זכויות להט"ב  | ||
| מפלגה | רוב העיר | ||
| |||
  | |||
תוכן עניינים
ביוגרפיהעריכה
ויצמן גדל והתחנך במושב בצרה. לאחר תום לימודיו התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת הנח"ל. סיים בהצטיינות קורס קצינים ובהמשך שימש בין היתר כמפקד מחלקה וכמפקד פלוגה בגדוד 50 של הנח"ל. השתחרר מהצבא בדרגת סרן.
בעבר היה בן זוגו של הזמר עברי לידר. סיפור הזוגיות שלהם תואר בהרחבה בראיון היציאה מהארון של לידר בעיתון מעריב בדצמבר 2001, כמו גם פרידתם המתוקשרת בשנת 2006.
בשנת 2008 הכיר את בן זוגו, כפיר בנישו, לו נישא בשנת 2010 בטקס זוגיות בתל אביב.
פעילותו בקהילה הגאה ובמועצת העירייהעריכה
בשנת 2002 הקים ויצמן, שהיה עד אז מדריך באחת מקבוצות הנוער של אגודת הלהט"ב, את ארגון הנוער של האגודה. בשנת 2005 הוא פרש, ביחד עם הארגון, מאגודת הלהט"ב, וייסד את איגי (ארגון נוער גאה), שהפך לארגון עצמאי.
בשנת 2008 לידר, כמו גם איתי פנקס, נכחו בכנס שבו הכריז ויצמן על התמודדותו לתפקיד חבר מועצת העיר תל אביב, בין היתר בכוונה להמשיך את פועלו של פנקס בחיזוק יחסה של העיר לקהילת הלהט"ב. בבחירות שנערכו בספטמבר נבחר ויצמן למועצה מטעם סיעת רוב העיר, וב-2013 נבחר לכהונה נוספת. בכל שנותיו במועצה היה חבר בקואליציה שתמכה בראש העירייה רון חולדאי.
בתפקידו כיועץ ראש עיריית תל אביב לענייני קהילת הלהט"ב היה אחראי על אירועי חודש הגאווה שהתקיימו ביוני 2013, במהלכם הגיעו לישראל כ-25,000 תיירים גאים מכל רחבי העולם[1]. יזם את הקמתו של מרכז קהילתי לנוער גאה.
בנובמבר 2011 השתתף ויצמן בקמפיין "אחרי כל לילה מגיע יום", שנולד בעקבות ארבעה מקרי התאבדויות בקהילה הגאה, מספר חודשים לפני כן[2][3].
ב-2011 נבחר על ידי אתר מאקו למקום העשירי ברשימת 50 האנשים המשפיעים והמובילים של הקהילה הגאה בישראל.
ביוני 2015 במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב זכה ויצמן להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.[4]
פעילותו העסקית - פרסום ושיווק לילדים ולנוערעריכה
בשנים 2007–2009 היה חבר דירקטוריון בחברת נכס, החברה הכלכלית של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב.
עיקר פעילותו של ויצמן בעולם העסקי היא בחברת פרסום בשם טינק פתרונות שיווק לנוער בע״מ[5] שייסד ב-2007 והוא מכהן בה כמנכ"ל משותף. החברה מתמחה באיתור והובלת טרנדים כדי לשווק לילדים, בני נוער וצעירים. החברה מעסיקה ומתגמלת בדרכים שונות בני-נוער וצעירים מובילי דעה, בתמורה לכך שיקדמו ברשתות החברתיות וביוטיוב מותגים שהיא מקדמת.[6][7]. ערוצים אלה נושאים כמה יתרונות למשווקים:
- הם אינם חשופים לרגולציות ולהגבלות חוקיות, בניגוד לפרסום בטלוויזיה ובערוצים מסורתיים אחרים.[8]
- בניגוד לפרסום גלוי באינטרנט, התוכן השיווקי שמעלים בני הנוער בשירותה של טינק לערוצים כמו פייסבוק ואינסטגרם אינו מושפע מחוסמי פרסומות.
