פתיחת התפריט הראשי

הרב יעקב יצחק גלינסקי (ט' בטבת תרפ"א, 20 בדצמבר 1920כ"ב בשבט תשע"ד, 23 בינואר 2014) היה דרשן ידוע ברוח תנועת המוסר, לשעבר ראש ישיבת נובהרדוק-חדרה.

יעקב גלינסקי
הרב יעקב גלינסקי
הרב יעקב גלינסקי
לידה ט' בטבת תרפ"א
קרינקי, פולין
פטירה כ"ב בשבט תשע"ד (בגיל 93)

קורותיועריכה

נולד בקרינקי שבפולין לאברהם-צבי ולדבורה גלינסקי. למד בישיבת נובהרדוק בביאליסטוק שבראשה עמד הרב אברהם יפה'ן. בשנת 1941 הוגלה לסיביר עם כמאה בחורי ישיבה. במהלך המלחמה שהה גם בעיר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם שימש כ'מלמד'. בט"ו אב תש"ה (25 ביולי 1945), לאחר מלחמת העולם השנייה, נישא לצביה, בת חיים בנימין הלוי ברוד, חסיד ברסלב. שהה במחנות העקורים בגרמניה ובשנת 1949 עלה לישראל והתיישב בבני ברק.

היה מקורב לחזון איש ולרב יעקב ישראל קנייבסקי. בשנות ה-50 עמד בראש ישיבה בראש העין[1] ופעל בקרב צעירי העדה התימנית. בשנות ה-60 עמד בראש ישיבת נובהרדוק-חדרה, יחד עם הרב אלחנן פרלמוטר, אף הוא חניך נובהרדוק. לאחר סגירת ישיבת נובהרדוק הקים רשת כוללים לאברכים, בשם 'מרגניתא דאברהם', שלה סניפים בירושלים, מודיעין עילית ובית שמש. מוסדותיו מנוהלים על פי צוואתו, על ידי בנו הרב אלימלך ונכדו הרב אבא צבי גלינסקי.

נהג לפקוד יישובי עולים ולדרוש בפניהם. הוא הרבה לתבל את דבריו בסיפורים מלימודיו בישיבת נובהרדוק. משלים ואמרות כנף שלו משמשים דרשנים אחרים.

בין השנים תשע"א-תשע"ג הוציא הסופר הרב שלום מאיר ולך את סדרת הספרים "והגדת" על חמישה חומשי תורה ומועדי השנה, הכוללת דרשות, סיפורים ומשלים מהרב גלינסקי. דרשותיו ופירושיו משולבים גם בסדרת הספרים "להגיד".

נפטר בכ"ב בשבט תשע"ד, בגיל 93[2], והובא לקבורה בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'.

בתו הבכורה נישאה לרב חיים ברמן, מרבני ישיבת פוניבז' (אחיו של הרב מרדכי שלמה ברמן). שניים מבניו הלכו לעולמם בחייו.

מתלמידיו הבולטים: הרב שמעון בעדני, חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס, הרב יעקב שכנזי והרב צבי שפיץ.

לקריאה נוספתעריכה

  • רות רפפורט (עורכת), ויוותר יעקב, בני ברק תשע"ד

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה