פתיחת התפריט הראשי

רון חולדאי

ראש עיריית תל אביב-יפו

רון חולדאי (נולד ב-26 באוגוסט 1944) הוא ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת העבודה מאז שנת 1998. קודם לכן שירת כטייס קרב וכמפקד בחיל האוויר הישראלי. לאחר סיום שירותו בצה"ל בדרגת תת-אלוף פנה לעסקים, ובהמשך שימש כמנהל הגימנסיה העברית "הרצליה".

רון חולדאי
PikiWiki Israel 33532 Events in Israel.JPG
לידה 26 באוגוסט 1944 (בן 75)
חולדה, המנדט הבריטי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא, מחנך, איש עסקים, קצין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה
סיעה תל אביב אחת
ראש עיריית תל אביב-יפו ה־10
נובמבר 1998 – מכהן
(כ־20 שנים)
תפקידים בולטים
פרסים והוקרה
תואר דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רון חולדאי
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19631989
דרגה תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
תואר דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תחילת דרכועריכה

חולדאי נולד, גדל והתחנך בקיבוץ חולדה. אביו, עוזר חולדאי (במקור: אובז'נסקי), ממקימי קיבוץ חולדה, היה מנהל בית הספר בקיבוץ. אמו, הנקה, עבדה כמורה והייתה ממונה בקיבוץ על העלאת הצגות ומופעים.[1] לחולדאי שני אחים. משפחתו הייתה המשפחה המאמצת של עמוס עוז.

חולדאי החל את שירותו בצה"ל בשנת 1963, התנדב לקורס טיס ולאחריו שירת כטייס קרב. לפני פרוץ מלחמת ששת הימים היה בהליכי הסבה למטוסי מיראז' 3 בטייסת 101 ("הקרב הראשונה") בטרם נקרא לטוס במלחמה במטוסי סופר מיסטר במסגרת טייסת 105 ("הערב"). במבצע מוקד השתתף חולדאי בהפצצת הבסיסים אבו סואר ובילבייס במצרים ובסיס מארג' ריאל בסוריה. לאחר המלחמה שירת כסגן מפקד טייסת 105. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שימש ממלא מקום מפקד טייסת 201 ("האחת")[2] והוביל אותה במהלך מבצע דוגמן 5 בו ספגה פגיעות קשות. ביומה השלושה-עשר של המלחמה שימש כמוביל מבנה לתקיפת סוללות טק"א במצרים (מבצע מפצח 22) במהלך התקיפה נפגע מטוסו מטיל וחולדאי נאלץ לנחות נחיתת חירום ברפידים. ביומה השמונה-עשר של המלחמה הוביל רביעייה למשימת חיפוי מפני מטוסי ירוט בצפון סוריה במהלכה הפיל מטוס מיג 21. בסך הכל רשם לזכותו במלחמה שלוש הפלות של מטוסי אויב. מונה למפקד טייסת 140 ("נשר הזהב"), טייסת מטוסי A-4 סקייהוק בעציון ולאחר מכן למפקד טייסת 105 בבסיס חצור. תפקידו הבא היה למפקד יחידת המשל"קים ובהמשך פיקד על בסיס חיל האוויר בנבטים ועל בסיס חצרים. פרש מצה"ל בשנת 1989 בדרגת תת-אלוף.

לאחר שחרורו מצה"ל עסק במשך שנתיים במכירת מזגני אוויר בניגריה. לאחר ששב לישראל, התבקש לנהל סגירה של מפעל בנייה ברמלה במקביל לסיום עסקיו בניגריה.[1] לאחר ניסיון עסקי זה, נענה למכרז של הגימנסיה העברית "הרצליה", ונבחר למנהל הגימנסיה, תפקיד שבו כיהן במשך שש שנים עד שנת 1998. תחת ניהולו שופץ בניין הגימנסיה והשתפרה חזותו.

בשנת 1995, במהלך כהונתו כמנהל הגימנסיה, התמודד חולדאי בבחירות המקדימות במפלגת העבודה, אולם לא הצליח להגיע למקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת.

