יעקב אלפרט
יעקב לבוביץ' אלפרט (באנגלית: Yakov Lvovich Alpert, ברוסית: Яков Львович Альперт; 1 במרץ 1911 - 5 באוקטובר 2010) היה פיזיקאי אמריקאי יהודי יליד ברית המועצות אשר תחום המחקר העיקרי שלו היה פיזיקה של פלזמה בחלל.
 | |
| לידה |
1 במרץ 1911 איווניצה, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוקטובר 2010 (בגיל 99) בוסטון, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
פיזיקת פלזמה, רדיופיזיקה, אסטרופיזיקה |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
עיטור אות הכבוד |
  | |
קורות חיים
עריכהנולד באיבניץ (Ivnitsy), כפר ליד ז'יטומיר, אוקראינה למשפחה יהודית ענייה. בילדותו למד בחדר. בשנת 1928 הוא קיבל ציון מעולה בבחינת הכניסה של המכון הפוליטכני האוקראיני, אבל בגלל אביו שמקצועו כרוכל נודד לא נתפס כעבודה מכובדת, הוא קיבל סירוב בפנייתו ללמוד במכון; במקום זאת, הוא מצא עבודה כנגר. בשנת 1929 הוא עזב את ז'יטומיר למוסקבה, שם עבד תחילה כפועל בניין, ואחר כך כשרטט לתערוכות אדריכליות. בהמשך, הוא הצליח להשיג עבודה כטכנאי במכון הרדיו של משרד התקשורת ב-1931, ומאז נשאר בתחום זה.
במהלך הקריירה המדעית שלו בברית המועצות עבד אלפרט בין השנים 1931–1934 במכון הרדיו לתקשורת; ולאחר מכן, מ 1935 עד 1951 במכון לבדב לפיזיקה של האקדמיה למדעים; ולבסוף במכון לגנטיקה של רדיו, ויונוספירה (איזמירן) מהאקדמיה למדעים, משנת 1952 ועד עזיבתו את ברית המועצות ב-1987.
בשנת 1973 החליטו הוא ואשתו סבטלנה פיבקובה להגר. הצעד הראשון היה קבלת מכתב מקרוב משפחה בישראל, המזמין אותם להתיישב שם; באותה תקופה, אפילו לא-יהודים שעזבו את ברית-המועצות יכלו להגיע לישראל. הוא ביקש מכתב כזה באקדמיה הישראלית למדעים, ובבוא העת קיבל אותו. דבר רצונו לעזוב הגיע לידיעת השלטונות הסובייטיים, ובהתאם לרוח התקופה הוא נפגע מכך במקום עבודתו. מעמדו כמדען בכיר נפגע וכך גם משכורתו. באותו זמן, גם אשתו פוטרה מעבודתה במכון אחר ולא הצליחה למצוא עבודה. ב -1975 הם הורשו להגיש בקשה לאשרות יציאה, אך הבקשה נדחתה, וכך גם 26 בקשות נוספות שהגישו במהלך 12 השנים שלאחר מכן. במהלך תקופה זו, הוא לקח חלק פעיל בסמינר מדעי כדי לשמור על כישוריהם שלו ושל חבריו "מסורבי העלייה. הסמינר אורגן על ידי ויקטור בריילובסקי, והשתתפו בו גם אלכסנדר לרנר, יורי אורלוב ונתן שרנסקי. אם כי הוא עצמו לא היה מועמד להגירה, גם אנדריי סחרוב השתתף לעיתים קרובות בסמינר ותמך במסורבים עד גלותו לגורקי (ניז'ני נובגורוד) בשנת 1980.
בעקבות מעצרו של בריילובסקי ב-1981, נערכו סמינרים אלו בדירתו של אלפרט.
ב-1987 קיבלו בני משפחת אלפרט את הוויזות ויצאו לארצות הברית, לשם הגיעו ב-1988 והתיישבו בסמוך לבוסטון. במשך שארית חייו המקצועיים הוא היה מדען בכיר במכון הארוורד סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה. הוא מעולם לא פרש רשמית, אבל הפרסום האחרון שלו בחסות המרכז לאסטרופיזיקה נעשה בשנת 2001.
עבודתו המדעית
עריכהתחום העניין המרכזי של אלפרט היה:
- ריבוי של גלי רדיו, במיוחד טבעיים (כלומר, "אטמוספירה") מתחת ובתוך היוניוספירה.
- מבנה פיזי של יונוספירה ומגנטוספירה, תהליכי גל פלזמה באזורים אלה.
- אינטראקציה של גופים נעים עם פלזמה.
בין השנים 1936-2001 פרסם 8 ספרים ברוסית ו-11 באנגלית (9 מונוגרפיות מקוריות, 3 מהדורות שנייה), האחרון הוא האוטוביוגרפיה שלו.[1] כמו כן פרסם כ-200 מאמרים מדעיים ברוסית ובאנגלית וכתריסר מאמרים מדעיים פופולריים ברוסית. 43 מהם רשומים ב-Web of Science (אנ').
קישורים חיצוניים
עריכה- י.ל. אלפרט, מחווה לבית הספר המדעי של LI Mandelshtam
- י. אלפרט, קורות חיים (קובץ PDF).
- לב פיטאבסקי, הערכה בדו"ח פיזיקה 339, 2001.
- ההספד ב-American Geophysical Union, סעיף 17 (גיליון 77), סעיף 2010.
- ההספד ב-Physics-Uspekhi 54 (גיליון 5), 2011 (ברוסית). תרגום לאנגלית.
- ההספד בהבוסטון גלוב, 17 באוקטובר 2010.
הערות שוליים
עריכה- ^ Yakov Alpert (2000). Making Waves: stories from my life. New Haven, Conn: Yale University Press. p. 162. ISBN 0-300-07821-8.