ט' בטבת
תאריך עברי
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ט' בטבת הוא היום התשיעי בחודש הרביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשיעי בחודש העשירי למניין החודשים מניסן.
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה)[1] ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי[2].
חגים ומועדים
ט' בטבת מוזכר כיום צום, ברשימה של כ-20 ימי צרה המופיעה בספר הלכות גדולות[3] והועתקה ממנו לשולחן ערוך. אולם בניגוד לשאר הימים ברשימה לא מובאת בשולחן ערוך סיבה לצום זה, אלא מצוין: "לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו"[4]. היו שהסבירו שזה נובע מכך שחז"ל לא ידעו את סיבת הצום, ואחרים כתבו שחז"ל ידעו את סיבת הצום אך הסתירו אותו. במהלך הדורות ניתנו סיבות שונות לצום. אלו כוללים[5]:
- מות עזרא הסופר. היו שהסבירו את סיבת העלמת הסיבה בכך שעזרא היה דומה למשה רבנו עליו נאמר: "ולא ידע איש את קבורתו"
- פוגרום בגרנדה בשנת 1066. בספר הקבלה של הרב אברהם אבן דאוד נכתב: "ועמד על כנו ר' יהוסף הלוי בנו (של רבי שמואל הנגיד) ...ויקנאו בו סרני פלשתים עד שנהרג ביום השבת בתשעה בטבת שנת ד'תתכ"ז הוא וקהל גרנאטה וכל הבאים מארצות הרחוקות לראות תורתו וגדולתו ואבלו היה הולך בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר. ומימי רבותי' ז"ל הקדמונים שכתבו מגילת תענית וגזרו תענית בט' בטבת ולא ידעו על מה הוא ומכאן ידענו שכוונו ברוח הקדש ליום זה."[6]
- היום בו נלקחה אסתר המלכה אל המלך אחשוורוש[7].
- יום לידת ישו, והדבר הוסתר מפחד הנוצרים[8].
- הרב ברוך תאומים-פרנקל כתב: "מצאתי בכתב יד שבט' טבת נפטר שמעון הקלפוס שהושיע את ישראל בצרה גדולה בזמן הפריצים נקבע יום מיתתו לתענית עולם בירושלים"[9]. חיים סיימונס כותב שהכוונה היא למותו של פטרוס, בהתאם לנאמר בספר תולדות ישו שרווח אצל היהודים בימי הביניים שפטרוס היה למעשה מרגל פרושי שתול בקרב הנוצרים הראשונים. האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז כותב "ביום זה מת בו שמעון הפריץ"[10]. ייתכן שהוא מתכוון לפטרוס, אך ייתכן שכוונתו לשמעון בר גיורא המכונה שמעון הפריץ ביוסיפון.[דרוש מקור]
אירועים היסטוריים
- ד' תתכ"ז – פרעות גרנדה
- ה'תקצ"ח – סמואל מורס מפעיל לראשונה את מכשיר הטלגרף
- ה'תר"ז – איווה מתקבלת כמדינה ה-29 של ארצות הברית
- ה'תרנ"ה – משפט דרייפוס: דרגותיו של אלפרד דרייפוס נשללות ממנו והוא מוגלה למאסר עולם באי השדים
- ה'תשי"ב – הפגנות סוערות נגד הסכם השילומים, במהלכן מיודות אבנים לעבר הכנסת
- ה'תשכ"ד – יצחק רבין מתמנה לרמטכ"ל
- ה'תשנ"ב – העצרת הכללית של האו"ם מעבירה את החלטה 4686, המבטלת את החלטה 3379, וקבעה כי הציונות אינה גזענות
- ה'תשנ"ב – התפרקות ברית המועצות
- ה'תשס"ז – סדאם חוסיין, שליט עיראק לשעבר, מוצא להורג בתלייה
- ה'תשס"ט – ביום ה-10 למבצע עופרת יצוקה נהרגים 4 חיילי צה"ל בשני מקרים שונים עקב ירי פגז של טנק צה"ל
נולדו
- ה'תרמ"ב – ישראל דה האן, קורבן הרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל (נרצח ה'תרפ"ד)
- ה'תרס"ג – איגור קורצ'טוב, פיזיקאי רוסי, אבי פצצת האטום הסובייטית (נפטר ב-ה'תש"ך)
- ה'תרפ"א – הרב יעקב גלינסקי, מראשי תנועת המוסר בישראל (נפטר בכ"ב בשבט ה'תשע"ד)
- ה'תש"ג – גדעון גכטמן, פסל ישראלי (נפטר ב-ה'תשס"ט)
- ה'תשט"ז – הרב עופר ארז, רב השייך לחסידות ברסלב
נפטרו
- נפטרו עזרא ונחמיה מנהיגי העלייה מבבל בתקופת בית שני
- ד' תתכ"ז רבי יהוסף הנגיד ויזיר גרנדה ובנו של רבי שמואל הנגיד
- ה'שצ"ב – הרב אברהם חיים שור, מרבני גליציה
- ה'תרל"ט – רבי יהודה בן רבי יעקב הורוביץ, האדמו"ר השני ממעליץ.
- ה'תש"א – רוברט באדן פאוול, מייסד תנועת הצופים העולמית (נולד ב-ה'תרי"ז)
- ה'תש"ה – הרב חזקיה הכהן רבין, רב ראשי בבוכרה (נולד ה'תרל"ב)
- ה'תשכ"ד – טריסטן צארה, משורר יהודי ממוצא רומני, ממיסדי תנועת הדאדא (נולד ב-ה'תרנ"ו)
- ה'תשכ"ט – טריגווה לי, פוליטיקאי נורווגי, מזכ"ל האו"ם הנבחר הראשון (נולד ב-ה'תרנ"ו)
- ה'תשמ"ג – יעקב יהושע, מזרחן, סופר, חוקר תולדות היישוב ומנהל המחלקה המוסלמית והדרוזית במשרד הדתות.
- ה'תשנ"ו – עלי שכטמן, סופר יהודי, מחשובי סופרי היידיש (נולד ב-ה'תרס"ח)
- ה'תשס"ז – הרודן העיראקי סאדם חוסיין נתלה בבגדאד (נולד ה'תרצ"ז)
- ה'תשפ"א – הרב יהודה הרצל הנקין, פוסק הלכה ישראלי-אמריקאי.
הערות שוליים
- ^ כ-40.1% מכלל השנים.
- ^ כ-59.9% מכלל השנים.
- ^ שמעון קיירא, הלכות גדולות, הלכות ט' באב, מהדורת עזריאל הילדסהיימר, חלק א', מקיצי נרדמים, ירושלים, תשל"ב, עמ' 397, באתר HebrewBooks
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ, סעיף ב'
- ^ חיים סיימונס, סיבות לתענית תשעה בטבת, סיני 106 (1990), עמ' קלח-קנא;Sid Z. Leiman, "The Scroll of Fasts: The Ninth of Tebeth", JQR 74 [2] (october 1983), pp. 174-195.
- ^ ספר הקבלה, עמ' 73
- ^ רמ"א, מחיר יין, ירושלים, תשט"ז, עמ' מד, באתר HebrewBooks
- ^ תוספות חדשים למגילת תענית. וראו גם ניטל.
- ^ ברוך תאומים-פרנקל, הגהות מהגאון מוהר"ר ברוך פרענקיל ז"ל, מגיני ארץ, שלחן ערוך, או"ח, חלק שני, סימן' תק"פ, באתר HebrewBooks
- ^ דברי יציב, חושן משפט, סימן פ"א, סעיף ו', עמ' רג, באתר HebrewBooks