בשנת 1969 נשא את יעל כ"ץ, דיילת בארקיע ולזוג שלושה ילדים. נכון לשנת 2016, המשפחה מתגוררת בשכונת תל ברוך צפון בתל אביב.[3]

ראש עיריית תל אביב-יפועריכה

בחירתועריכה

בשנת 1998 התקיימו הבחירות לראשות עיריית תל אביב-יפו ולמועצת העיר. ראש העירייה המכהן רוני מילוא הודיע כי לא יתמודד על כהונה נוספת. חולדאי התמודד מטעם רשימה עצמאית בשם "תל אביב אחת" (תחת חסותה של מפלגת העבודה), וניצח בבחירות עם 50% מקולות הבוחרים, לעומת 25% ליריבו העיקרי, דורון רובין. סיעתו זכתה ב-5 מנדטים.[4]

בשנת 2003 נבחר לתקופת כהונה שנייה, לאחר שזכה ב-63% מקולות הבוחרים. סיעתו זכתה ב-4 מנדטים והייתה לשלישית בגודלה במועצת העירייה (אחרי כח לגמלאים ומרצ).

בשנת 2008 נבחר לתקופת כהונה שלישית עם 51% מהקולות. מתחרהו העיקרי, חבר הכנסת דב חנין קיבל 34%. סיעתו, "תל אביב אחת", הגדילה את כוחה במנדט ל-5 מנדטים, והייתה לסיעה הגדולה ביותר, וזהה בגודלה לסיעת "עיר לכולנו" של חנין.

בשנת 2013 נבחר לתקופת כהונה רביעית עם 53% מהקולות. מתחרהו העיקרי, חבר הכנסת ניצן הורוביץ קיבל 38%. סיעתו, "תל אביב אחת", שמרה על כוחה (5 מנדטים), והייתה לסיעה השנייה בגודלה, אחרי "מרצ" של הורוביץ, שעלתה ל-6 מנדטים.

בשנת 2018 נבחר לתקופת כהונה חמישית, לאחר שניצח את יריבו אסף זמיר עם כ-46% מהקולות (לעומת 34% לזמיר). סיעתו, "תל אביב אחת" הגדילה את כוחה במועצת העיר לכ-7 מנדטים.

בנייה ופיתוחעריכה

 
רון חולדאי ויצחק בן-סירה בטקס הנחת לוח הנצחה ליעקב בן-סירה, אוקטובר 2008
 
רון חולדאי נושא ברכה בכיכר רבין, באירוע חגיגות 100 שנה לתל אביב

במהלך כהונתו שופצו והוחלפו תשתיות ברחובות רבים בתל אביב, ובהם שדרות רוטשילד, שדרות בן-גוריון, שדרות ירושלים ורחובות נוספים בעיר. פארק הירקון ופארק בגין הורחבו, ומדרכות ברחבי העיר שופצו והורחבו[דרוש מקור].

במהלך כהונתו נקטה העירייה ב"מדיניות מתחמי הבילוי" - תחימת אזור היסטורי בעיר והכשרתו לבילוי ולמסחר. במסגרת זו שוקם מתחם נמל תל אביב (מתחם הנמל), ונהפך למרכז בילוי ותרבות. העירייה החלה בשיקום ובשיפוץ דומה בנמל יפו ובמתחם תחנת הרכבת ביפו (מתחם התחנה), ובבניין העירייה בכיכר ביאליק (מתחם ביאליק). כמו כן מבנים במושבה הטמפלרית לשעבר שרונה שופצו כחלק מהסבת האזור למתחם קניות (מתחם שרונה - דרום הקריה). מתחם "יד חרוצים" הפך אף הוא לאזור מסעדות ובילוי.

במהלך כהונתו שופצו וחודשו מתחם הבימה: היכל התרבות, הבימה וכיכר התרבות המחברת ביניהם.

