יעקב ויגודסקי

ד"ר יעקב וִיגוֹדְסקייידיש: יעקב וויגאָדסקי, בפולנית: Jakub Wygodzki;‏ 1856, וילנה1941, כלא לוקישקס, וילנה) נרצח בכלא הנאצי בעיר) היה רופא גינקולוג, סופר יידיש, ואיש ציבור, שר לענייני יהודים בליטא המרכזית, ציר לסיים של הרפובליקה הפולנית השנייה (1922–1927), ממנהיגי קהילת וילנה ערב חורבנהּ.

יעקב ויגודסקי
Jokūbas Vygodskis
Jakub Wygodzki portrait 1933-8-2.jpg
לידה 3 באפריל 1856
בוברויסק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה יולי 1941 (בגיל 85)
וילנה, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין, ליטא, האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Imperial Academy of Medical Surgery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאי, גינקולוג, עיתונאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה ברית המיעוטים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

יעקב ויגודסקי נולד ב-1856 בפלך מינסק של האימפריה הרוסית. השלים את לימודי הרפואה באוניברסיטת סנקט פטרבורג בשנת 1882. התמחה בגינקולוגיה, חקר את תחומו ופרסם בעיתונות הרפואית המדעית למעלה ממאה מאמרים ברוסית, בגרמנית ובפולנית.

מראשית פעילותו התבלט ויגודסקי כמנהיג יהודי וכמנהיג ציוני. ויגודסקי, שכונה "אבי יהודי וילנה",[1] עמד שנים רבות בראש ציוני וילנה, וכן כיהן כיושב ראש ועד הקהילה.

במלחמת העולם הראשונה נכלא על ידי הגרמנים שכבשו את וילנה, ובעת שהותו בכלא החל לכתוב ספרי זיכרונות ביידיש. שלושה מהם פורסמו לימים בשנות ה-20 בווילנה עצמה. בממשל הראשון שכונן עם עצמאות ליטא ב-1918, נתמנה ויגודסקי לשר לענייני יהודים. לאחר איחודה עם הרפובליקה הפולנית השנייה נבחר כציר בסיים הפולני (1922–1927). בשעתו זכו אחדים מנאומיו בזכות העם היהודי והציונות לפרסום רב. לצד פעילותו הפוליטית, כתב בעיתון "היַינט" ('היום).

במסגרת פעילותו כראש הקהילה תמך בתנועות הנוער הציוניות; הוא הבין שליהודים במזרח אירופה לא נשקף עתיד אופטימי, ועודד את צעירי הציונים לעלות לארץ ישראל.

יעקב ויגודסקי היה בן 86 בעת הכיבוש הנאצי של וילנה. הנאצים לא ריחמו עליו וכלאו אותו, כנציג בכיר של הקהילה היהודית. בקיץ 1941 עונה באכזריות, נחקר ומת בכלא לוקישקס (Lukiškės). קרוב למותו הבין את הסכנה הנשקפת מהכיבוש הנאצי ליהודי וילנה, וחרף גילו ומצבו עודד בסתר את ראשוני המתארגנים במחתרת. בהיסטוריה העגומה של קהילת וילנה ערב החורבן, נחשב יעקב ויגודסקי לראשון למרי בשלטון הנאצי.

בבית הספרים הלאומי בירושלים נמצאים שלושת ספרי הזיכרונות שלו, ביידיש, מימי מלחמת העולם הראשונה.

בתו, אלכסנדרה ברושטיין הייתה סופרת אשר כתבה בשפה הרוסית. היא התפרסמה בעיקר בזכות הטרילוגיה האוטוביוגרפית הדרך יוצאת למרחקים.

ספריועריכה

  • אין שטורם: זכרונות פון די אָקופּאציע-צייטן, וילנה: קלעצקין, 1926. (יידיש: "בסערה: זיכרונות מתקופת הכיבוש", הכיבוש הגרמני במלחמת העולם הראשונה)
  • אין גיהנום: זכרונות פון די דייטשע תפיסות בשעת דער וועלט מלחמה, וילנה: קלעצקין, 1927. (יידיש: בגיהנום: "זיכרונות מה"תפיסות" [הכליאות והחקירות של הגרמנים] בעת מלחמת העולם")
  • אין סמבטיון: זכרונות פון צווייטן סיים 1922–1927, וילנה: דרוקעריי עקספרעס, 1931. (יידיש: "בסמבטיון: זיכרונות מהסיים השני 1922–1927")

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעקב ויגודסקי בוויקישיתוף

תצלומים:

מפרי עטו:

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.