פתיחת התפריט הראשי

רבי יעקב זאב מלוצין מחכמי ירושלים יליד העיירה לוצין שבלטביה, תלמיד ישיבת וולוז'ין ומראשי עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19. מעסקניה הבולטים של עדת הפרושים בירושלים וממקימי היישוב העברי בארץ ישראל. נפטר בי"ט טבת תרל"ה ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון.

אביו רבי מנדל זאב תאומים מתלמידי הגר"א היה גם בין העולים לארץ ישראל בתחילת הקיץ של שנת תקס"ט (1809).

תוכן עניינים

מפעליועריכה

היה מהמובילים בהשגת הרישיונות לחידוש בנית בית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד[1] ומגבאי בית הכנסת,[2], ושומר 'חותם חצק"מ' אשר על פי המסורת נחקק על ידי הגר"א ונמסר לתלמדיו בעליתם לארץ ישראל. היה ממקימי ת"ת הכללי וישיבת עץ חיים וחתום בספר התקנות של הת"ת[3]. בשנת תרכ"ג יצא בשליחות כשד"ר לארצות ארופה לטובת בית החולים ביקור חולים.

נחשב כבעל ידיעות רבות בדקדוק ובמסורה ובשל כך נשלח על ידי חכמי ירושלים לארם צובא לבדוק את כתב היד של ה'כתר'[4].

משפחתועריכה

בנו רבי יהושע שאימץ את שם המשפחה יעקבזון על שם אביו (הוא אבי משפחת יעקבזון הירושלמית), היה מבוני ירושלים מחוץ לחומות ונמנה עם ראשי "חברת בוני ירושלים". שייסדה את שכונות נחלת שבעה בית דוד ומאה שערים[5]. היה אחד המלמדים הוותיקים בת"ת עץ חיים והמלמד הראשון בשכונת נחלת שבעה בהווסדה, ראש גבאי שכונת "בית יעקב". שמבניו ידועים רבי אברהם דוד יעקבזון "העילוי מלוצין" מתלמידיו המובהקים של המהרי"ל דיסקין שהיה מרביץ תורה ומגיד שיעור בבתי מדרש רבים בירושלים. וכן יעקב זאב יעקבזון מבוני פתח תקווה שעסק בהוראה בבית ספר נצח ישראל ומייסד אגודת המלמדים בארץ ישראל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מאיר בניהו, אסופות א' עמ' שצ"א.
  2. ^ חתום בשנת תרט"ו עם גבאי בית הכנסת הגדול על מינוי שליחות לשד"ר רבי אברהם ניסן. זיכרון לחובבים ראשונים, חוברת י"ג עמ' 13.
  3. ^ בנימין קלוגר, ירושלים שכונות סביב לה עמ' 165.
  4. ^ ארשת ה' עמ' 381 אגרת רבי יעקב ספיר.
  5. ^ יוסף יואל ריבלין, מאה שערים עמ' 155.