בעקבות הכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 2003, החל תהליך רחב של שימור מבנים, בין השאר באזור שרונה ובלב תל אביב, ולראשונה הוכנה תוכנית שימור מבנים ואתרים שהגדירה כ-1,000 אתרים בתל אביב כמבנים לשימור, באופן שימנע את הפגיעה בהם.[1] (הקישור אינו פעיל, 5.07.2018)[2] (הקישור אינו פעיל, 5.07.2018)

במהלך כהונתו אושרו פרויקטים רבים לבניית מגורי יוקרה בעיר, כגון פארק צמרת, כחלק ממגמה ארצית של בניית גורדי שחקים למגורים. לאחר שנים של סכסוכים משפטיים בנוגע לזכותם של תושבים ותיקים בכפר שלם וביפו על הקרקע, לעומת זכותם של אלו שרכשו את הקרקע בסוף שנות ה-80, פעלה העירייה לפינוי התושבים, לאחר קבלת צו מבית המשפט כחלק מפרויקט פינוי-בינוי.[5]

כדי להתמודד עם בעיית הדיור העממי בעיר, שהחריפה עקב האמרת מחירי הדירות, מינה חולדאי באוגוסט 2008 "ועדה למציאת פתרונות דיור בהישג יד".[6] הוועדה המליצה לקדם מיזמי בינוי ביפו, של כ-2,000 יחידות דיור במחיר מוזל. פרויקט נוסף, של הרשות לפיתוח כלכלי, הוא פרויקט 'בנה דירתך' שאיפשר דיור ל-22 משפחות ביפו.[7] בשנת 2014 השיקה עיריית תל אביב את פרויקט ״גני שפירא״, במסגרתו נבנו 69 דירות על קרקע עירונית וביוזמתה של העירייה, ואלה מושכרות במחיר קבוע ומסובסד לזוכי הגרלה של העירייה שעמדו בתנאי הסף להשתתפות בה, כמו גיל ורמת הכנסה.[8]

במהלך כהונתו הורחבה הטיילת וחיבור חופי בין הרצליה לבת ים, דרך העיר תל אביב. כחלק מהרחבת הטיילת הוחל בשיקום מדרון יפו והפיכתו לפארק חופי לאורכה של יפו, החל תהליך פינוי חלקים מתחנת הכוח רדינג והכשרת מעבר להולכי רגל לאורך החוף, וצומצם שטחה של בריכת גורדון.[9]

תחבורהעריכה

 
רון חולדאי נואם בפני מועצת העירייה בדיון שהוביל למכירת חלקה של העירייה והציבור בכיכר אתרים, 2017
 
חולדאי בישיבת מועצת עירייה

העירייה בתקופתו הצהירה על מדיניות שעודדה שימוש באופניים ובהמשך בקורקינטים וכלי תחבורה קלים נוספים, כאמצעי זול להקל על גודש התנועה. כחלק ממדיניות זו הוחל ב-2011 בפרויקט תל-אופן, המציע אופניים להשכרה, והותקנו שבילי אופניים. במהלך כהונתו הוקצו יותר מ-130 ק"מ של מסלולים לאופניים על מדרכות, שדרות וצירי תנועה ברחבי העיר[10]. רק במקרים מעטים נסללו שבילי האופניים על חשבון נתיבים המשמשים את הרכב הפרטי[11]. המדיניות הביאה לעלייה בשימוש באופניים ולירידה מסוימת בשימוש ברכב הפרטי, אך המגמה התהפכה במהלך כהונתו הרביעית של חולדאי. בין השנים 2015 ל-2017 עלה במקצת שיעור המשתמשים ברכב, העלייה בשיעור הרוכבים נעצרה, ושיעור משתמשי התחבורה הציבורית ירד, בניגוד למגמה הארצית[11].

נכון לשנת 2008, בעיר יש 50 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית. עם זאת, לאחר שנים רבות של עיכובים, החלו בשנת 2007, העבודות להקמת הקו הראשון, הקו האדום, במערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. לאור שינויים עתידיים במערך התחבורה הציבורית בגוש דן, תוכנית המכונה במשרד התחבורה "רה-ארגון בתחבורה הציבורית", החליט חולדאי בפברואר 2011 להוסיף נתיבי תחבורה ציבורית בארבעה רחובות בעיר: אבן גבירול, קרליבך, קינג ג'ורג' ויצחק אלחנן.

