יעקב פישר
יעקב פישר (בהונגרית: Fischer Jakab; 11 בנובמבר 1860, דונפלדוואר – 17 בדצמבר 1920, בודפשט)[1] היה הרופא הראשי של בית החולים הממלכתי בברטיסלאבה, (אז חלק מממלכת הונגריה) מפקח על בריאות הציבור, הוא היה דודו של הכירורג הפרופסור אנדרה מקאי.
 | |
| לידה |
11 בנובמבר 1860 דונפלדוואר, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
17 בדצמבר 1920 (בגיל 60) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מדינה |
ממלכת הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד (1885) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
יעקב פישר נולד בדונפלדוואר כבנם של הרב חנוך פישר ושל אנה (נינה) הרמן. אביו למד ישיבה בברטיסלאבה ולאחר מכן למד פילוסופיה באוניברסיטת פראג. המשפחה עברה מאוחר יותר לעיר מאקו. אמו נפטרה בשנת 1873 ואביו גידל את ילדיו לבד מאז. שני בנים וארבע בנות: אמיל, יעקב, הרמינה, רוזליה, רגינה וריזה. מאוחר יותר הפך אמיל למשורר בשם אמיל מקאי.
בסיום ילדותו במאקו למד יעקב פישר בגימנסיה הפיאריסטית בסגד, אך בשל השיטפון וההצפות בעיר סיים את בחינות הבגרות בשנת 1879 בעיר נובי סאד. בין השנים 1879–1885 היה סטודנט בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (כיום שמו אוניברסיטת אטווש לוראנד) ואז בשנים 1885–1886 שירת שרות צבאי בבית החולים של חיל המצב של וינה. בשנים 1886–1887 היה מתמחה בחדר הניתוחים של המרפאה הכירורגית בבודפשט, ובין השנים 1888–1890 היה מתמחה בבית החולים הפסיכיאטרי המלכותי בבודה. בשנת 1890 מונה לרופא הראשי של בית החולים הממלכתי של ברטיסלאבה. משנת 1892 עבד גם כרופא משפטי מלכותי.
אשתו הייתה הרמינה לייטרסדורף, אותה פגש בנשף בשנת 1892. היא באה ממשפחה יהודית ותיקה בברטיסלאבה ואביה, ליפוט לייטרסדורף, היה בעל בתים בברטיסלאבה וסיטונאי בדי לבד, מאבות העיר ואיש ציבור. הם התחתנו בספטמבר 1893.[2] היא נשארה אלמנה במשך 18 שנים לאחר מותו ונפטרה ב-3 בנובמבר 1938 בבודפשט.[3] בנם אנטל פישר היה גם הוא רופא וראומטולוג, ומשנת 1965 גם Ph.D. ברפואה (בנוסף לתואר M.D.)
יעקב פישר הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
עבודתו עריכה
שמו של יעקב פישר קשור להקמת המחלקה הפסיכיאטרית בברטיסלאבה והוא עמד בראשה כמעט שלושים שנה. בנוסף לייסוד טיפול פסיכיאטרי, הוא גם ביצע פעילויות ארגון מדעיות מצטיינות. הוא היה גם מזכיר האגודה למדעי הרפואה והטבע בברטיסלאבה.
מאמריו הרבים פורסמו כלהלן:
- בכתב העת "רפואה" (Gyógyászat) 1888. על ההשפעות של Hyoscin (כיום שמו Scopolamine)
- ה-Antifebrin (כיום שמו Acetanilid) בפסיכיאטריה, 1889
- הרהורים בשאלת האחריות הפלילית
- הפעולה של הפרעות נפשיות לאחר ביצוע הפשע, 1891
- הפרעות נפשיות בילדים, 1892
- חולשת נפש בפני בית הדין, בסקירת בריאות הציבור (1891–1892. מחלות נפש בהונגריה)
- בחוברות הקליניות (1892. על נוירסטניה)
- כמה מאמריו פורסמו ב"דפי הבירה" (Fővárosi Lapok)
- ב"אומה" (Nemzet)
- בפשטי נפלו
- ב"ידיעון מערב-הונגריה (Nyugatmagyarországi Hiradó)
- פעילותה הציבורית מתועדת בהודעות העמותה (חוברות שנה).
- אנדרטת 1906-1856. עורך יעקב פישר וטיבאדר אורטוואי וקארוי פוליקייט. ברטיסלאבה, 1907
לקריאה נוספת עריכה
- יאנוש פישר: זכרונות
- מפגש הנצחה של יעקב פישר
- עורך קארוי קפרונצאי: פרסומים בהיסטוריה רפואית 234–237. (בודפשט, 2016) חומר הזכייה של יעקב פישר. יאנוש פישר: חייו של יעקב פישר. עמ' 135.
- יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים.
- אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מצטיינים. בודפשט, מכבי, 2001.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002., a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. יעקב פישר
הערות שוליים עריכה
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. V. ker. állami halotti akv. 618/1920. folyószáma alatt.
- ^ Ország-Világ, 1893. szeptember 17. / 38. szám.
- ^ Budapest II. ker. állami halotti akv. 465/1938. folyószám.