- המסר השיווקי נתפס כאותנטי יותר, ולכן אפקטיבי יותר, מאשר פרסומת רגילה. הצופים אינם מודעים לכך שבני הנוער שמדברים על מותג מסוים עובדים בשירות חברת טינק, והמסר השיווקי מועבר בעקיפין, כפי שהסביר עורך תוכן בחברה: "פחות חשוב לי שנער ישים תמונה שלו עם מעדן בפייסבוק ויגיד 'תקנו, תאכלו'. חשוב לי שהמעדן הזה ייכנס בצורה יותר אותנטית לתוך אותם מעגלי ההשפעה של הצעיר".[6]
- עלויות הפרסום נמוכות יותר, בין היתר מכיוון שחלק מהתגמול לבני הנוער, ששכרם נמוך יחסית ממילא, אינו כספי. בראיון לאתר מאקו אמר ויצמן כי יש לתגמל את בני הנוער בדברים שאינם כספיים, כגון מפגש עם להקה נערצת או כרטיסים למסיבה.[6]
בתגובה לביקורת ולהצעות להגביל בחוק את הפרסום לבני נוער ולילדים, במיוחד פרסום מוצרים מזיקים לבריאות ופרסום סמוי, יזם ויצמן את כתיבתה של אמנה הצהרתית הנוגעת לפרסום לילדים ונוער באינטרנט. חברת הכנסת תמר זנדברג כינתה מהלך זה: "ניסיון לתת הכשר לאחת הפרקטיקות הכי המזיקות שאנחנו רואים היום בפרסום והשיווק לבני נוער".[9][10]. בין המוצרים שאת מכירותיהם לבני נוער מקדמת החברה מצויים מוצרים עתירי סוכר ומלח. לטענתה היא נמנעת מפרסום משקאות ממותקים לילדים מתחת לגיל 12.
קישורים חיצונייםעריכה
- אלי סניור, דרוש נציג הומו למועצה: מי אמר האקס של עברי?, באתר ynet, 15 באוקטובר 2008
- מיכל שפירא, ת"א: יניב ויצמן יתמודד למועצה, באתר nrg, 15 באוקטובר 2008
- ליאת ברגר-תמם, מאתרי טרנדים עוזרים לחברות מסחריות לתרגם לכסף את הדבר החם הבא, באתר גלובס, 11 ביוני 2008
- Q&A עם יניב ויצמן
- מערכת ערוץ הגאווה, יניב ויצמן: השגריר שלנו בעיריית תל אביב, באתר mako, 25 בדצמבר 2011
- ענת ביין-לובוביץ', "רוב אנשי העסקים הגאים עדיין בארון. זה לא יימשך כך", באתר גלובס, 20 במרץ 2014
- עדי דברת-מזריץ, "זה מגעיל אבל פשוט וזול": כך מפתות חברות המזון את הילדים מאחורי הגב של ההורים, באתר TheMarker, 16 ביוני 2016
הערות שולייםעריכה
- ^ דני זאק, הלירדים באים: יותר מ-25 אלף תיירים גאים צפויים להגיע לישראל, באתר mako, 30 במאי 2013
- ^ הקהילה מתגייסת: אחרי כל לילה מגיע יום, באתר מזבלה
- ^ עזרה בדרך: הקהילה הגאה נלחמת בהתאבדויות, באתר עכבר העיר
- ^ ג'ורג' אבני, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, מאקו גאווה, 7 ביוני 2015
- ^ אתר החברה
- ^ 6.0 6.1 6.2 רותי שילוני, כך קנה עולם הפרסום את בני הנוער, באתר mako, 5 בינואר 2014
- ^ עידן לנדו, "המוח החושב של המותג": עבדוּת ילדים בפייסבוק
- ^ עדי דברת-מזריץ, "זה מגעיל אבל פשוט וזול": כך מפתות חברות המזון את הילדים מאחורי הגב של ההורים, באתר TheMarker, 16 ביוני 2016
- ^ אורן פרסיקו, המבוגר האחראי, באתר העין השביעית, 30 בנובמבר 2017
- ^ עידו אפרתי, הוועדה לזכויות הילד תמכה באמנה של מפרסמי מזון לנוער, ומנעה ביקורת בדיון, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2017