חולדאי התייחס לנושא התחבורה הציבורית בספטמבר 2008 באומרו: "בעיית התחבורה הציבורית היא בעיית יסוד של העיר הזו. להיעדר תחבורה ציבורית יעילה יש משמעויות כלכליות ממדרגה ראשונה, לא רק אקולוגיות. הבעיה היא היעדר הסמכות של הרשויות המקומיות לעשות משהו. פנינו למשרד התחבורה בעניין הזה, והם אמרו 'לא מתאים לנו'. לצערי, ראשי הערים לא יכולים לשנות".[12] לעומת זאת, טען משרד התחבורה כי עיריית תל אביב תרמה למצב זה, משום שסירבה להכשיר נתיבי תחבורה ציבורית חדשים החל משנת 2003‏.[13]

רחוב קפלן, המהווה עורק כניסה לעיר, הורחב, לאחר פרויקט מורכב לשימור המבנים שלאורכו. נבנו שתי מנהרות להקלת תנועת כלי הרכב בעיר: מחלף קפלן ומחלף לה גוורדיה.

ביחס לשאלת החנייה נקט חולדאי לרוב במדיניות המגדילה את היצע החנייה ומעודדת שימוש בכלי רכב פרטי, אם כי במקרים מסוימים ביטל מקומות חנייה קיימים. ב-2012 אפשרה העירייה לכל תושב תל אביב לחנות בחינם בשעות היום בכל רחבי העיר, ולא רק באזור המגורים כפי שהיה קודם לכן. כמו כן הכפילה העירייה את מספרי חניוני "קרוב לבית" שבהם יכולים התושבים לחנות בשעות הלילה בחינם, העניקה לתושבים הנחה של 75% בחניונים העירוניים של אחוזות החוף[14] ואפשרה חנייה על מדרכות (ראו להלן). כן הכשירה העירייה מקומות חנייה רבים, בעיקר בחניונים תת-קרקעיים.[15]

מתכננים עירוניים, ארגוני סביבה כמו החברה להגנת הטבע[3], ומשרד התחבורה[16] טענו כי הגדלת היצע החניה בעיר תעודד שימוש ברכב פרטי ותפגע בשימוש בתחבורה ציבורית. חולדאי עצמו טען בספטמבר 2008 כי חניה יקרה יותר תעביר נסיעות מכלי הרכב הפרטי לתחבורה ציבורית.[12].

חולדאי הפחית את שטח המדרכות המשמש את הולכי הרגל בעיר[17]. בראשית כהונתו פעל להצרת מדרכות כדי להקל על זרימת תנועת כלי הרכב. בהמשכה נקט במדיניות המאפשרת חנייה על חלק המדרכה שצמוד לכביש בכל עת, ועל חלק רחב ממנה בשעות הערב והלילה ובסופי שבוע - מדיניות שלא הוכרזה בגלוי[18][17][19]. בהמשך כהונתו הפקיע מדרכות לטובת שבילי אופניים, ואפשר הפעלה של חברות להשכרת קורקינטים ואופניים ללא מתקני עגינה, אשר ניצלו את המדרכות לאחסון הכלים[17]. העירייה פעלה לבסוף להגבלת רכיבת אופניים חשמליים במדרכות, אך החיכוך עם רוכבי האופניים הוסיף להוות איום על הולכי הרגל[20]. תל אביב היא העיר שבה נפגעים בתאונות יותר הולכי רגל מבכל עיר אחרת, במספרים מוחלטים וביחס לגודל האוכלוסייה[21][22] והעיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים[23].

תרבות וספורטעריכה

 
האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות

לאור התרחבות מוזיאון תל אביב לאמנות עלה הצורך בגיוס תרומות לבניית אגף חדש. בסוף שנת 2005 הוביל חולדאי מהלך של קבלת תרומה בסך 20 מיליון דולר מאיש העסקים סמי עופר לשם בנייתו, בתמורה להסבת שם המוזיאון ל"מוזיאון תל אביב לאמנות ע"ש סמי ואביבה עופר", ורישום הערת אזהרה לטובת עופר על מבנה המוזיאון.[24] סערה ציבורית שהתעוררה בעקבות הסכם זה הביאה לביטולו.[25] חולדאי המשיך לפעול לגיוס תרומות לשם בניית אגף חדש למוזיאון. הבניין על שם פול והרטה עמיר הכפיל את שטח המוזאון וזכה עם פתיחתו בתואר "המוזאון הטוב ביותר של שנת 2011" על ידי מגזין התיירות Travel and Leisure.[26]

ב-25 ביולי 2007 הורה חולדאי על הריסת אולם הספורט על שם אוסישקין בתל אביב, בשל מצבו הירוד של המבנה. האולם היווה "בסיס האם" של אוהדי קבוצת הפועל תל אביב בכדורסל במשך עשרות שנים, והאוהדים הרבים בעיר הביעו כעס, התמרמרות ואכזבה על הריסת אולם הספורט. במקום האולם שנהרס הוקם היכל קבוצת שלמה במתחם הדרייב אין.

בתחילת 2008 החלה העירייה לשפץ את בריכת גורדון, שחסמה את רצף הטיילת לאורך חופה של העיר. במקום הבריכה המקורית, החלה הערייה בבניית בריכה במתכונת מצומצמת.[27] ב-20 ביולי 2009 נפתחה בריכת גורדון המחודשת.

החל מהשנים הראשונות לכהונתו ועד היום, שוקד חולדאי על הנצחת אמנים תושבי תל אביב שנפטרו. באמצעות פרויקט ההנצחה, אותו הקימה ד"ר שוש אביגל ומנהלת כיום גב' ברכה נאמן, מותקנים לוחות בחזיתות בניינים או צידי מדרכות במקום מגוריהם של אישים מכל תחומי האמנות, אשר נבחרים על ידי וועדה ייעודית. הונצחו בדרך זו למעלה מ-230 אמנים, ביניהם המשוררים לאה גולדברג ואברהם שלונסקי, הסופר והמחזאי יעקב שבתאי, השחקנים מוסקו אלקלעי ושמואל רודנסקי, הציירת ציונה תג'ר, האמנית והרקדנית גרטרוד קראוס, חלוצת הקולנוע מרגוט קלאוזנר, המוזיקאים משה וילנסקי, ד"ר חנן וינטרניץ, מרדכי סתר, סשה ארגוב, יאיר רוזנבלום.

רון חולדאי משמש בנוסף לתפקידו כראש העירייה, כיו"ר מועצת הנאמנים של התיאטרון הקאמרי ומוזיאון תל אביב.

להט"בעריכה

במהלך התמודדותו בבחירות המקדימות במפלגת העבודה בשנת 1995, עורר חולדאי סערה כאשר אמר כי "שני הומואים מתנשקים מגעילים אותי כמו ג'וקים".[28] כעבור מספר חודשים יזם מפגש עם פרופ' עוזי אבן, פעיל אגודת הלהט"ב, והבטיח לתמוך כמחוקק במאבק ההומוסקסואלים לשוויון, אולם סירב לבקשת אבן לצילום משותף בנימוק "אני לא אוהב שעושים לי הפתעה ומכינים לי מארבים. אשמח להצטלם עם עוזי אבן בכל הזדמנות אחרת. אם אצטלם איתך עכשיו יגידו שאני מתחנף לקהילה רק כדי להיבחר לפריימריס".

מנגד, במהלך שנות כהונתו של חולדאי כראש העיר, השקיעה העירייה מיליוני שקלים בקהילה הגאה. בין היתר הוקם מרכז ראשון מסוגו לנוער הומו-לסבי,[29] והמרכז העירוני לקהילה הגאה - המתנ"ס העירוני הראשון בישראל המיועד לשרת את קהילת הלהט"ב, הממוקם בגן מאיר. מצעד הגאווה[30] מתקיים בעיר מדי שנה, בתמיכת העירייה.

ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, זכה חולדאי להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.

ניהול כספיעריכה

חולדאי נכנס לתפקידו כשבמאזן העירייה חוב של מאות מיליוני שקלים, שנוצר כתוצאה מגרעונות בתקציבי שנים קודמות. בעת כהונת חולדאי, בשנים 1998–2002 הוסיפו תקציבי העירייה השוטפים להיות גרעוניים, בשנת 2003 היה התקציב השוטף מאוזן, ובשנים 2004–2006 עברה העירייה אף לעודף בתקציב השוטף, וחלק מהעודפים הופנו להקטנת החוב שהצטבר מגרעונות שנים עברו. בהציגו את הדו"ח הכספי המבוקר של העירייה לשנת 2006 אמר חולדאי: "אלה הם נתונים שלא היו נחלתה של העיר תל אביב יפו לאורך שנים רבות רבות. מי שזוכר איך נראו הנתונים הכלכליים של העירייה לפני פחות מעשור, עם הגרעונות שהצטברו ועומס המלוות שתפח, מבין את המפנה החיובי שחל בעבודת העירייה ואת חשיבותו לביסוס איתנותה לשנים הבאות".[31]

חולדאי הוא יו"ר פורום ה-15 - פורום הערים העצמאיות, המאגד את הערים שאינן מקבלות מענקים מהממשלה.

פרשת החניוניםעריכה

בשנת 2004 נחשפה פרשת שחיתות של בכירים בחברה העירונית "אחוזות החוף", המפעילה עשרות חניונים בעיר. המשטרה העלתה חשדות לפיהם ראובן גרוס, שהפעיל חניונים רבים בעיר, שיחד בכירים בחברה העירונית תמורת מידע שסייע לו לזכות במכרזים להפעלתם.[32] חולדאי נחקר באזהרה בעניין מעורבותו בפרשה, ותיקו נסגר מחוסר ראיות. [4]

ביולי 2010 מינה חולדאי לסגנו את נתן וולוך, ראש סיעת הגמלאים, שהורשע בעקבות קשריו עם ראובן גרוס. את המינוי, שספג ביקורת, נימק חולדאי בשלל דימויים: "אי אפשר ללכת בשדה בלי לחטוף קוצים. ... כחקלאי אני יכול להשוות את הפוליטיקאים לזבובים בעדר הפרות שמלקטים ומלקטים. בחיים אין מלאכים, אבל יש גם צורך לעבוד ולנהל, ואני לא צריך להצטדק."[33]

קישורים חיצונייםעריכה

מאמריו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 יוסי קלייןהמרוץ אחר הגבינה, באתר הארץ
  2. ^ ליזקא אסא, ‏כאבי פנטום, באתר ישראל היום, 10 במרץ 2014.
  3. ^ ג'ורג' אבני, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, מאקו גאווה, 7 ביוני 2015
  4. ^ סטטיסטיקות מאתר משרד הפנים
  5. ^ מירון רפופורטפתאום קוראים להם "פולשים", באתר הארץ, 13.7.07
    גיא ליברמן, אחרי 18 שנה: פינוי בכפר שלם, באתר הארץ, 26.12.07
  6. ^ רז סמולנסקי, עיריית ת"א תקדם בנייתן של 2,000 דירות מוזלות בדרום העיר, באתר הארץ
  7. ^ על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, יפו מסביב לשעון (הקישור אינו פעיל, 5.07.2018)
  8. ^ סמולסקי, רז (2 באוקטובר 2016). "4 חדרים ב-3,100 שקל לחודש: נפתחה ההרשמה לדיור בר השגה בתל אביב". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2017. 
  9. ^ צפריר רינתהחזון: טיילת עד בת ים. המכשול: רדינג וגורדון, באתר הארץ, 15 ביוני 2007
  10. ^ על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, שבילי אופניים בתל אביב (הקישור אינו פעיל, 5.07.2018)
  11. ^ 11.0 11.1 מירב מורן, ‏כישלון מהדהד בת"א: עלייה בשימוש במכוניות, קיפאון באופניים, באתר גלובס, 26 בינואר 2017
  12. ^ 12.0 12.1 יואב זיתון, רון חולדאי רוצה להעלות את מחירי החניה בת"א, באתר mynet‏25.9.2008
  13. ^ יגאל חי, מכונית, אוטובוס ואופניים יצאו מפ"ת לת"א - מי הגיע ראשון?, באתר הארץ, 24.9.2008
  14. ^ קובי ליאני‏, חניה חינם לתושבי תל-אביב בכחול-לבן, באתר וואלה! NEWS‏, 31 בינואר 2012
  15. ^ אריאל נוי, "בעיית החנייה בתל אביב לא תיפתר", באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2012
  16. ^ צפריר רינתמשרד התחבורה: נכשלנו בצמצום השימוש ברכב פרטי, באתר הארץ, 11 באפריל 2008
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 מירב מורן, מותה של המדרכה התל-אביבית, באתר TheMarker‏, 9 במאי 2019
  18. ^ יסמין גואטה, חניתם על המדרכה וקיבלתם דו"ח? אולי כדאי לכם לבקש להישפט, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2014
  19. ^ נעמה רק, יש לכם עוד: למה העירייה לא חושפת את מדיניות החניה בתל אביב?, טיים אאוט, ‏28 בספטמבר 2016
  20. ^ אמנון הררי, אכיפה נגד חשמליים? "קשקוש. העירייה מפקירה הולכי רגל לסכנת חיים", טיים אאוט, ‏11 בינואר 2018
  21. ^ שי רובין, ‏מדרכות אדומות: הערים המסוכנות ביותר בישראל להולכי הרגל, באתר ישראל היום, 7 באוגוסט 2018
  22. ^ אתר לוקאל, עלייה של 25% הולכי רגל הרוגים בתחום העירוני בשנת 2017, ‏21 בינואר 2018, בשנים 2013–2017 נפגעו בה 2128 הולכי רגל בתאונות, 4.85 נפגעים לכל 1000 תושבים
  23. ^ תל אביב היא העיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים: "מסוכן להזדקן כאן, באתר ynet, על כל 1000 אזרחים ותיקים תושב העיר, נפגעו 3.5 תושבים בתאונות דרכים ב-2016
  24. ^ מרב יודילוביץ', "ההסכם עם עופר לא חוקי", באתר ynet, 26.12.2005
  25. ^ מרב יודילוביץ', סמי עופר ביטל את תרומתו למוזיאון ת"א, באתר ynet, 31.1.2006
  26. ^ Best Museum Herta & Paul Amir Building, Tel Aviv Museum of Art, Travel and Leisure
  27. ^ יגאל חי, דחפורים הרסו את בריכת גורדון, באתר הארץ, 2.1.2008
  28. ^ אבישי מתיה, רון חולדאי חוגג 70 - האם המתנה תהיה מעבר לפוליטיקה הארצית?, "מעריב אונליין", 26 באוגוסט 2014
  29. ^ אורן רייס, ת"א: נפתח מרכז לנוער הומו-לסבי שנזרק מהבית, באתר ynet, 19.8.2002
  30. ^ כתבי גלי צה"ל, מצעד הגאווה בתל אביב
    חולדאי: מצעד הגאווה יצעד בת"א כמתוכנן
  31. ^ פרוטוקול ישיבה של מועצת העירייה מ-13.1.08 (הקישור אינו פעיל, 5.07.2018)
  32. ^ הוארך בשבוע מעצרו של "מלך החניונים" ראובן גרוס, באתר ynet
  33. ^ יואב זיתון, עבריין מונה לסגן של חולדאי: "בחיים אין מלאכים", באתר ynet, 12.7.2010